ספרי קצת על ספרך "טוסקנה של הבינוניים"

את טוסקנה של הבינוניים כתבתי בהשראה של רגע בתחילת 2014 לאחר שפוטרתי מעבודתי. הספר כולו הופיע לי בראש ברגע אחד ולקח לי כ-3 חודשים לכתוב אותו. ברגע שפוטרתי, למעשה נפתחו שוב כל האפשרויות בפניי והייתי חופשיה לחלום. לשם שינוי העזתי לחלום בגדול ולהגיד את זה בקול רם, או בעצם לכתוב את זה, כך שכל הספר מבוסס על חלום שלי – לשכור וילה בטוסקנה למשך כמה חודשים ובהשראת המקום לכתוב ספר. יצא שאת הספר כתבתי בארץ אבל החלום לנסוע לכמה חודשים ולהתנתק עדיין שריר וקיים.
אני חושבת שהמסר החזק ביותר שלמדתי מכתיבת הספר הוא לתת ליקום למלא את החורים בדרך שלו ולא להתקבע על הדרך שלי או להתאכזב כשהדברים לא קורים בדיוק כמו שאני רוצה או מדמיינת. אני באמת ובתמים מאמינה שאנחנו מושכים אלינו בדיוק את ההשתקפות שלנו בכל רגע נתון וכשאנחנו חושבים חיובי, אנחנו מושכים חיובי. כל הכיף בחיים זה להינות מההפתעות שבדרך. הספר הזה זימן לי הפתעות ונהניתי מאוד לכתוב אותו ואני נהנית לא פחות לקרוא בו מידי פעם.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

לפני שכתבתי את כתבתי טוסקנה של הבינוניים, כתבתי רומן ו-4 ספרי ילדים, ניסיתי להוציא לאור את כולם, כולל טוסקנה, מספר פעמים וקיבלתי שוב ושוב תשובות שליליות מההוצאות הגדולות, לעומת תשובות חיוביות ונלהבות מההוצאות הקטנות שמבקשות השתתפות במימון מלא או חלקי של הפקת הספר (עלות מוגזמת ביותר, אני רוצה לציין, ובתנאים מצחיקים). זה בהחלט מתסכל ומייאש אבל אני מאוד מאמינה בספרים שכתבתי ובפוטנציאל שלהם וכל העת ידעתי שאגשים את החלום כך או אחרת. לקח לי זמן להבשיל עם עצמי ולהבין שכמו שעניתי בשאלה הקודמת – לרוב אנחנו מקבלים את מה שאנחנו מבקשים בצורה שונה מזו שציפינו לה, אז כן, החלום לקבל תשובה חיובית מהוצאה גדולה ולהפוך בין לילה לרב מכר הוא נחמד ויפה אבל הוא בגדר חלום ולכן לא הייתה לי כוונה להמשיך לשבת ולחכות שמישהו אחר יגשים עבורי את החלומות שלי. הוצאה עצמית מתגלה לי בימים אלו כאופציה מצויינת. במיוחד כי השליטה והזכויות נשארות בידיים שלי. עם החסרונות נתמודד. אני יודעת שקשה מאוד להצליח לחדור לתודעת הציבור בהוצאה עצמית אבל אם הספר באמת טוב זה רק עניין של זמן, כך שנותר לי עכשיו לתת לציבור לקרוא ולהחליט וימים יגידו.
הכי חשוב שאני שלמה עם הדרך הזו ושמחה שבחרתי בה.

כיצד את מקדמת את הספר ומביאה אותו לתודעה?

הרבה שיווק עצמי ברשתות חברתיות ובלוגים כגון סלונה, דה מרקר, בלוגר, ישראבלוג וכו', פרסמתי את הספר מספר שבועות בפייסבוק והצעתי אותו כפיילוט חינם בעבור שיתופים ברשת, יש לי בלוג בשם "שלוש נקודות" שם הספר מוצע למכירה, כמו גם ב"אינדיבוק" ו"במנדלי", בנוסף הקמתי דף פייסבוק לספר. הצעד הבא הוא להדפיס את הספר, זה יקרה בחודש הקרוב בשאיפה. כרגע הספר זמין כספר אלקטרוני וניתן לרכוש אותו גם לקינדל דרך אינדיבוק.

כיצד את רואה את שוק הספרים בעוד כמה שנים? האם הוא ילך יותר בכיוון של ספרות עצמאית?

אני מאמינה שכן. על אף שאני חצויה בדעותיי בנושא. הייתי רוצה מצד אחד לאפשר לכל כותב את הדרך הקלה והפשוטה (והזולה) לבטא את עצמו ולהגשים את החלום הזה. מצד שני הייתי שמחה בכל זאת לאיזה מנגנון סינון קל שיפקח לפחות על איכות הספרים היוצאים לאור, מבחינת הכתיבה והשפה לאו דווקא מבחינת התוכן, בכל זאת חופש הביטוי הוא דבר מבורך אבל צריך שיהיו סטנדרטים אחידים להוצאת ספר לאור. הוצאות לאור היווה עד היום את המחסום הזה לטוב ולרע, ברגע שהשוק נפרץ כל אחד יכול להוציא לאור מה שבא לו וזה מוזיל ערכית את הספרים ואת התרבות שלנו.

ולסיום, מה את קוראת בימים אלו?

שