"נשות ההרמון", מאת מעיין מרים סמדר, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
__________
"לרדוף אחר אור הירח" מאת נ.ר. גרין, איפאבליש
"ככה זה גם אצלכם?" מאת עדנה אפק, מוטיב
טעימה מן הספר:
שמעתם פעם על אישה שהחליטה כעונש להתחתן עם בעלה? האם אתם בקיאים ביסודות אמנות המקלחולוגיה? ידעתם שמריחת שמן זית על הגוף
מצילה ממוות? בשליחות ממשלתית מוזמנת אישה לארוחת צהריים בבית אחת מעשירות העיר. היא לא שיערה לעצמה שתמצא את עצמה כה נבוכה אל מול כלב "כיס" לבוש בגד סקוטי…(להמשך הקליקו)
__________
"בעל חיים", מאת רון דהן, בלה לונה
טעימה מן הספר:
אחרי שאני משלם אני ניגש לסטימצקי ומחפש את הספרים שלי. אף אחד מהם לא שם. אני עובר על שולחנות התצוגה ומגחך לעומת הכיעור הנשקף אליי מהכריכות הצעקניות. מופת של טעם רע שמעיד רק על רפיסות הסופרים מול מפלצת המסר. (להמשך הקליקו)
__________
"פליטים", מאת רון אבי-יוד, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
הוא צלצל בפעמון הדלת, מסדיר את נשימותיו לאחר טיפוס של שלוש קומות ברגל. צעדים מהוססים נשמעו מהצד השני. חריץ קטן נפתח, ואישה כהת פנים ונוגת עיניים הביטה בו בתמיהה. פגישה ראשונה והוא מאחר, מזיע ומתנשף. (להמשך הקליקו)
__________
"הסיפור יתחיל בפרזנו" מאת יובל יבנה, כהל
טעימה מן הספר:
משמרת הלילה זו המשמרת הכי טובה בדלפק הקבלה, ככה חושב לעצמו כל פעם מחדש באק כאשר הוא מתיישב על הכיסא המשרדי הישן ומניח את כוס הקפה שקנה בדרך על השולחן. קודם כול, אין כמעט תנועה בלובי הקטן – אורחי המלון הם בדרך כלל אורחים ללילה אחד שהגיעו לפרזנו בענייני עסקים או שנתקעו כאן בגלל חישוב אופטימי מדי של זמני הנסיעה על כביש 99 והם הולכים לישון מוקדם וקמים מוקדם. חוץ מזה, בלילה יש את השירים הכי טובים בתחנה של האוניברסיטה המקומית – יש שם שדרן אחד, ג'ף ברונו, שכאילו פיצח את הנוסחה הסודית של "שירים שבאק אוהב במיוחד". (להמשך הקליקו)
__________
"המילה העצובה קומקום", מאת עידו אנג'ל, בלה לונה
טעימה מן הספר:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא הַשִּׁירָה – וּמַגְבִּיהַּ יָדוֹ וְנוֹתָר עַד שֶׁהַיָּד, הָעֵט, הַהַגְבָּהָה, הַחֶדֶר, הֶחָצֵר, חַיּוֹת הֶחָצֵר, הַיָּרֵחַ, מַכְתְּשֵׁי הַיָּרֵחַ, הֶחָלָל, הַלֵּב הָעוֹטֵף אֶת הֶחָלָל – הֵם שִׁירָה. (להמשך הקליקו)
____________
"סיפורים ושירים עם חוש הומור", מאת מחברים שונים, איפאבליש-ילדי הקומדיה
טעימה מן הספר:
הכול קרה בגלל סטיב ג’ובס. אותו גאון אמריקאי, שהמציא את ההמצאה ששינתה כביכול את פני העולם, גרם לי, אדם מצליח ואמיד יחסית, לפשוט את הרגל. ולא רק שפשטתי את הרגל, גם לא נותר לי שום טעם לחיים; העבודה שלי, שהכניסה לי משכורת מכובדת, לא הייתה רק מקור הכנסה עבורי. היא הייתה האהבה שלי, משוש חיי. וכעת, כאשר אין לי עבודה, גם אין לי טעם לחיים. (להמשך הקליקו)
____________
"ילד פריפריה", מאת נדב דהן, ניב
טעימה מן הספר:
במהלך השנים שלי בתל אביב, חוּזרתי כמה וכמה פעמים על ידי נשים. הדבר היה לי חדש, מעולם לא התחילה איתי בחורה עד המעבר לעיר הגדולה. היה לי קשה לקבל את זה, מבפנים לא כל כך האמנתי, הייתי בטוח שהן רוצות ממני משהו, רוצות תמורה כלשהי. (להמשך הקליקו)
____________
"כלנית בעמק הגרוטאות", מאת רבקה בן דוד, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
חום אימים שרר במחלקה. אברהם, החולה המבוגר והמפחיד, הציב את כסאו באמצע האולם, עישן כמו קטר ואיים על כל מי שהעז להסתיר לו את "הנוף": תחנת האחות העטופה חלונות פלסטיק עבים, שבגלגול הקודם היתה מזכוכית שנופצה לרסיסים. (להמשך הקליקו)
____________
"אבק הרפאים",מאת עדן אבוהב, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
אם הייתה זו אישה אלפית כהלכה, ודאי הייתה שואלת בעצמה מה אמרה הכוורת. אך זו אינה אלפית, זוהי בת אדם – שערה חום, עיניה ירוקות בהירות, ועורה בצבע השנהב. דומה לאלפית כמו שסלק דומה לאגוז… (להמשך הקליקו)
____________
"חקירת חיסול", מאת מיכל הרטשטיין, איפאבליש
טעימה מן הספר:
הסכין החדה התקרבה במיומנות אל עורו החשוף של התינוק. על אף שהייתי במרחק נגיעה ממנו – לא יכולתי להצילו. הפעם הייתי נחושה שלא להסיט את מבטי, אך ברגע שהסכין הגיעה אל עורלתו של העולל עצמתי את עיניי. (להמשך הקליקו)
____________
"רסיסים מודבקים", מאת אסנת סבן, בלה לונה
טעימה מן הספר:
היא רוצה לישון עוד, מניחה את ראשה על הבטון הקר. משהו חד ננעץ ברקתה. היא מרימה את ראשה בכבדות ושולחת את אצבעותיה אל מקום הכאב. זרע חמנייה יחיד יבש ומצומק. מה עושה כאן זרע חמנייה? (להמשך הקליקו)
____________
"פרקי אבי", מאת ראובן נחום-סנבירה, ניב
טעימה מן הספר:
כשעמד כבר ליד השער הפרוץ בחצר, נפערו באופק הרחוק שמי החורף הנמוכים, וקרן שמש חיוורת האירה אותם. הבזקים רחוקים של ברקים הפכו לנהמה מתגלגלת וקלושה של רעמים. הגשם פסק ורק הרוח המשיכה להקפיא במשב דוקר. ישראל ראה את ליזה עומדת בקוצר רוח על הבטונדה הקטנה לפני דלת הכניסה, שערה הדליל סתור ומוליך טיפות מים על פניה וכתפיה. (להמשך הקליקו)
____________
"פרולוג לרצח", מאת רחל פרץ, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
סיפורו של גבר בן 51, שמגלה כי אביו נרצח. הוא יודע שהוא עצמו הרוצח, אולם אינו מצליח להיזכר מדוע רצח את האב, כיצד ומתי. הוא יוצא למסע בלשי בעקבות עצמו, ומתעד את המסע ביומן בהול ורדוף. (להמשך הקליקו)
____________
"ג'ויה", מאת עדי ממוקה, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
עד שהמשפחה שלי התפרקה הייתי מושלמת. ילדה של אבא שגדלה לנערה יפיפייה עם תלתלים קופצים, קצת מצחיקה, קצת צינית, הרבה חכמה. מושלמת. ואז ההורים התגרשו ואבא עזב את הבית. לא רק את אמא הוא עזב, אלא גם אותי. הוא שכח שיש לו ילדה, ילדה מושלמת. בשבת חזרתי מהבסיס ברמאללה והם בישרו לי את הבשורה. הדבר היחיד שכאב באותו רגע לא היה הפרידה אלא המחשבה שלא אהיה מושלמת. (להמשך הקליקו)
____________
"עת אהבה נפשי", מאת פביאן ברויטמן, איפאבליש
טעימה מן הספר:
הוא סיים לשתות את הקפה והניח את הכוס בכיור, נכנס לחדרו, בחר בגדים נקיים והתבשם. הוא נזכר בדברים שקרא, בהמלצות המומחים לענייני המוסד לביטוח לאומי – 'יש לבחור בגדים מרופטים, לבוא לא מסודרים; מומלץ לא להתרחץ כמה ימים לפני הגשת הבקשה; בזמן הפגישה להשפיל מבט, לשדר מסכנות רבה ולשלב רמיזות לאיום אם הבקשות לא ימולאו כראוי'. (להמשך הקליקו)
____________
"הנערה של וורהול", מאת דורון בראונשטיין, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
גרה בין הספסל שלי בסנטרל פארק – הספסל שניכסתי לעצמי – לבין החדר העלוב והמחניק, הענקי, של-כולם, במקלט לדרי הרחוב של הלואר איסט סייד ברחוב באוורי.
אוכלת צהריים בין בית תמחוי לבית תמחוי, עם עדיפות לבית התמחוי החדש, הנקי, עם המתנדבים הטובים, אלה שלא שופטים אותי, שלא מסתכלים עליי בעיניים רעות, ברחוב 18 והשדרה השנייה. (להמשך הקליקו)
____________
"בואו נתערב על צדק", מאת אליס תמנת, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
בואו נתערב על צדק מגולל את סיפורה של בחורה שמגלה בדיעבד שחוותה אונס בשלב מאוחר בחייה. כיום, שבע שנים לאחר מכן, כבר איננה מפחדת לצעוק ולומר: "אנסת, תתאבד." (להמשך הקליקו)
____________
"בסימן משפחה", מאת דן פיינר, ניב
טעימה מן הספר:
הכול התחיל בשבוע הראשון של אוגוסט. החזאי חזה יום חם במיוחד. המיזוג בלשכת הרווחה של המועצה האזורית הרעיש אך לא קירר. נורית שפילברג ישבה לבדה בחדר הגדול והאפרורי, המלא בשולחנות וכיסאות שרוטים וכורסא אחת דהויה וכונניות עץ ועגלות מתכת עם מגירות נעולות ומדפים עמוסי קלסרים על כל פיסת קיר. (להמשך הקליקו)
____________
"ביום בו תקרא לי אבא", מאת אביעד פרידמן, איפאבליש
טעימה מן הספר:
חלומי הוא שלא נכריח את אברומי וחבריו לדבר בשפה שלנו. שנטה אוזן, שנפתח את הלב — ללמוד את השפה של אברומי. יש בה מחוות עמוקות, וביטויים פנימיים ומוארים. שנים רבות, שמחת פורים שלי הייתה תלויה בהגעתו של אברומי לביתי, משלוח מנות בידיו ועיניו מוארות באור יקרות. שנים רבות יודעים הוריו שעל כל צעד ושעל, על כל פריצת דרך חדשה — אני חייב לקבל עדכון. (להמשך הקליקו)
____________
"נפש תאומה", מאת רויטל וייס, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
אני מחבקת את גלי בחוזקה. גלי היא הבובה שלי, קיבלתי אותה מתנה מדניאל.
הרבה בלונים מקשטים את החצר. זה יום ההולדת שלי. אני בת חמש.
"אל תהיי עצובה," אומר דניאל ואוחז בידי. דניאל בן שבע והוא החבר הכי טוב שלי.
"אבל אתה נוסע רחוק, מי יישאר איתי?" ידי לופתת את ידו.
"אנחנו נדבר בטלפון. וחוץ מזה עכשיו יש לך את גלי, בכל פעם שתהיי עצובה תחבקי אותה ותחשבי עליי," עונה דניאל. (להמשך הקליקו)
____________
"אסיה", מאת יערה רוזנבליט-מגדסי, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
צאתי מהבית במהירות. על גבי התיק האדום בו טמונות תוכניות הפעולה. הליכה מהירה עד רחוב העליה, חוצה את הצומת ופונה ימינה לחלוצים. מתחילה להאט. לא החלטתי אם עדיף להגיע כבר או להשהות את התנועה. התחילו שם משהו בצד השני ואני נמשכת לשם. חוצה את הכביש באלכסון. שורה של רכבים צמודים חוסמים את המעבר. הנה פתח. מולי שתי גדרות פח קשורות ויש רווח. אני מציצה. (להמשך הקליקו)
____________
"עכשיו אני", מאת גילי (גלית) צוק, איפאבליש
טעימה מן הספר:
במהלך כתיבת הספר ולאורך התהליכים המורכבים שעברתי, כמה מהדמויות המשמעותיות בחיי נעשו דמויות משניות; אנשים נעלמו מחיי מיד, בלי לומר מילה, ודמויות נוספות שאפשרתי להן להיות לצדי ברגעיי הקשים, הטביעו בי את חותמן ויהיו לנצח חלק בלתי נפרד ממי שאני היום. (להמשך הקליקו)
____________
"מילים אותנטיות", מאת דניאל צ'צ'יק, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
קוראיי האהובים שרק זה עתה הכרנו, בפתח הדברים אגלה לכם כי חשבתי לבטל את קיומי. כמעט קפצתי אל הלא נודע, אל האבנים הגדולות, אי־שם למטה בתהום הבטוחה לכאורה. אך משהו עצר בעדי ברגע האחרון. ואילולא עצר, בוודאי היו רבים תוהים כיצד צעיר זה מסיים את מופע החיים בשלב מוקדם כל כך, שהרי עוד לא חווה דבר מן הגבהים. אלא שאינם יודעים כי נפשי כבר חוותה יותר מן המקובל בכל אותן השאלות הקיומיות המעסיקות את עולמי עוד מינקות ארורה. (להמשך הקליקו)
____________
"מגפי רקמה", מאת עוזיאל חן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
באביב של שנת 1915 הוא נעלם שוב. זה קורה ימים בודדים לפני פסח, בעיצומן של ההכנות המיוחדות לחג. זרעי החיטים כבר נטחנו באבני רחיים מטוהרות והאבקה הלבנה יצאה מבין גלגלי הרכב והשכב כשהיא צחורה ורכה כקטיפה. הסדינים הלבנים, הצחים כשלג הזה הניבט מעל לכפר, נפרסו על משטח מטויח בחומר אדמדם ועליהם נשפך הקמח מתוך כדי חרס חדשים. (להמשך הקליקו)
____________
"קווים אדומים", מאת יקי גונן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
קנטור תהה אם הוא מפתח פרנויה. תחושת הבטן שלו, עליה למד לסמוך, שידרה לו שמשהו לא בסדר. האופנוען, עטוי קסדה שמשקף השמש שלה מורד, שקם מכיסאו בקפה שממול בדיוק באותו רגע, עשה לו דז'ה וו מחיים אחרים. אבל אנשים סביבו חיו בלי להביט מאחוריהם כל הזמן. (להמשך הקליקו)
____________
"סימה 2", מאת צחי שגיב, הוצאת איפאבליש
טעימה מן הספר:
"היא הוציאה את ראשה מהחלון, גלשה מעט קדימה והניחה את שני המטבעות בכף היד הפשוטה.
השיר הסתיים וקריין מנומנם הכריז על השיר הבא.
היד לא הראתה כל סימנים של תנועה. סימה הגבירה את המוזיקה והחלה לגלוש קדימה באיטיות בעודה צופה ביד הקפואה במראה." (להמשך הקליקו)
____________
"מילים אותנטיות", מאת דניאל צ'צ'יק, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
אמנם צעיר אני אך דרישות גבוהות לי אליכם קוראים אהובים, אבקש מכם לאחוז בעט או בעיפרון, שהרי שאלות קיומיות בתוכי שאני משליך בבוטות אל נפשכם העדינה. ברצוני שתנברו עמוק פנימה אל מסתרי הלב, אל מרתפי התודעה החבויים, אל אותם הדימויים שרק לעתים רחוקות אנו אמיצים להביע בפה מלא – ושם סמנו את המילים הנכונות לכם, זהו את עצמכם בתוך מחשבותיי ושתפו את עצמכם בחקירה כנה על עצמכם על הילד שהייתם, בואו להיות. (להמשך הקליקו)
____________
"הסיפור על לילא ומג'נון", מאת ניזאמי, הוצאת איפאבליש
טעימה מן הספר:
פעם, לפני שנים רבות, חי בקרב הבדווים של ארצות ערב אדון, סַיְיד (צאצא של הנביא מוחמד), אשר שלט על חבל בָּאנוּ עאמר. לא הייתה ארץ ששגשגה כארצו, ורוחות המדבר נשאו את שמע תהילתו אל המחוזות הרחוקים ביותר. הצלחה ועושר עשוהו סולטן של אנשי המדבר, עשיר היה כקורח. אל העניים היה טוב לב, ארנקו פתוח לפניהם תמיד, כלפי זרים נהג בהכנסת אורחים נדיבה. בכל אשר נגע עשה חיל, ומזלו הטוב היה עמו בכל אשר הלך, כגלעין בתוך הפרי. כך לפחות נראו הדברים. (להמשך הקליקו)
____________
"העולם שמאחורי המילים", מאת פאולה ארונוביץ, הוצאת איפאבליש
טעימה מן הספר:
קשה לתאר את הרעב שהרגשתי. רעב זה משהו שעד שלא חווים אותו – אי אפשר באמת להבין אותו; רעב שלא נותן לחשוב על שום דבר חוץ מאוכל, רעב שהופך את הבטן עד שמתחשק לאכול את היד הימנית… עד אותם ימים לא ידעתי מהו רעב. (להמשך הקליקו)
____________
"את מדמיינת", מאת רויטל שירי הורביץ, הוצאת ניב
טעימה מן הספר:
אמי מעולם לא הניחה קו מפריד בינינו, מלבד כשפגעה והעליבה. אז התייצבה נגדי אבל מלבד זאת לא הייתה לה בעיה לחטט בארונות ביתי, בחדר השינה שלי, לקחת בגדים שבהם חשקה נפשה. אם אני שלה, אז כל מה ששלי שייך לה. אין הפרדה! אני היא, והיא אני, ומה ששלי שייך לה. חוסר בגבולות הוא מהבעיות הקשות ביותר שבין אימהות נרקיסיסטיות לבנותיהן. (להמשך הקליקו)
____________
"הרגע האמיתי", מאת רבקה קרן, הוצאת מנדלי
טעימה מן הספר:
שתי פרדות עלו מן הוואדי. על האחת רכב בדואי זקן, על האחרת אישה בשחורים. בחור זיפני וקודר הלך בראש. השיירה הקטנה הגיחה מתוך ערפילי המדבר אל המישור הזרוע בניינים ושמורות ירק ופנתה לעבר בית־החולים. השמיים האדימו. קולות סהרוריים תעו בחלל הרכס. (להמשך הקליקו)
____________
"אנשי העכברים", סיפורי זמן ומקום מאת מחברים שונים, פרויקט תן
טעימה מן הספר:
הוא הציץ בעינית לפני שפתח את הדלת, מקווה ללמוד את האויב טרם יראה אותו. המבקר חבש כובע רחב שוליים, ראשו מושפל. שיהיה. הוא קטע נקישה נוספת בכך שפתח את הדלת במשיכה אלימה. "מי אתה ומה אתה רוצה?" הדמות הרימה את ראשה, חושפת את פניה. המילים גוועו על שפתיו. (להמשך הקליקו)
____________
"התיאוריה המדלסונית" מאת דרור טוקר, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
בראשית לא היה דבר. משך זמן רב, אינסופי במהותו, משל התוהו בכול. הכול היה כלום והכלום היה התוהו.
לא מיד, לא בבת אחת, החלו אלפי אורות נוצצים, בוערים בעוז, לנקב את החשֵכה בקרניהם, חוגגים פעם אחר פעם את מחזורי לידתם וגוויעתם. הכלום היה לאור והאור היה לזמן ולאור הזמן המשיכו שני גופי ענק לוהטים לנוע באיטיות מכאיבה זה לעברו של האחר, גומעים בנחישות את המרחק ביניהם. ההתנגשות הבלתי נמנעת ריסקה אותם למיליוני גופים נוצצים. זרנוקי גזים סמיכים ודליקים ניקבו את החשיכה וצרבו את מעמקיה. (להמשך הקליקו)
____________
"בידיים הלא נכונות", מאת אבי דומושביצקי, הוצאת מנדלי
טעימה מן הספר:
הדמעות לא הפסיקו לנבוע מעיניה הנעוצות בו בתחינה אילמת. הכאב שהתפשט בחזה היה בלתי נסבל. היא התפללה שמראה חדר המלון שהזמינה במיטב כספה לא יהיה הדבר האחרון שיישאר צרוב במוחה לפני שתשיב את נפשה לבורא. (להמשך הקליקו)
____________
"משפחה הורגת", מאת מיכל הרנשטיין, הוצאת איפאבליש
טעימה מן הספר:
כחודש לפני שמאיר דנילוביץ' קם לפנות בוקר, ירה בכל בני משפחתו והתאבד, התגרשתי מבעלי.
קוראים לי הדס לוינגר, בת שלושים ושלוש, חוקרת במשטרת ישראל. למרות שאם שואלים את אמא שלי אז ההגדרה היותר נכונה שהיא תשתמש בה תהיה, "עורכת־דין מצליחה שהחליטה לזרוק את הקריירה שלה לזבל ולהיות שוטרת". (להמשך הקליקו)
____________
"עגלון", מאת יעקוב פישנזון, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
הוא קילל את המיילדת שלו אולי בפעם המי יודע כמה מאז שעות הבוקר. השמש עמדה לשקוע תוך זמן קצר, מפנה היא את מקומה לקור המקפיא עם שקיעתה, לקור שיבוא ויתפוס את מקומה. "היה עדיף אילו המיילדת הייתה נותנת לי למות, למות כמו שאימא מתה בעת שילדה אותי. אימא במותה ניצלה מחיים עלובים, במותה העניקה לי חיים, חיים שלא עושים לפחות עלי שום רושם, טוב… מה אני רוצה מהמיילדת המסכנה, רק עשתה את עבודתה, אבא אמר שהיא דווקא נחשבה למיילדת טובה, אימא כנראה לא הייתה בקו הבריאות. (להמשך הקליקו)
____________
"נרתיק יהלום", מאת רון בן-טובים, הוצאת בלה לונה
טעימה מן הספר:
את יום הולדתי איני זוכר, וכל שנותר לי ממנו הוא רק מסיפורים של אחרים. הפרטים מעט עמומים. עמדנו לפני תחנת הרכבת של בודפשט, עם השעון הגדול למעלה, בתוך מבנה זכוכית שנראה לי היום כמו חממה בעלת מוטות מוזהבים המפרידים בין לוח זכוכית מבריק אחד לשני. לא היה גשם אז, או לפחות כך נאמר לי, ועמדנו ברחבה מרוצפת אבנים רומיות שחוקות או חלוקי נחל, לבושים במעילי בד עבים בעלי כפתורים שנסגרים קרוב לצוואר. וכובעים. את חיי התחלתי באביב שהיה חורף. (להמשך הקליקו)
____________
"מעגל הברקת", מאת ליאורה רוזנמן, הוצאת איפאבליש
טעימה מן הספר:
איש כבן 45, בעל שיער חום קצוץ ומבט תזזיתי המתרוצץ מתחת למשקפי ריי-באן אופנתיים, יצא מג'יפ הטויוטה לנדקרוזר שחנה בצד הגדר המקיפה את שדה התעופה בזאגרב.
הוא הידק את מעיל הצמר השחור לחזהו והתקרב אל השער הקטן שבגדר, שהיה מוסתר מעיני הנוסעים על הכביש. גם כך היתה זו שעת בוקר מוקדמת מאוד, ולמעט מספר משאיות שחלפו, הכביש היה שומם. (להמשך הקליקו)
____________
"שתולים בנכר", מאת ג'י.אר וולף, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
התיישבתי ליד שולחן בצדה הדרומי של המדרכה, קרוב לעציצים, המסמנים את גבול הטריטוריה של בית הקפה. את תיק הגב שלי הנחתי על הרצפה ליד אחד העציצים. כעבור שניות אחדות ניגשה אליי מלצרית והניחה את התפריט על השולחן. "אין צורך," אמרתי לה, "אספרסו כפול עם עוגת קלסיקה וכוס מים מהברז בבקשה". המלצרית לקחה את התפריט מהשולחן בלי להוציא מילה מפיה. התרווחתי בכיסא העץ הישן, המוכר לי, כמו שאר הכיסאות במקום, מזה שנים. (להמשך הקליקו)
____________
"התחלה בשני נופים", מאת תרצה מיכאלסון-קינן, הוצאת פרדס
טעימה מן הספר:
מאז שיכולתי לבטא את עצמי בכתב, סיפרתי לעצמי סיפורים. החיים היו תמיד גם וגם — החוויה והסיפור על אודות החוויה. לעתים, הסיפור תפס אצלי יותר משמעות מהחוויה עצמה. או שתוך כדי החוויה כבר הייתי מדמיינת את הכתיבה עליה, מה ארגיש תוך כדי הכתיבה, מה אשמיט ממנה. (להמשך הקליקו)
____________
"סיפורי קסם", מאת ניסים אסייג, הוצאת ניב
טעימה מן הספר:
סרן נהוראי הקים תצפית סמויה על בתיהם של החשודים בפיגוע הנורא, כדי למצוא קצה חוט שיוביל אותו אליהם. נדרשה סבלנות רבה למשימה, ורק ביום הרביעי תצפתו וגילו כי דמות מסוימת נכנסה לאחד הבתים ויצאה משם כעבור שעות עם תרמיל תפוח על שכמה. (להמשך הקליקו)
____________
"תאומים ללא גבולות", מאת משה לביא, הוצאת ניב
טעימה מן הספר:
בהגיע ויליאם לגיל שש-עשרה, כשחש שהמצב הכלכלי הקשה בו מצויים הוריו לא הולך להשתנות, וכי הוריו מתקשים לעמוד בהוצאות לימודיו, החליט לעזוב את הלימודים וללמוד בביתו באופן עצמאי, בתקווה שבבוא היום, ישלים את השכלתו ויוכל לעזור בפרנסת המשפחה ולו במעט. (להמשך הקליקו)
____________
"תחנה אחרונה נתניה", מאת איציק חדד, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
הכנסתי את הכרטיס לכספומט, הקשתי את הקוד הסודי, וביקשתי למשוך 200 שקל. הופיע לי כיתוב "אין באפשרותך למשוך כסף, נא לסור לסניף הבנק". הכספומט בלע לי את הכרטיס והרגשתי שהקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים. מד הדלק שלי נשק לאפס והייתי צריך למלא ולא יכולתי. פורד פיאסטה שנת 85' חנתה בצד מבוישת ולא היה לי פרצוף להסתכל עליה בפנים. נשארתי עם 20 שקל והראש מתפוצץ לי. (להמשך הקליקו)
____________
"חיבור נדיר", מאת אורלי קופרמן, הוצאה עצמאית-איפאבליש
טעימה מן הספר:
ביד רועדת אחזה נורית במקלון ערכת בדיקת ההיריון, שסימן בשני קווים ורודים עדינים את העובדה שאכן הייתה הרה, ולו לזמן קצר. מאוכזבת הניחה אותו בקופסת תכשיטים קטנה, לצד מקלוני ארבע ערכות הבדיקה הקודמות, שגם עליהם נראו שני קווים ורודים, קווים של אישור להתחלות חיים. כל ערכה סימלה היריון שהסתיים בתחילתו, חיים שרק הנצו וכבר גוועו. (להמשך הקליקו)
____________
"מציאות ואבדות", מבחר כותבים, הוצאה עצמאית-אינדיבוק
טעימה מן הספר:
לא היו אז טלפונים בכפר, ועם זאת כל ידיעה היתה מגיעה מיד לספסל שבחזית הצרכנייה, ומשם מתפשטת במהירות הקול לבתים הקטנים. אנחנו היינו מגיעים בריצה למקום האירוע, בין אם זה אשה ותינוקת שנסחפו אל מותם בוואדי הגואה, מטוס שנתקל בחוטי החשמל ליד המזכירות וטייסיו נשרפו למוות, או סוס נערץ שנפח נשמתו והוא מובא לקבורה ברגעים אלה ממש. (להמשך הקליקו)
____________
"היבריס", מאת דולב בן-ארוש ומאיה קראוס ברדה-הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
חזרתי אל הסלון והרמתי את הצעצועים שנותרו זרוקים בכל פינה אפשרית. מייק תמיד התעקש שאעסיק מישהי שתבלה איתי ועם הילדים בשעות אחר הצהריים, אך סירבתי. הילדים חוזרים מבית הספר, הגן ומהחוגים בשעה מאוחרת יחסית והעדפתי להעביר איתם את השעות שנותרו עד לשינה, למרות שלעיתים התחרטתי על כך. (להמשך הקליקו)
____________
"הישרדות-החטיפה אל החופש", מאת מוטי בן ינאי-הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
המשאית בה נהג יאנוש סאן קליר, הייתה השלישית מתוך שיירה בת עשרים משאיות אספקה, שנהגו בהן חיילי הצבא ההונגרי. המשאיות הובילו תחמושת ומזון לגדודי הוורמכט של הצבא הגרמני שצרו על לנינגרד וסביבותיה ונלחמו נגד הצבא האדום. (להמשך הקליקו)
____________
"אולי אלד קשת", מאת הדס מזרחי, הוצאה עצמאית -פרדס (מלח מים)
טעימה מן הספר:
לא הבחנתי בזמן שחלף, וכבר סוף היום ויורד עליו החושך. וכעת הגעתי לתחנה הסופית בנתניה, שנמצאת ממש ליד השביל המוביל אל בית קפה שהוא גם חנות ספרים. נמצאים בו הספרים הכי מיוחדים בעולם; למרחיקי קורא, למפליגים, לאנשים שקראו ספרים ואהבו אותם מאוד והניחו אותם קרובים אליהם. (להמשך הקליקו)
____________
"מה אם נוותר", מאת אסנת סבן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
בבית מחכה לי נרני. לפני שאני פותחת את הדלת היא כבר נצמדת אליה מבפנים, הנשימות המהירות שלה מזרזות אותי לסובב כבר את המפתח במנעול, היא חסרת סבלנות כמעט כמוני. טפיחה קלה על ראשה הבלונדיני ואני מתקדמת אל המזגן, מפעילה אותו ונעמדת מעליו ללא ניע, עד שאתרצה. נרני מגדילה לעשות, שוטחת את גופה הארוך והאתלטי על הרצפות הקרות וחורצת לשון ארוכה. עם כל מבט שלי אליה היא כמו עושה לי טובה ומכשכשת בזנבה בחצי כוח, מביטה בי בעיניים יפות, עייפות. (להמשך הקליקו)
____________
"שותפים אמיתיים של אלוהים", מאת אמיר בר יוחאי, הוצאה עצמאית-ניב
טעימה מן הספר:
הקשבתי בסבלנות. "המותג שאשתך כל כך רוצה בו, ואולי גם אתה, למרות שאתה בטוח שלא, מחזיר את הקשר בין הקונה לבין מה שהוא קונה. פעם הכרנו את מי שייצר עבורנו דבר מה. היום אנחנו קונים מוצרים שיוצרו במפעלים אי שם בצידו השני של העולם. אנחנו לא מכירים את האנשים שעומדים מאחורי המוצר. המותג מדביק פנים למוצרים האלה. הוא יוצר תחושה של קרבה אישית ואמון שהיו פעם. ככל שהעולם מתועש יותר, כך גדל המרחק בין הקונה למוצר. (להמשך הקליקו)
____________
"בוסיות של יום ראשון", מאת רחל שגיא, הוצאה עצמאית-פרדס
טעימה מן הספר:
לפעמים הדברים הכי חשובים שיקבעו לך את החיים קורים בלי שנשים לב. היום כשאני חושבת על זה, התגלגלתי למשק בית כשהמנהל מהמשרד שניקיתי בנה בית באחד היישובים ושאל אותי אם אני רוצה לנהל לו את הבית. לנהל הוא אמר, לא לנקות. (להמשך הקליקו)
_____________
"לתפארת מדינת ישראל", מאת נועה זית, הוצאה עצמאית-איפאבליש
טעימה מן הספר:
כשהייתי הולכת לאורך מטע הבננות בערב, היה מתלווה אליי לפעמים איש אפריקאי גבוה. היו לו זרועות ארוכות ורגליים ארוכות וצעדים ארוכים וקלים. הוא הלך אתי עד סוף העלייה. נראה שהוא חזר מהציד בשעות האלו. אהבתי ללכת לצדו, כאילו גם אני חוזרת מהציד, למרות שלא צדתי שום דבר. לפעמים ראיתי תנים או חזירי בר שחצו את הכביש ועברו לצד השני של מטע הבננות. הוא גם עזר לי ללכת זקוף. במבט לאחור, הצייד הזה היה דומה לדויד. (להמשך הקליקו)
_____________
"מחיאת כף של יד אחת", מאת עמי לוי, הוצאה עצמאית-גוונים
טעימה מן הספר:
"גלים גבוהים זה שמך," יעץ המורה, לכן, הישאר הלילה במקדש ודמיין לך שאתה הוא אותם משברים. אינך מתאבק ירא, אלא גלים גבוהים השוטפים כל דבר העומד בדרכם, בולעים כל מה שניצב מולם. עשה זאת ותהיה המתאבק הגדול במדינה." (להמשך הקליקו)
_____________
"סופות יולי חלק שני", מאת ורד רוזס-דמאיו, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
נכנסנו פנימה. זהו. עוטה את המסיכה וצוללת פנימה, נשאבת כל כולי למציאות אחרת, בהדחקה טוטאלית. צחקתי, התחבקתי, השתוללתי. חבריו נדלקו עליי, המוסיקה הלמה בכל אבריי, ובהתאם לכמות היגר שתִדלקתי, הצחוק המאולץ הפך לאמיתי. עמית עמד מהצד וחייך, הוא כנראה אוהב עכברות עם כנפיים, שבדמן זורם יגר-בול ומפיהן יוצא רק בולשיט. (להמשך הקליקו)
_____________
"בדרך הביתה", מאת רותם אביה, הוצאה עצמאית-ניב
טעימה מן הספר:
אהבתי להסתכל על הנשים שישבו קרוב-קרוב לקיר, מאמינות שככל שישבו קרוב יותר, כך אלוהים ישמע אותן טוב יותר. חלקן היו ממש מתייפחות, והייתי ממציאה סיפורים בדמיון על כל אחת מהן, מדמיינת מדוע הן בוכות. היה לי עצוב לשמוע אותן, אבל גם קינאתי בהן על שהן יודעות לבכות. (להמשך הקליקו)
_____________
"קורל", מאת יובל מרנין, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
סרן טל ליברמן עיין במפות של השטח ועבר על סקירת המודיעין בזמן שהחיילים נכנסו לכיתה. הם צעדו בשקט והתיישבו על הכיסאות שניצבו לפניו בשורות. הוא הרים את ראשו מהמפות וסקר אותם בעיניו; עשרים ושניים חיילים צעירים מלאי התרגשות, שזה עתה סיימו את מסלול ההכשרה הקרבי שלהם, רעבים לפעילות וששים לממש את מה שלמדו בתשעת חודשי האימונים המפרכים שעברו. (להמשך הקליקו)
_____________
"אסור לדבר על דפנה", מאת שרה הורניק, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
רבות מעבודותיה של רחל תלויות על קירות הסלון האפרוריים, שנראים כאילו הם עומדים לקרוס תחת העומס של פרי מכחוליה. ציורי שמן, פסטל ואקריליק של גברים עירומים בתנוחות שונות, חלקם בצבעים בלתי הגיוניים, חלקם ריאליסטיים להפליא. יש גם שניים או שלושה ציורים מהשנים שהיא אהבה לכנות 'תקופת האבסטרקט האקספרסיוניסטי' שלה. כשהייתי ילדה, חיבבתי את התקופה הזאת. היא הייתה הרבה פחות מביכה מהשאר. אפילו יכולתי להזמין את חברותיי לכיתה הביתה מבלי לחשוש במה, או במי, הן עשויות להיתקל. לא היו חסרות להן סיבות להקניט אותי גם אז, אבל "אמא של אלונה מקשקשת כמו ילדה בגן" עדיף בהרבה על "אמא של אלונה מציירת את הבולבול של צחי מהמכולת". (להמשך הקליקו)
_____________
"אני מלכה גרושה באושר!", מאת גאיה קורן, הוצאה עצמאית-איפאבליש
טעימה מן הספר:
אם למדתי דבר אחד בחיים האלה, זה שאי אפשר להתכונן לחוסר ודאות. את יכולה לתכנן תוכניות מפה ועד "איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים", אבל אין לך מושג איפה תהיי בעוד חמש דקות. להתכונן לגירושים זה כמו להתכונן ללידה – את יכולה לצבוע את הקיר, להזמין מזרן אורתופדי, לנגן לילד בייבי מוצרט. אבל רק כשהוא יוצא לאוויר העולם את מבינה עד כמה לא הבנת. (להמשך הקליקו)
_____________
"עניין של זמן", מאת ירדן גולן, הוצאה עצמאית-ניב
טעימה מן הספר:
כבר חודשים רבים שלא חוויתי התחלה אמיתית, אחת כזאת שתרגש אותי, שתגרום לי לקום באמצע הלילה ולבדוק את הצג של הטלפון בחיפוש אחר ההודעה שאני מחכה לה כל כך ממנה – מזאת שאני כל כך מחכה לה, אף שהיא כרגע חסרת פנים, קול ואופי. היתרונות הרבים בלהיות לבד ידועים לכולנו, הרי כל רווק משוויץ בהם, לפעמים ברמה שמעלה שאלות בדבר אמינותם של הסיפורים והחוויות שמקשטים את חייו. (להמשך הקליקו)
_____________
"המזל של רמי", מאת נחום סיון, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
כשהיה רמי בן שלוש עשרה לערך, הוא ראה איך גיסו, פנחס, אוכל ביום הכיפורים. לא ייאמן ממש. כיצד אפשר לאכול ביום הכיפורים? הרי זה יום של תענית! ומה יש לאחותו להגיד על בעלה, שבאכילה גסה צפצף על היום הקדוש?הוא מעולם לא שאל אותה. (להמשך הקליקו)
_____________
"השחורה", מאת נעה קרמר, הוצאה עצמאית-איפאבליש
טעימה מן הספר:
בשנת 1,903 משפחתי, שתזכה לחיים ארוכים, נספתה בפוגרומים, ואני נותרתי לבדי. כך איבדתי את ביתי ובמשך תקופה ארוכה ישנתי ברחוב. יום אחד, בדרכי הביתה, פגשתי זקן חביב שהפשיל את מכנסיו וחשף את איברו והוא היה חתני הראשון. (להמשך הקליקו)
_____________
"ספר הקולות", מאת עודד מבורך, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
עמוס הניף את ידו ושאר הפסיכולוגים השפילו את מבטיהם לרצפה המוכרת. הפסיכולוגית הראשית התעקשה ושאלה שוב. כולם המתינו במתח, תוהים לאן נעלמה במפתיע הפסיכולוגית הצעירה מוניקה בלי לקיים אפילו מפגש פרידה. "זכיתָ בתפקיד," הודיעה הפסיכולוגית הראשית לעמוס. שאר הפסיכולוגים נשמו לרווחה, הציצו אל עמוס בסלחנות וקמו בזריזות ונדחפו סביב השולחן הקטן כדי להעמיס כיבוד על צלחות הפלסטיק. עמוס נשאר לשבת, מתבונן בישבנים שהסתדרו מולו, שמע את רעש הנגיסות והבליעות ושמח על החלטתו. (להמשך הקליקו)
_____________
"מחשבי הקצין", מאת רן ובר, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
הערב ירד לאיטו על העיר. הרחוב התארגן מחדש. עם רדת החשכה מפנים בעלי החנויות והעסקים הזעירים את מקומם בתשבץ האורבני ומכינים את הקרקע למשמרת הבאה – משמרת הבליינים. יוסי הרפד בטח אוכל ארוחת ערב עם אשתו ולא אומר מילה, כרגיל, חשבתי לעצמי. מר לוי מן הסתם סגר את תריס הברזל הישן בחנות הרהיטים שלו, ורק צ’רלי בפיצוצייה מעביר ערוצים. (להמשך הקליקו)
_____________
"עיניים שלי", מאת שלי מרכוס, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
בעליות של סוקולוב, כשאבא דוחף את כיסא הגלגלים, הוא נותן לטיפות הזיעה לטפטף לו מהמצח למדרכה ואומר בלב תודה לאלוהים.
כל הדרך אבא דוחף אותו, בעליות של סוקולוב ואחר כך בירידות של משה דיין ועובר את בית המטבחיים ועוקף את השוק, מושך אליו את הכיסא שלא יישמט לו מהזיעה שבידיים. (להמשך הקליקו)
_____________
"יותר טוב מכולם", מאת אפרת קריסטל, הוצאה עצמאית-ניב
טעימה מן הספר:
הפעם הראשונה שפגשתי את ליהיא הייתה במרכז גמילה מסמים.הייתי כמעט עשרה חודשים בדרום אמריקה, בטיול אחרי הצבא. שם פשוט נולדתי מחדש. היו המון סמים מכל הסוגים ומכל הצבעים. בחודשים הראשונים, כשעוד הייתי עם חברים, לא התמסטלנו כל הזמן, באמת נהנינו מהנופים המדהימים ומהאנשים השונים שחיים שם. (להמשך הקליקו)
_____________
"מאפייה ושמה תשוקה", מאת תומר קאופמן, הוצאה עצמאית-ניב
טעימה מן הספר:
כבר מהרגע שנולד היה ברור לכולם שנועם הוא ילד מיוחד. כאשר האחות בבית החולים נתנה לו מכה קטנה בטוסיק כדי לבדוק אם הוא חי ונושם, הוא מיד הפליק לה בחזרה. סתם, אני צוחק, אבל כל מי שראה אותו הבחין מיד שיש בו משהו מוזר. הוא היה מדבר לעצמו ושר לעצמו שירים, והמשחק האהוב עליו היה "נועם אמר" – גרסה משופרת של "הרצל אמר", שבה נועם אומר לעצמו אילו תנועות לעשות, וכך הוא מעולם לא היה מתבלבל, חוץ מהפעמים שבהן הצליח לבלבל את עצמו. (להמשך הקליקו)
_____________
"רפובליקה 65", מאת ריקה רם, הוצאה עצמאית- פרדס
טעימה מן הספר:
"ירו בקֶנֵדי!" אבא שלי אף פעם לא מרים את הקול. הכמעט־התפרצות שלו גורמת לי להרים את העיניים מהספר ולהסתכל עליו. הוא נראה נרגש. העובדה שמישהו ירה בנשיא של המעצמה האימפריאליסטית הריאקציונרית לא מהווה בעיני סיבה מספיק טובה לנטוש את ג'יין, מה גם שהקריין כבר עבר לדווח על הצלחות בקציר החיטה…" הימים – ימי ההתאוששות ממלחמת העולם השנייה. המקום – עיירה חבויה בינות גבעות ירוקות בצפון רומניה. (להמשך הקליקו)
_____________
"אמא הודו אבא ישראל", מאת מחברים שונים, הוצאה עצמאית-איפאבליש
טעימה מן הספר:
אנחנו, הילדים, שאפנו להיות ישראלים, למחוק את כל שהיה "גלותי" בעינינו ולהיות מה שהגדרנו בתמימות –"מודרניות". היום זה נראה לי דיכוי תרבותי וגסות רוח. אמי הייתה תלמידה מצטיינת בסנסקריט ושלטה במראטהית, הינדית ואנגלית על בוריין. בישראל היא נחשבה אנאלפביתית. לא היה מעליב מזה עבורה. אין ספור פעמים הייתה קוראת: " אבל גם אנחנו למדנו!" קריאתה נישאה לחלל הבית ונשארה שם, כי אמי מעולם לא יצאה החוצה. (להמשך הקליקו)
_____________
"סוכריות לנשמה", מאת גיל יצחק, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
ביום רביעי ראיתי את הכפיל שלי. מקובל לחשוב שכשאומרים שלכל אדם יש מישהו שדומה לו במקום כלשהו בעולם, לא מתכוונים באותה הארץ. אי אפשר לסתור טענה הנאמרת בשיחת חולין בסגנון: "יש לך כפיל היכן שהוא בעולם". (להמשך הקליקו)
_____________
"רצועות", מאת טלי עוקבי , הוצאה עצמאית- בלה לונה
טעימה מן הספר:
אנו מגיעים אל מקומות זרים שאינם נושאים בחובם שום זיכרון עבורנו. אנחנו מקווים להתרוקנות מיָדית והתמלאות בתחביר חדש. הצעדים שאנו נותנים במקום מבטיחים לנו את כל זה. אין צורך לספור, רק להתמלא בכל היופי החדש. (להמשך הקליקו)
_____________
"המפענחת ומלהק החלומות", מאת נדב כהן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
האמת, הפורמט החדש הזה היה המצאה מבריקה ופשוטה להפליא. הוצאות התקציב הזולות תאמו לגמרי לשעשועון בשידור חוזר. אין כל צורך במלהקים כמוני, כי באופן טבעי, כיום אנשים חולמים מלהקים את עצמם לדעת כדי לשרוד; ושם התוכנית משקף את אתר הצילומים: רחוב קיים ובנוי. (להמשך הקליקו)
_____________
"מחשבה קטנה", מאת ווה אוסמנוב, הוצאה עצמאית-ניב
טעימה מן הספר:
כל חיי התבוננתי בעולם, התבוננתי באנשים, התבוננתי בכולם. וראיתי את החברה שלנו… שהיא לא הכי אחידה,ראיתי גם את הצל שלה – שמנסה להסתיר את האפלה שבה. אך לא משנה כמה המסכה עם החיוך תהיה גדולה, היא עדיין לא תצליח להסתיר את כל הכאב שיש בתוך האישיות העצובה. ספר זה, הוא על מחשבה שרצה בראשי. כשיצא לי להוריד את מסכת החיוך מהחברה שסביבי. (להמשך הקליקו)
_____________
"לחבק לך את הלב", מאת רן אפלברג, הוצאה עצמאית-איפאבליש
טעימה מן הספר:
דפנה ואני נפרדנו ארבעה חודשים לפני שפגשתי את שלומית, אשתי.
היינו יחד שנתיים, מיטלטלים באהבה נוראית ומופלאה, שגרמה לשכנים להגיש נגדנו תלונות בגלל צעקות וקללות וזעקות של עונג ושבר, שבקעו כדרך קבע מהדירה.
היינו מהזוגות האלו שלא מפסיקים לגעת, בבית ובחוץ. ככה גם רבנו, באותה תשוקה נטולת בושה שהעלתה סומק בפני אלו שצפו בנו מהצד. (להמשך הקליקו)
_____________
"הדוד לאון", מאת עידן שפר, הוצאה עצמאית-איפאבליש
טעימה מן הספר:
טרם הספקתי להשלים את כניסתי מבעד הדלת וכבר קרא בשמי קול נשי מלטף וזרועות חבקו אותי בחום. זו הייתה דודה סוזנה, אחותו הצעירה של אבא, שנהגה להפגין התלהבות יתרה בכל פגישה משפחתית מחדש. אבי טען שמאז ומעולם הייתה סוזנה רגשנית כזאת, אך מאז הצטרף בנה ג'פרי למשפחתנו, לפני שנתיים, התעצמה רגשנותה עוד יותר. (להמשך הקליקו)
_____________
"קללתו של ארוס", מאת מני אביב, הוצאה עצמאית-איפאבליש
טעימה מן הספר:
אני מתגלגל על בטני וקובר את פניי בכרית, אך תחינתי לעוד רפרוף קל של הזיית שחרית נדחית על ידי אלוהי החלומות, המסבים כקיסרים על מצע של עננים ודמיונות ומלעיגים לקוצר ראותי. כמה פשוט היה להפילני במלכודת. כל שצריך היו קרחת יער מוכתמת להבות, צלליות ירכיים מבעד לחצאית בהירה, עיניים הלומות רז אוריינטלי וזיעתו המבושמת של גוף הנקבה בחוללו. (להמשך הקליקו)
_____________
"מרד גטו תל אביב", מאת דן אשכנזי, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
יהא השונה רב ככל אשר יהא, הבדידות אחת היא. גם כי יהיו לאיש אשר פרץ גדר רבבות תלמידים, גם אם תסוכנה בנות ירושלים את רגליו בשמן, ובנות הגליל תצענה מיטתו, כשתגיע העת, בודד יהא על הצלב. (להמשך הקליקו)
_____________
"צרותיו הטובות", מאת יוסי זיו, הוצאה עצמית (מנדלי)
טעימה מן הספר:
נחום כמעט שהאמין בעצמו לתירוץ שהמציא, כמו שאנשים מאמינים לשקרים של עצמם כשיוצא להם מִזה איזה רווח — והלא כבר אפלטון המליץ להשתמש ב"שקרים מועילים" — אבל בינו לבינו הוא ידע היטב שזאת רק רציונליזציה, די מבישה למען האמת. היהדות היא מפלטו האחרון של הפחדן, צחק לעצמו, מיד כשסרה החרדה, כשהשמש זרחה בבוקר, כמנהגה מזה עידנים ועולם כמנהגו נהג. (להמשך הקליקו)
_______________
"בחירותיה של נטלי", מאת דויד אלמוזנינו, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
אבל עכשיו, עכשיו, היא מתחילה לנשום חירות. חירות קפואה, עמומה, אך אין ספק שרוחות המהפכה, הנושבות מהעיתונים ומהטרנזיסטור הישן, מביאות עמן אין-ספור אפשרויות מלהיבות ומרתקות, הרבה יותר מארבע שנים של שינון נוסחאות. (להמשך הקליקו)
_______________
"אהבה בטרנס", מאת גילי (גלית) צוק, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
רציתי להאמין שאנחנו החברים הכי טובים, ורק עשרים שנה מאוחר יותר יתברר לי שהחבר הכי טוב שלי חי חיים כפולים.
שנים ארוכות הוא הרגיש תחושות לא ברורות בגופו ולא מצא תשובות לשאלותיו המורכבות בכרכי האנציקלופדיות שהיו מונחים בחדרו. הוא אמנם לא ידע מה לחפש, אך סמך על חושיו – כשיראה משהו הוא כבר יֵדע, הוא כבר ירגיש. (להמשך הקליקו)
_______________
"טבעת האש" מאת יובל ליבליך, הוצאה עצמית (כהל)
טעימה מן הספר:
מורט, עורך הדין המצליח, התקנא משום מה במבלים במועדון, למרות שהעלה על דעתו שהוא פי אלף יותר מצליח ואמיד מרוב הנוכחים. הוא לחש משהו ללא קול ופסע כמה צעדים, בוהה בעננים. לפתע התנגש בדבר מה. משהו חי??! חבטה עמומה נשמעה ומיד אחריה, צווחה. הוא קילל את יומו ואת המקום המזופת.(להמשך הקליקו)
_______________
"היילי" מאת ערן שגיא, הוצאה עצמית (אינדיבוק)
טעימה מן הספר:
חמש שעות אחר כך היא מביטה במראה בכניסה לבניין של עמיר. מראה מוכתמת מעט, ובפינתה הימנית מדבקה לבנה ישנה, הכיתוב לא ברור. היא ממקדת את מבטה בבבואה שלה. פנים סימטריות, עצמות לחיים מחודדות, שיער שחור, אסוף. אדמומית קלה סביב האף. בשינוי מוקד המבט אפשר לראות את שוליו של הקעקוע שנמשך מצווארה אל מתחת לגופייה. קו עדין, ציפורי. צלקת ורודה קטנה על הלחי השמאלית. על האוזן מעליה שני עגילים כסופים, נעוצים בחלקו העליון של התנוך. (להמשך הקליקו)
_______________
"הקלות שבתלונה" מאת אלונה ירדן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
אני מתיישב בחוף הים ונושם את האוויר עמוק לריאותי. הכל חזר לקדמותו אבל שום דבר לא כמו שהיה קודם. לא חשבתי שהדברים הקטנים בחיי, אותם לקחתי כמובנים מאליהם, יהיו עבורי יקרים מפז ועבר זמן רב מאז הגעתי לפה בפעם האחרונה. (להמשך הקליקו)
_______________
"בפתחו של כל מדבר" מחברים שונים, הוצאה עצמית (תן)
טעימה מן הספר:
הקרון הזה ישן, אני יודע לפי הריפוד. הוא שחוק באזור שבו יושבים. כל כך הרבה מתארי גוף נספגו בו, הסיבים נשחקו ונצמדו לבגדים המפוזרים בכל חלקי הארץ. הידיות השחורות מלוכלכות, כבר אי אפשר לדעת ממה: ידי ילדים, זיעה, דמעות והפרשות גוף שהצטברו מחלקי גוף של אנשים. לעולם לא אדע מי ישב כאן לפניי. הריאיון יתחיל בעוד חצי שעה. אני מנסה לחוש באצבעותיי את לחיצת היד הראשונה ומזדקף במושב הרכבת. (להמשך הקליקו)
_______________
"שרשראות ימים ומיתות" מאת תומר ווינר, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
שמונה שתים שש אפס שתים תשע שש תשע שמונה חמש. קשיח, חלק, חד ובוהק, הוא נפלט מבעד לשיני המתכת החובקות, בעד הצוהר שנפתח בקול נקישה, מלווה בצלילי התרעה הבוקעים מן המכונה האוטומטית. שלומי דקל הושיט ידו בחשש ומשך את השטר החוצה, בדק ומצא כי אכן רק שטר אחד של עשרים שקלים חדשים יצא מהכספומט, וקילל את ריבונו של עולם. (להמשך הקליקו)
________________
"חיים של שקר" מאת אורית פטקין, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
האוויר הקריר של ירושלים לא השאיר אותי אדישה לרעבוני. הייתי חייבת לצאת מהמאורה שלי ולהשיג עוד מנה. גן העצמאות היה חשוך אך לא פחדתי. פסעתי על הדשא הלח וחיפשתי אחר שלומי. הוא ייתן לי את מה שאני צריכה ואשלם לו בהזדמנות אחרת. גשם החל לטפטף וידעתי שאמצא גן ריק מאדם, כולם יחפשו מחסה. (להמשך הקליקו)
________________
"פקחית לימודנה" מאת לימור טל כהן, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
כבר אז נשבעתי שלילדים שלי אתן שמות מקוריים, לא כאלה שיש שלושה או ארבעה כאלו בכיתה. ואז… אז התחתנתי עם כהן. כמה נורא! ממישהי שמנסה לברוח משמות נפוצים מדי, להיתקע עם כהן בתור שם משפחה!
לפני כמה שנים עברתי איזו פרוצדורה כירורגית. הם לא קוראים לזה ניתוח, כי זה קטן מאוד. פרוצדורה. ככה הרופאים מכנים את זה. (להמשך הקליקו)
________________
"הממלכה התיכונה" מאת אביב גבע, הוצאה עצמית (חרפושית)
טעימה מן הספר:
אף היה חביב באופן בלתי שגרתי על הקופים
אשר התגוררו מרחוק־רחוק של זו הממלכה,
לביקור הפציעו מדי ירחים מספר אל אדמת הברכה.
טפסים יש לרשום ולמלא על־מנת שיתאפשר להיכנס,
נאדר יהא היום, ואף אם יינתן לכמה שעות בלבד לחזות בנס. (להמשך הקליקו)
________________
"100 דרכים לאבד את עצמך בהודו" מאת נבו רוזי, הוצאה עצמית (ניב)
טעימה מן הספר:
ניסיתי לחצות את הכביש הסואן, וברגע שכף רגלי דרכה על מעבר החצייה כמעט שנדרסתי על ידי ילד בן עשר על קטנוע ישן ומקרטע, שהיה במרחק סנטימטרים בודדים מלשלוח אותי בחזרה לארץ בארון קבורה. מתוך בהלה הסתובבתי לכיוונו ועמדתי לצעוק “מי נתן לך רישיון, ילד?” אך הנחתי למיתרי הקול שלי לנוח כשהבנתי שהוא בסך הכול ילד בן עשר ובהחלט איש לא נתן לו רישיון. (להמשך הקליקו)
________________
"כיבוי אורות" מאת מור אופק, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
היא הייתה עוד אחד מסממניו של תהליך השינוי שניכר כעת בכל פינה במעלה הגרדום. מתחילים לא להכיר בעלי תפקידי מפתח בקיבוץ. תולים את כל העקרונות בארון, והם גוססים לאטם בעוד החברים נושאים עיניים לאנשים שכבר עשו דברים בעולם האמתי. הלא הבולשביקים, מטבעם, מחפשים תמיד את מי להעריץ. (להמשך הקליקו)
________________
"לא בגדתי" מאת יצחק לץ , הוצאה עצמית (ספרי ניב)
טעימה מן הספר:
עוד מעט ניפגש. יהיה זה לאחר שהיא תסיים את השתתפותה בחוג להרקדה הפועל ביום קבוע, כאן, על הרחבה הפתוחה שבטיילת. כבר שנים שהיא אינה מחמיצה שום מפגש שלו, מתייצבת בו באדיקות אחת לשבוע, בקיץ ובחורף, גם כשהיא קודחת מחום או לאחר משמרת ארוכה בעיסוקה כאחות במרפאה האזורית שבקיבוצנו. (להמשך הקליקו)
________________
"לומד לאהוב כרך 4" מאת אלונה ירדן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
התעוררתי לפניה כבכל בוקר ושכבתי בעודי בוהה בגב הכי נשי ויפה שאני מכיר. רציתי ליהנות מעוד כמה רגעים ולהתענג על העובדה שהוא שלי ואני שלו. סרקתי אותו מהנקודה בה מסתיים הישבן החושני שלה ועד לשרשרת שענדתי על צווארה ביום החתונה שלנו. (להמשך הקליקו)
________________
"רוחות בירושלים" מאת רסל דיקשטיין, הוצאה עצמית (איפבליש)
טעימה מן הספר:
כמה דקות לאחר מכן ירדה עצבות על ירושלים.
פנסי הרחוב הבהבו ועצבנו את עוברי האורח, הרמזורים כבו בפתאומיות ונדלקו שוב באור סגול. הנהגים עצרו מבולבלים ורגע אחרי החלו לצפור כמו להקה של עורבים מוטרפים. (להמשך הקליקו)
________________
"פרא" מאת אילנית עדני, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
בחמש הדקות הבאות הספקתי להתחרט שהגעתי לכאן. לעזאזל, הספקתי להתחרט על כך שבכלל רציתי ללמוד זואולוגיה. ואז פנתה אליי אישה מתולתלת ומאירת פנים.
"סליחה על הבלגן, חמודה. זו אחת התקופות העמוסות שלנו בשנה. כולם רוצים לראות את הפריחה ואת הציפורים וחיות היער. (להמשך הקליקו)
________________
"עונג שבת" מאת אלונה ירדן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
את הקפה המסורתי של הבוקר שלי ליוו הודעות "יום הולדת שמח" מחברים ומשפחה וגם שיחת טלפון מרוגשת מהורי שעדיין מתגוררים בלוס אנג'לס. ביחד עם איחולי מזל טוב, יכולתי לשמוע בקולה של אמי שהמרחק שגזרתי עליה מאתגר והיא נאבקת שלא למרוד כנגדו ולציין עד כמה היא מתגעגעת אלי. (להמשך הקליקו)
________________
"סופות יולי" מאת ורד רוזס-דמאיו, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
אני, שתמיד אמרו עליי: "איזו ילדה יפה!! חמסה חמסה! שימו לה סרט אדום נגד עין הרע!"
מוצאת את עצמי כעת חנוקה עם בגדים במידה גדולה כדי שלא ייראו, שלא יידעו.
כמה נאלצתי להסתיר, להתחמק ממבטים ולהרגיש כסחורה פגומה.
שבעים מעלות. איך לעזאזל אפשר לשנות עקומה של שבעים מעלות? שש עשרה שנים משכה אותי העקומה לנטייתה הטבעית, כל כך הרבה שנים הבטתי בחיי מן הצד.
לא עוד! אמנם את הגב לא אוכל ליישר, אבל יש בידי היכולת לשנות את הבחירות העקומות של חיי. (להמשך הקליקו)
________________
"הכתם שהזהיב" מאת דינה שייביץ, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
כבת חמש הייתה חנה כאשר עלתה ארצה עם משפחתה ממרוקו, לאחר המתנה מורטת עצבים, כפי שנהגה אִמה לומר, במחנה העולים במרסיי שבצרפת. עוד לפני שמלאו לה שש שנים, חודשים ספורים לאחר שהגיעו לישראל והתיישבו בירושלים, לקחה אותה אִמה לפגישה עם המורה רחל וביקשה שתקבל אותה לכיתה א'. חנה לא תשכח לעולם עד כמה התרגשה כאשר הסכימה המורה לקבלהּ לכיתה, וכמה הייתה גאה כאשר אמרה לאמה שהילדה בשלה ללימודים, ושיש לה ראש על הכתפיים, אם אחרי חודשים ספורים בארץ היא מצליחה לדבר עברית כל כך יפה. מאז הפסיקה חנה לדבר ערבית-מרוקאית. (להמשך הקליקו)
________________
"המדריך למטייל בפירנאים" מאת מנחם מרקוס, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
את המסע הראשון בפירנאים, אותו מסע מים לים, עשינו שניים (עמוס זמל ואני) ללא מפות ראויות וללא מידע של ממש על אופיו של המסלול. המסע נמשך 27 יום, כמעט ברציפות, ובו צעדנו כ- 600 ק"מ בין פסגות ההרים, על הפסגות, בקניונים אדירים, ביערות אפלים של עצי ליבנה ואשור, כשאנו חולפים מדי כמה ימים בכפרים קטנים ועתיקים – שם השגנו אספקה בסיסית כגון לחם, ממרח שוקולד וסרדינים. (להמשך הקליקו)
________________
"עמק השדים" מאת אפרת מור מילמן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
אימא היתה אומרת כל הזמן, "שהיא לא תשוויץ, רעות שפיצר, כי גם אותך יכולתי עשר פעמים להקפיץ כיתה." לא הבנתי למה היא אומרת את זה כי רעות לא השוויצה בכלל. וגם לא הבנתי איך היא היתה יכולה להקפיץ אותי עשר פעמים אם הייתי רק בכיתה א'. "אבל –" אימא היתה ממשיכה, תוך כדי הדגשה של המילה אבל – "אני לא רוצה, כי גם ככה את קטנה בגיל ועם הסיפור שלך רק חסר שגם תהיי מחוננת." (להמשך הקליקו)
________________
"פנתרה שחורה" מאת שירלי כהן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
אני לא רגילה ליזום, בחיים לא יזמתי דבר כזה.
כותבת בווטצאפ "דן אכדיה הרצליה", לוקחת אויר ולוחצת על שלח.
לא נושמת.
סופרת את השניות.
ההודעה נשלחה, ההודעה התקבלה, רואה שהוא קרא, השניות עוברות הוא לא מגיב.
מתחילה להצטער ששלחתי. (להמשך הקליקו)
________________
"מדברת עם עננים" מאת מרב בן-שושן, הוצאה עצמאית (ניב)
טעימה מן הספר:
"אבל למה בעצם לא אמרת לי שאני יכולה?"
"יכולה, מה, קטנה?"
"יכולה, להיות עם מישהו אחר אחרי שתלך."
"אוי קטנה. לא יכולתי. היית כל כך יפה ואמיצה אז בבית החולים לידי ורציתי שהרגעים לא ייגמרו. כמעט הגעתי לזה בסיום הכתבת ההנחיות על נוסח ההספד בהלוויה וסידורי ה'שבעה'. אבל ברחתי להסביר לך על סידורי הביטוח ומספרי חשבון בבנקים, ואת התעצבנת ואמרת שאת לא מתכוונת לבלות את השעות האחרונות איתי בהסברים על כסף." (להמשך הקליקו)
________________
"פנינים שזורות על חוט" מאת רז הנדלר, הוצאה עצמית (ספר ראשון)
טעימה מן הספר:
כאשר אנו מתבוננים במחרוזת פנינים אנו מתרשמים מיופיין, מבוהק הלבן, מהשתקפות האור. רובנו מתרכזים בפנינים עצמן, ואילו רק מעטים מבחינים בחוט המחבר ביניהן. נסתר או גלוי, נוכחותו של החוט היא המאפשרת את קיומה של המחרוזת. (להמשך הקליקו)
________________
"אהבה עיוורת" מאת סברינה שללאשבילי, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
לא ידעתי כמה זמן חלף, זרועי עטפה את הגיטרה וכף ידי תיזזה בין מסך המגע, צג הברייל והמיתרים, ביחד כולם הפיקו צלילים שבתורם פרטו על מיתרי נשמתי. פואטי להחריד, אבל הרומנטיקה של המוסיקה תמיד טיילה בין מסדרונות חיי. (להמשך הקליקו)
________________
"לגימות" מאת עדן בן ארי, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
יש הזוג המוזר ההוא בחוץ שתמיד בא בשלישי בבוקר ומעשן את עצמו לדעת. ויש עוד אחת, זאת ששותה מיץ תפוזים וכותבת משהו על מפית, מחשבות או רשימת מכולת. אי אפשר לראות מכאן.היא בטח חיה באיזה סרט משל עצמה. (להמשך הקליקו)
________________
"כשתהיי גדולה תביני" מאת שירי ליבשטיין, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
"כל כך נמאס לי!" אמרה האדומה כשהיא רושפת גיצי אש לכל עבר. "אתה כל כך ביקורתי ועקשן, נדמה לך שאתה יודע הכול, אתה לא מפסיק לדאוג, אתה בטוח שצריך לחשוב פעמיים לפני שעושים משהו, כל הזמן מעניין אותך איך אנחנו נראים ומה יחשבו עלינו, אתה לא מרשה לי לעשות כמעט שום דבר חדש מרוב שאתה מפחד לאבד שליטה, אתה מכריח אותי לשתוק ולסיים משימות שאני לא אוהבת לעשות, אתה כבד ושתלטן, איך אפשר ליהנות ככה מהחיים?" (להמשך הקליקו)
________________
"התמכרות" מאת דנה לוי אלגורד, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
ההתרחשויות בחוץ מהפנטות אותי. עובדי נמל התעופה "לוגן" בבוסטון מתרוצצים הלוך ושוב לבושים בסרבלים אחידים, כל אחד מהם עסוק במלאכתו. העיניים שלי אינן נחות לרגע. אני גומעת בשקיקה כל תמונה כאילו שלראשונה בחיי אני זוכה להציץ במה שקורה בעולם החיצון. העולם האמיתי, שלא הייתי חלק ממנו בחמש השנים האחרונות. (להמשך הקליקו)
____________
"כל הג'אז הזה" מאת סנונית ליס, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
את לא מכירה אותי. קניתי בחנות למוצרי חשמל משומשים מחשב נייד מיד שנייה, ומצאתי בו את חייך. את הימים האחרונים שלי העברתי איתך, כך שככל הנראה אני מכיר אותך טוב מכפי שאת מכירה אותי.
לפני שתתחילי לתהות אבהיר: כל החומרים שלך אצלי, במחשב העמוס במכתבים ובקטעי יומן. הגיעו אלי חיים שלמים. את כותבת המון! מתי את מספיקה? את כותבת הרבה יותר ממני, ואני איש של מילים, כתיבה היא משלח ידי (הנה, את כבר יודעת עלי דבר אחד קטן). (להמשך הקליקו)
________________
"מעטפות ריקות" מאת אלונה גולן סדן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
יום אחד, אחרי שנעדר לשבוע מהעיר בגלל ענייני המשק, מיהר לרחוב אלנבי להעיף מבט מתגעגע בנערתו, אך כבר כשהחל מתקרב לחנות הבחין כי הצילום אינו נמצא עוד בחלון הראווה.
"היכן היא?" שאל את הצלם שקיבל את פניו בהבעה זועפת.
"אני לא יודע איפה היא, ואני לא יודע איפה התמונה," השיב זה, "ויש לך מזל שאני גם לא יודע את השם שלך, כי אחרת הייתי מוסר אותך למשטרה." (להמשך הקליקו)
________________
"מאחורי הדלתות הסגורות" מאת רג'ינה אוזנן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
עליתי לסיפון, חיכיתי למעבורת שתצא לדרכה. השמים מעליי היו ממש בצבע תכלת, לא היה אפילו ענן נוצה ששט לו בשמי ניו-יורק. התבוננתי אל עבר האופק, אל המקום שבו השמים והמים מתחברים. הציפורים מעל השמיעו קולות ציד. הנשימות שלי היו קצובות ואטיות. (להמשך הקליקו)
________________
"חיים ללא גבולות" מאת נעמה סכר, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
חודש יוני הגיע והשרב נמצא בשיאו, אור הבוקר עולה והשמש מפציעה מבין העננים. אני לובשת את בגדי הספורט ויוצאת כהרגלי השכם בבוקר לריצה. הלחות מעיבה עליי אך מצב רוחי מרומם, שירים קצביים מתנגנים באוזניות הטלפון. אני מקיפה את הפארק הלאומי ברמת גן, שוטפת את עיניי למראה הצמחייה הירוקה המלבלבת סביבי, נושמת את האוויר הנקי ומקפידה להישאר במסלול הקבוע שהתוויתי לעצמי, כמו בכל דבר בחיי. (להמשך הקליקו)
________________
"פואטיקת השש בש" מאת אסיף אלקיים, הוצאה עצמית (ניב)
טעימה מן הספר:
חיי הלילה שייכים לילדים אבודים, אלו שאינם שייכים לכלום ולא משייכים כלום אליהם.
אלו שיעשו הכול כדי להישאר נבדלים, מיוחדים, כואבים בדרכם.
חיי הלילה שייכים לילדים הכואבים שהשכילו להבין שלא ימצאו מנוח לעולם. (להמשך הקליקו)
________________
"לאחר ימי התום" מאת נעמה ישעיהו, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
קנתה כרטיס, ללא תאריך חזרה. רצתה לשהות ככל שיעלה על דעתה. לשנות אווירה, נוף, שפה, אנשים חדשים וצורות חיים. התאוותה לשינוי ממשי. להשתחרר. לפייס את ליבה. ללטפו. לשכוח. למלא עצמה באנרגיה, אותה איבדה במערכה קשה של שנאת חינם, אשר לא שיערה את עוצמתה. עיניה היפות, עצובות ומהורהרות, הסגירו את ייסורי ליבה. (להמשך הקליקו)
________________
"לומד לאהוב" מאת אלונה ירדן, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
דניאל פוקח את עיניו ונהנה לגלות ששוב ידו מונחת בנעימים על חזה של נערה צעירה או שתיים.
הוא בחור צעיר בעל זווית ראייה מיוחדת על החיים בכלל ועל נשים בפרט. ערב אחד של מפגש משפחתי שולח אותו לזכרונות העבר ומגלה לו פרטים על עצמו ואחיו שמשנים אותו לעד ודניאל עובר תהליך בו הוא לומד לאהוב. (להמשך הקליקו)
________________
"הפלך הנסתר" מאת אלון אשתר, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
״אל תחשוב שתוכל לכפות עליי את רצונך באיומים, עלם,״ אמר תורסאן. ״אם וכאשר תחזור אליי, תקבל משקה קטן בבקבוק, שהוא תערובת של שני צמחים שגדלים פרא במקום הזה. המשקה הזה ממית את התולעת מיד, והיא תיפלט מגופך באותו אופן ששאר המאכלים מוצאים את דרכם החוצה. (להמשך הקליקו)
________________
"המילים של דניאל" מאת דניאל גן אור, הוצאה עצמית (ניב)
טעימה מן הספר:
מאז ומתמיד הסתובבתי בתחושה שאני אמור למצוא מישהי, מישהי שנועדה לי, מישהי מגלגול קודם, זו שאם היא לא אותה אחת, אז היא פשוט לא. הרגשתי שאני מכיר אותה, שאני מחויב לה וחייב למצוא אותה, שכל עוד לא מצאתי, אני חייב להמשיך לחפש. כתבתי לה כל הזמן, דמיינתי אותה וידעתי מי היא בדיוק, למרות שעדיין לא הכרתי אותה. (להמשך הקליקו)
________________
"הדרך הביתה" מאת הילה ארוון, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
מזג האוויר היה קודר. יום חורף אמיתי, חשבה, מהסוג הלא כל כך טיפוסי בארץ. טיפות כבדות החלו להלום בגג הרכב. שירלי הפעילה את פנסי המכונית אף שלא היה חשוך, והאטה את מהירותה.
מחשבותיה שבו אל בדיקת הדופק של העובר, היא נאנחה באושר וידה ליטפה את בטנה השטוחה. (להמשך הקליקו)
________________
"כרוניקה של סקס אסור" מאת דוקטור ישראל לוין ודוקטור יצחק בן ציון, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
תהיתי האם ג'ינה היא אשתו או בתו. לא יכולתי לחשוב על אופציה אחרת למראה שם נשי המנצנץ על פרק כף ידו של גבר נשוי, אב למשפחה. עיניו היו חומות, וכאשר חתרתי למגע ראשון עימן אישוניו התמקדו בתווי פניי בעניין רב. (להמשך הקליקו)
________________
"עלמוות" מאת לירון פיין, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
היום הראשון שלי בגן עדן היה גיהנום.
הוא התחיל בדיוק כמו בסיפורים: אור לבן, חזק מאוד. אבל לא שמעתי שום מוזיקה של מלאכים, ולא חשתי שום שלווה. להיפך. בין האוזניים שלי עברה צפירה מזעזעת, ואיתה כאב ראש אדיר. יותר מכאב ראש, בעצם. כאב גוף. כזה שחותך אותך באינספור סכינים חדות, מבפנים החוצה. שלא מאפשר לך לצרוח. (להמשך הקליקו)
_______________
"ישראלי כאילו" מאת אורי בן שגיא, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
ושוב אותו חדר-לימוד עצמו בבניין ד'. שוב מזיזים את השולחנות אל הקירות ומעמידים את הכיסאות במעגל. מבעד לדלתות הזכוכית הרחבות שבצד צפון נראים עכשיו שלושה פרחי היביסקוס אדומים ענקיים. אור החשמל הבא מבפנים מעלה אותם מתוך החשיכה השחורה שבחוץ. רק למטה, קרוב לרצפה, נראה מעבר לחלון כתם ירוק של דשא שנמוג מייד אל תוך השחור. כמה זמן עבר מאז הפגישה הקודמת עם מארק? האם גם אז פרח שיח ההיביסקוס מעבר לחלון? – זה היה בחופשת סוכות, עברה חצי שנה. מארק. הקבוצה נפגשת גם בלעדיו אבל זה לא אותו דבר. (להמשך הקליקו)
________________
"מבעד לצמתך" מאת שולמית מור, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
שקט בבית, אבא בטח כבר יצא להתפלל תפילת שחרית במניין הבוקר. הגשם נחלש אך ממשיך בקצב אטי ואדיש. כזה שבא לבשר שמשהו עומד לקרות. אני מתקלחת בזריזות וחוזרת לחדר לחפש בגד מתאים ליום הגשום הזה. כבר אפסנתי את כל בגדי החורף במחסן, אז לא נשארו הרבה אפשרויות. אני מוצאת גרביונים שחורים, חצאית ג'ינס באורך שיעמוד בציפיות האולפנה וסוודר אפור דק שאמור להספיק. (להמשך הקליקו)
________________
"כוכב באפלה" מאת ליליאן סלמה נחום, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
אני יושבת על ברכיי, נשענת על המצבה ומשחקת עם שיערה האדום והמקורזל של הבובה האהובה על מיה. אני לא בוכה אבל גם לא מדברת כי אני יודעת שברגע שאפתח את פי הדמעות ינצחו, והבטחתי לה שלא אבכה יותר, הבטחתי לה שאהיה חזקה. (להמשך הקליקו)
________________
"#הומו" מאת עומר שטרנברג , הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
בראשית נחמיאס נדרס. אוגוסט היה מהחמים שזכרתי, כשבבוקר לח ושקט פגעה בו מכונית, ללא אזהרה מוקדמת. שבעה ימים עברו מאז השתחררתי מהצבא, שבעה ימים מהיום שבו אדיר החליט שהוא לא מעוניין בי יותר, והחיים שלי לא השתנו אפילו לא במעט. כמו בכל בוקר באותו השבוע קמתי מהמיטה, השתעממתי מהטלוויזיה, הבאתי ביד מול סרט פורנו רנדומלי, ושבתי להשתעמם מהטלוויזיה. (להמשך הקליקו)
________________
"זיכרונות עוד לא קרו" מאת איתי לאופר, הוצאה עצמית (ניב)
טעימה מן הספר:
בטרם הספיק לענות כבו אורות הטלפון והצלצול נדם. הסימן המוסכם, חייך לעצמו. רינה למטה, מחכה שארד.
הוא לבש את מכנסיו ודחס את רגליו אל הסניקרס שהיו זרוקות על הרצפה, רץ לחדר האמבטיה לצחצח שיניים. ברקע שמע את הטלפון מצלצל שוב. בעצבים משח שכבה נאה של דאודורנט על בית השחי ויצא מהדירה.
“למה אתה תמיד מתחיל להתארגן רק כשאני מתקשרת ולא לפני? אתה הרי יודע שאני שונאת לחכות לך באוטו! בפעם הבאה אשאיר אותך פה.” רינה ירתה בלי להתניע, וברי נכנס בגמלוניות למכונית. (להמשך הקליקו)
________________
"החיים הם הרע במיעוטו" מאת אמהי"ד, הוצאה עצמית (מנדלי-ילדי הקומדיה)
טעימה מן הספר:
האם עצם המודעות לסתירות הרבות באישיותך היא צעד להחלמה?
יש אנשים שבמקום תרופות מספיק להם דף ועט. לעתים הם הגרועים ביותר…
את יומנו של אמהי"ד – שכנראה סובל מהפרעת אישיות דיסטסוציאטיבית בעלת 5-4 ראשים לפחות, מצאתי וניסיתי למפות כאן ולהביא בסדר שהמחבר היה רוצה (אם לא היה מדגיש בכל לשון של בקשה שהוא רוצה שהמוצא הישר ישרוף את יצירותיו) – יש קטעים שמהם נפעמתי לחלוטין ויש קטעים שמהם הזדעזעתי בגועל רב. (להמשך הקליקו)
________________
"יותר טוב" מאת לימור טל כהן, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
למזלי הגדול, מנחת המסיבה (סליחה, של מעגל הנשים) שאני לא מצליחה לזכור מה שמה (מים? פלג? נחל? שם מוזר שקשור לזרימה, איך לא…) קולטת את המצוקה שלי ומכריזה על השלב הבא במעגל הנשים. כל אחת צריכה לתת לי מתנה קטנה שתלווה אותי בחיי הזוגיות. כל אחת מוציאה מתנה קטנה עטופה. אני פותחת את המתנות ובחיוך נבוך מקבלת לאט לאט חוטיני אחרי חוטיני. שבעה זוגות בסך הכול. מקסים. מתי זה כבר ייגמר, ומה חשבה לעצמה רותם כשתכננה לי מסיבה כזאת, אין לי מושג. אבל, אני מחייכת בנימוס ומודה לכל אחת מחדש על הרעיון המקורי. (להמשך הקליקו)
________________
"אין תחת אין מאת אדם ויה, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
היא איחרה, בינתיים הזמנתי קפה שחור ובקבוק סודה. כשנכנסה לקפה היא עצרה והביטה סביבה כדי לראות אם כבר הגעתי, ראיתי אותה מסירה את משקפי השמש ותולה אותם על החולצה בין שדיה. כמו תמיד, היה בה משהו קורן, חיוני מאוד, חי, כאילו ביקשה לנצל כל רגע בחיים ולא להפסיד דבר. נופפתי לה כדי שתבחין בי, היא סימנה לי בחזרה ובאה לכיווני. קמתי מהכיסא, היא נישקה אותי על הלחי, אמרה: "מה שלומך, חמוד," והתיישבה. "כבר הזמנת? ראית תפריט? יש דברים מעניינים ששווה לנסות?" (להמשך הקליקו)
________________
"תמיד היית כזאת" מאת רותי לקס, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
וכאן עכשיו, בסלון הקודר, יוליה מאחוריה ולפניה תהום, תהום של פחד, תהום של חשש לטעות, חשש לעשות צחוק מעצמה מול עיניהם המשועממות של הורי הילדים האחרים, כאן, ברגע הזה, לא יכולה הייתה להתגבר על העדינות הזו, על הרגישות, על הפחד לטעות. הפחד להיכשל.
"אני מצטערת," שמעה את עצמה אומרת, כאילו מתוך ראשה של ילדה אחרת בשמלה ירוקה שהתיישבה לצידה, "אני לא יכולה, יוליה, לא יכולה." (להמשך הקליקו)
________________
"פרורי קשת" מאת איל אורגל, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
"היית נפלא היום," אמרה, מנסה לעצור אותו בדבריה.
"על הקרח או במסיבה?" השיב, וחיוכו הנערי לא ידע שובע. הוא פסע בתנועות בלט לחדר השינה, שיערו השחור החלק מתבדר בהתאם לרצונו, והפעיל אחריו את הדלת.
רגע ארוך נותרה בנצ'לם לבהות במחסום שחצץ כעת ביניהם. בעיני רוחה ראתה כיצד הוא פושט את בגדיו המנצנצים, נכנס עירום ויפה תחת זרם המים, ותהתה אולי בכל זאת תזמין את עצמה להתקלח עמו. (להמשך הקליקו)
________________
"חליל מילל בואדי" מאת נורית שושני, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
ראיתי את נעימה בחלומי. עיניה קראו לי ואני הלכתי אחריהן, ניסיתי לגעת בה, אך היא חמקה ונעלמה. התעוררתי בידיעה ששוב שִׁיחתִּי זרעי ארצה. נכלם, יצאתי לטהר עצמי מן החטא. המים, התפילה והאוויר הצח טיהרוני מן המצוקה. (להמשך הקליקו)
________________
"פנום-פן של מטה" מאת שי צליח, הוצאה עצמית (מנדלי)
טעימה מן הספר:
חמש שניות לא שמעתי כלום ואז שוב הגיע בום. ועוד אחד, ועוד אחד. ארבעה בסך הכל. כל הפיצוצים לא ארכו יותר מחמש דקות. מצאתי את עצמי שרוע על הגב, מדמם, מבלי לדעת מאיפה. לצדי שכבה אישה שצרחה. לא שמעתי אותה, האוזניים שלי עדיין צלצלו. רק ראיתי אותה בזווית העין. אני מניח שקראה לעזרה, ואז התחלתי גם אני לצרוח: פיגוע! פיגוע! הצילו, הצילו! (להמשך הקליקו)
________________
"דילמה בשחקים" מאת יובל מזר, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
מחוגי השעון הורו על השעה שתיים לפנות בוקר, כאשר חבטה חזקה העירה את מרבית הנוסעים בטיסה.
לאחר שהצליח לייצב את המטוס, מסר הקברניט הודעה לקונית:
"נוסעים יקרים, זה עתה ניתק מיכל הדלק של המטוס. אוכל לנווט אותנו אל היעד בשלום. אך כדי שזה יקרה עלינו להיפטר מעשרים נוסעים. אחרת, כולנו נתרסק.* יש לכם שמונה שעות להגיע להחלטה מה עושים וממי נפטרים, אם בכלל. אעדכן אתכם מפעם לפעם בזמן שנותר. נסו להישאר רגועים: כרגע הסיכוי שלכם להישאר בחיים הוא שמונים אחוזים." (להמשך הקליקו)
_____________
"צל בתוך המים" מאת שחר קדמון, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
הלילה אני כותב עם צל האצבעות. הצל משוטט על הדף הלבן, מצייר תנועות מהירות, לא מותיר עקבות. רעד עובר בגופי. הד זיכרון של צל אחר. צל סמיך, כהה ומאיים.
צל אוניות הנוסעים וספינות המלחמה, צל אוניות המשא, ספינות הדיג והרציפים. (להמשך הקליקו)
________________
"מרווחי נשימה 3" מאת אלי ספקטור, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
צווחה רמה קטעה רק לרגע את קצה חוט המחשבה ששמו זרק לעברי ואילצה אותי להסב את פניי לצד ימין. שירי, אחותי הקטנה, קיפצה בבגד ים זרחני מפוספס ואחזה באקדח מים אימתני שכוון לעבר יואב, הבבואה שלה. הוא אחז באקדח עצום לא פחות. סילוני המים ניתזו כמעט בבת אחת לשני הכיוונים, וצחוק מתגלגל גרם לי לפלוט צחקוק. משהו בתוכי התרכך, וחום נעים התפשט בבטן שלי, כמו בכל פעם שאני מביטה בהם. (להמשך הקליקו)
_________________
"נשף המסכות של איש האמון" מאת הרמן מלוויל , הוצאה עצמית (אינדיבוק)
טעימה מן הספר:
בעלות השחר על יומו הראשון של אפריל, הנה לפתע פתאום התגלה על גדת המים של העיר סיינט לואיס, כמאנקו קאפק על אגם טיטיקקה, איש בגוני השמנת.
לחייו היו חלקות, סנטרו פלומתי, שערו פשתן, כובעו עשוי פרווה לבנה ובעל גדילים ארוכים ורכים. לא היו לו ארגז מסעות, גם לא מזוודה, תיק בד או שק. שום סבל לא הלך בעקבותיו. לא ליווה אותו כל חבר. ממשיכות הכתפיים, הגיחוכים, לחישות ותהיות ההמון ניכר שהיה – במובנה הקיצוני ביותר של המלה – זר. (להמשך הקליקו)
_________________
"פולנטה ורעל" -אסופת אימה ומסתורין מאת מחברים שונים, הוצאה עצמית (תן)
טעימה מן הספר:
מיקי אחי היקר,
לא אהיה פה לתקופה. אני טסה לשוויץ לשלושה חודשים, כדי לעבוד בשקט על הספר. גם מהפייסבוק יצאתי, כך שלא נוכל יותר להתכתב בלילות. פייסבוק עשה אותי מטומטמת: להידבק לחייהם של כל כך הרבה אנשים.
ואני צריכה לשמור על האינטליגנציה שלי, כי אין לי ממנה הרבה, כפי שאתה כבר יודע.
לא הצלחתי להפסיק לראות בפרופילים בפייסבוק בני-אדם, וזה גרם לכל הקשיים.
תחשוב, לנסות לאהוב כל יום אלף אנשים שאתה אפילו לא מכיר. (להמשך הקליקו)
___________________
"רק אלוהים יודע" מאת איי.וי אולוקיטה, הוצאה עצמית (איפאבליש)
טעימה מן הספר:
אני לא יודע איך אתם ישנים בלילה. אצלי זה רק עם בגדים. לא הבגדים הכי יפים שיש לי, אבל בכל זאת בגדים, כי לכו תדעו מה יקרה.
באופן עקרוני אני לא סומך עליו. כי מזמן כבר הבנתי שיש דברים שרק הוא יודע. סודות שאלוהים מסתיר מאתנו ושומר רק לעצמו. ותמיד האמנתי שאם תבוא רעידת אדמה אז הזעזוע יהיה בשעות השינה, ועכשיו נראה אותך רץ החוצה לרחוב כשאתה לבוש רק בתחתונים. וכשאני נוסע בכביש ממש ארוך באזורי הספר, אז אני מכין את עצמי לגרוע מכול. ואני חושב שאם יעבור שם אמבולנס בזמן שהתאונה תקרה לי אז זה לא יהיה במקרה, אלא רק בגלל שככה הוא רצה, אם בכלל.
___________________
"עלים אדומים של שלכת" מאת צפריר יעקובסון פלד, הוצאה עצמית (שלל גוונים)
טעימה מן הספר:
בתחילת שנות התשעים, שכרנו דירת ארבעה חדרים בשינקין, הרחוב שמשך אליו יראה גדולה מצד תושבי הפריפריות, חוץ ממני, כמובן, בשל המחויבות שלי לעצמי, להרגיש התנגדות אל הרחוב כרעיון שמביא אליו כזאת יראה ומכך, כדי להציג את זה בפני החברה ובפני כמוצדק, הייתי מוכרח להסתכל עליו בדרך המפוקחת והלא מתלהבת ביותר. (להמשך הקליק)
____________________
"ליד הבית" מאת קרן זרקא, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
בדרך ראיתי זוג צעיר שאוכל גלידה, ילד על הכתפיים של אבא שלו, מחזיק בלון כחול, הרבה אנשים יושבים בבתי קפה.
הנהג אמר "אף אחד לא עובד בעיר הזאת!"
אני שתקתי.
הנהג אמר "רוצה סוכריה? מנטה חריף."
אמרתי "בסדר."
שנינו מצצנו סוכרייה.
הנהג שאל "יש לך עבודה?"
עניתי "יש."
הנהג אמר "זה טוב! עבודה זה טוב." (להמשך הקליקו)
____________________
"היביסקוס" מאת סברינה שללאשבילי, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
התחלתי לצעוד חזרה למשרד שחלקתי עם עידית ולפני שפסעתי שלושה צעדים צלצל הטלפון. זמזמתי עם צלצול ה'אני אשרוד' בגרסת גלוריה גיינור שהכריז על שיחה ממספר לא מזוהה, והשתהיתי כדי לשמוע עוד כמה תווים לפני שעניתי. "הלו."
"הלו." אלון. הקול הזה. רעדתי בכל חלקי גופי כאילו הייתי חולת פרקינסון. נצמדתי לקיר הסמוך אליי כדי למנוע את נפילתי. (להמשך הקליקו)
____________________
"כל הסיפורים הקצרים" מאת דוד שחר, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
שפמו של אדון גבריאל לוריא בימים ההם הרחוקים, בימי ילדותי, באמצע שנות השלושים, שפם טרקליני היה, עשוי וגדור ומסוייג בתוך ריבּוע אלגנטי. הוא היה הפקיד הראשי בבית המסחר לחומרי בניין של אבי. באותם הימים, עד להתפרצות מאורעות שלושים ושש, היינו גרים במורד רחוב ממילא, מול שער יפו וחומת העיר העתיקה. מגזוזטרת ביתנו הייתי רואה את הנזירות הלבושות שחורים בברדסים הלבנים הגדולים המשולשים לראשיהן יוצאות ונכנסות בשער מנזרן בצעדים גאים וחפוזים. (להמשך הקליקו)
____________________
"דם אלוהים" מאת ניר זליכה, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
מדוע הגעתי לתל אביב לא אספר לך. אולי אחרי שייגמר הכל. כמו רחובות העיר המזדקרים כמו סכיני גילוח מדממים, מחלון חדרי במלון הזול ששכרתי. משם יכולה העין שלי לראות את בית הקפה הסמוך, שציפורים מלקטות משולחנותיו את שאר הלחם. או את פירורי הקיום שהותירו האנשים בלכתם.
____________________
"השד יודע" מאת גלעד דיאמנט, הוצאה עצמית (גלים) בהפקת איפאבליש
טעימה מן הספר:
"אתה שמעת את זה?" שאלה בהפתעה.
"כן, למה?"
"לא, שום דבר," ענתה.
מה זאת אומרת שום דבר? "אוקיי, תשמעי…" ניסיתי לדרוש תשובות, והושתקתי מיד ב"ששש!" שזיהיתי בו אותות מצוקה שממש לא מצאו חן בעיניי.
"מה?!?" ניסחתי בבהירות את הדרישה שהיא תסביר לי סוף סוף מה הולך פה. לא שנלחצתי, אבל אני אוהב להיות בשליטה.
"שקט! עכשיו!" (להמשך הקליקו)
____________________
"הדרך בה היא הולכת" מאת אפרת ישראלי , הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
העננים שכיסו את הירח מתפזרים לפתע, ודבורה נועצת מבט ארוך באדוות הגלים המכסיפות ויונקת בהנאה מרוכזת מהסיגריה. מועקת הפרידה מכל משפחתה וממכריה, ופצע הניתוק מאריה שעדיין מדמם, הופכים לפתע לתחושת שמחה מתפרצת. הרי אנשים מחכים לה מעבר לים, והם רוצים את עזרתה ואת ניסיונה. (להמשך הקליקו)
________________________
"כבלים" מאת איילת מור, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
הלכתי אל דורה, אמרתי לה, "הרופא שלח אותי, אמר שיש לי בעיה בַּמצב רוח, מה עושים?"
"מצב רוח? טוב שבאת," היא אמרה, "כן, יש לנו מומחים, אני בהחלט אשלח אותך בהקדם. רק רגע," היא לקחה קלסר מהמדף, "פסיכולוגים" היה רשום עליו, "אני רק צריכה לבחור מי מהם הכי מתאים לך." עברה עם האצבע שלה על הרשימה, "תגידי, הבעיה היא ביחסי המין? כי אם כן, אני אשלח אותך למומחה לפי פרויד," שתקתי, מאיפה אני יודעת. (להמשך הקליקו)
________________________
"שנית אליך נאסף" מאת עמית נגלר, הוצאת עצמית
טעימה מן הספר:
"אני יפתח," הושטתי את ידי.
"אֵלה," היא הושיטה בחזרה. הרגשתי כף יד עדינה ועם זאת מלאה ביטחון.
"נעים מאוד. מה חיפשת כאן בין הדוכנים?"
אלה הביטה בי. היא הסירה את משקפי השמש והניחה אותם על
ראשה, כמו קשת שתחזיק סוף־סוף את שְׂערה שהתפזר כל העת ברוח.
חיוכה לא יכול היה להסתיר את עיניה הירוקות והעמוקות.
"אני מציירת," היא אמרה. "חיפשתי השראה למסע שאני רוצה לצייר.
סירת הדיג המגולפת הזאת היא בדיוק מה שחיפשתי." (להמשך הקליקו)
________________________
"המכולת של יפתח" מאת ליאור נויפלד, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
לאט לאט השמועה נפוצה. זה התחיל כשירון, הילד של הפרידמנים, היה מקפיץ כדור טניס על הרגל ומקבל ממנו מסטיקים בתמורה. אחר כך גברת כ"ץ, שגרה ממש מעל המכולת, הייתה שרה לו "יידישא מאמא" ויפתח היה עושה לה הנחה של 10% על כל הקנייה. וכשאבנר התחיל להגיע, ולספר בדיחות ישנות כדי לקבל בחינם את העיתון, אז כבר היה ברור שיפתח לא צוחק. (להמשך הקליקו)
________________________
"ללא סודות" מאת אריאלה באום, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
רצון נואש של גבר בודד, להישרף באש האהבה.
לפעמים אני מקווה שכך הדבר,
ברגעים שאני חש שליבי נתלש מקרבי
והכאב הופך לכמעט בלתי אפשרי. (להמשך הקליקו)
________________________
"ראי כוזב" מאת דנה מויסון, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
הנערה הצעירה נעצה מבט חרד בחבילה שאחזה. היא התירה את חוט הקשירה בידיים רועדות. כשפתחה את קופסת הקרטון והבחינה בתכולתה – צווחה באימה. אצבע כרותה ומדממת נחה בתחתית הקופסה. טבעת הנישואין המוכרת עדיין חובקת אותה. (להמשך הקליקו)
________________________
"בחזרה לאי השטן" מאת אניה וויס סימונדס, הוצאה עצמית בהפקת מנדלי
טעימה מן הספר:
אני חשה בחילה ולא יכולה להקיא, גם לא לדחוף אצבע, זאת סוג של בחילה אחרת, שלא נעלמת עם אצבע בגרון. וקרצייה נאנחת, "נו שוין, אמרתי לך שלא יעזור. ברחת לאילת, ברחת מאילת, ואחר כך הולנד ואחריה לנזרוטה, אחרי האסון ברחת מלנזרוטה ושוב ברחת בחזרה ללנזרוטה.
________________________
"ספרי לי עוד על מאריק"מאת שלמה סדן, הוצאה עצמית בהפקת איפאבליש
טעימה מן הספר:
הירידה אל האוהל הראשי, המחופה שטיחים רחבים שממוסגרים בגזעי דקל למשענת, מעט תלולה ומבודדת מהכביש הראשי. עד שתתפנה חושה, אנחנו מתיישבים בפנים. באוהל הראשי מבלים רוב הצעירים השוהים במקום, בין צלילה לצלילה. כשמתפנה אחת מעשר החושות שבמקום, אנחנו משאירים בה את תרמילי המסע ושקי השינה, לובשים את בגדי הים ונכנסים למים בדיוק במרכז המפרצון, במקום שבו הריף מותיר גישה חולית.
המים הקפואים מַתּיקים את הנשימה וכדי להתחמם אנחנו מתחרים בשחייה עד לסירה העוגנת במרחק כמאה מטר מהחוף. בדרך חזרה אנחנו שוחים לאיטנו ויוצאים מהמים רק כדי לחבוש את משקפות הצלילה. הנוף התת-מימי הוא גן עדן שוקק חיים אל מול המדבר השקט והצחיח. הוא מרחיב את הלב ומצנן את הנשמה. (להמשך הקליקו)
________________________
"טעם האהבה" מאת זהבית ארצי, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
אך למרות כל זאת, אני מתקשה להסתדר עם המצב החדש. מצב שבו היא לנגד עיניי, וכל תקשורת איתה מתחילה ומסתיימת בהנהון קצר או במילה בודדת. זו תחושה מתסכלת לרצות משהו עמוק בפנים, לחשוק בו ולא להיות מסוגל לגעת או לטעום ממנו. ביומיים האחרונים המצב החמיר, היא התחילה ללבוש שמלות לעבודה. הייתי רוצה לחשוב שזה נובע מתוך ניסיון שלה להסב את תשומת לבי, כי הרי אמרתי לה לא פעם שאני אוהב שהיא לובשת שמלות, אבל קול ההיגיון מחזיר אותי למציאות ומבהיר לי שהשינוי במלתחה שלה הוא רק תוצאה של מזג האוויר המתחמם עם בואו של האביב. (להמשך הקליקו)
_________________________________
"חיים בתוך קופסה" מאת עינת ליפשיץ שם טוב, הוצאה עצמית
טעימה מן הספר:
באותו ערב הם הוזמנו על ידי אחד מעמיתיו לחגוג את הולדת נכדו הראשון. הוריי יצאו מהבית ביחד רק לעתים נדירות; בדרך כלל היה אבי הולך לאירועים כאלה לבדו ואמי הייתה נשארת בבית. מסיבה כלשהי היא התעקשה להצטרף אליו באותו ערב. אני זוכרת במעומעם שבטרם יצאה מהבית היא שלחה מבט לאחור ועיניה התעכבו עליי לדקות ארוכות.
"הדרך הייתה חלקה מאוד ואביך נסע מהר מדי. המכונית החליקה בעיקול והידרדרה לתהום שבצד הדרך. רק שעתיים לאחר מכן עבר מישהו וגילה אותה בתחתית התהום." אמר לי השוטר שהגיע לביתי. (להמשך הקליקו)
"לחיות. יותר או פחות" מאת דרור ניר קסטל, הוצאה עצמית.
טעימה מן הספר:
ללילך
אוהב אותך יותר מכל דבר.
ממש תודה על המכתב. אני חושב שזו שיטה טובה והיא מוצאת חן בעיניי. מה זאת אומרת אם אני חושב שיש משמעות? בוודאי יש משמעות לכך שאהבתנו מתממשת ביום שהמתים חוזרים, נגמרו המלחמות, נגמר המוות ונגמר הכאב. איך אפשר לחשוב אחרת? (להמשך הקליקו)
_____________________________________
"נשיא על המזבח" מאת בן שוורץ, הוצאה עצמית.
טעימה מן הספר:
אדוני, ראש המוסד הגיע, הודיעה המזכירה התורנית בלשכת ראש הממשלה.
שייכנס לאקוואריום, אני מיד מצטרף, השיב לה ראש הממשלה.
שלומי, ראש המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, הכיר היטב את האקוואריום, אותו חדר בלשכת ראש הממשלה שחסין להאזנות — או כך לפחות חשבו כל המומחים שהתקינו בו את המערכות האלקטרוניות לסיכול ציתותים. על פי התרגולת המקובלת, השאיר שלומי את שני הטלפונים הניידים שלו מחוץ לאקוואריום. (להמשך הקליקו)
________________________________________
"חיי בלעדיי" מאת רינה ברוש, הוצאה עצמית.
טעימה מן הספר:
זה בלתי נסבל. לא מובן. אני צמודה לנועם, מלַוָּה אותו מלַוָּה את גופתי לקבר.
"אני כאן," אני צורחת, "אל תסכים, בבקשה! נועם, אני רק בת ארבעים וארבע. אל תיתן להם לקבור אותי."
והוא לא מגיב, לא שומע. הוא צועד באטיות אחר אלונקה על גלגלים בה אני שוכבת. גבו כפוף, פניו רטובות. (להמשך הקליקו)
______________________________________
"טקנומליה" מאת נועם נגרי, הוצאה עצמית.
טעימה מן הספר:
"אתם ביחד?" השומר פונה עכשיו אלי. אני מהנהן בראשי. "כמה זמן אתם ביחד?" הוא מוסיף לתחקר. פניו מרצינות. שכבות חדשות של עור יוצאות מן הנקבוביות של הלחיים שלו ונערמות על הפנים. הן מתקפלות אט־אט אל תוך עצמן. נתלות מן הלחיים כלפי מטה. הוא נראה כמו כלב בולדוג. את ממהרת להגיב ביובש, "שנתיים," כאילו את עונה על שאלון שביעות רצון. " (להמשך הקליקו)
הבלוג של נועה לקס 
חסר לך את הספרים הנהדרים של נעמה סכר
במציאות אחרת וחיים ללא גבולות, ספרים מדהימים… ממליצה עליהם בחום ♡
אהבתיאהבתי
חסר לך את הספר הנהדר של נעמה סכר
במציאות אחרת , ספר מדהים… ממליצה עליהם בחום ♡
אהבתיאהבתי
הספר כבר עלה מזמן. תודה
אהבתיאהבתי
נועה, יש לי שאלת תם, כשאדם מוציא ספר באופן עצמי, זה מובן לי, אבל ישנם כאלה המוציאים בהוצאות, כמו פרדס למשל וכתוב הוצאה עצמאית……מה הכוונה ? אולי זה ישמע טיפשי אבל רציתי להבין… תודה, לאה
אהבתיאהבתי
הוצאות קטנות אשר אינן מונעות משיקול מסחרי בדרך כלל והזכויות הן של המחבר.
אהבתיאהבתי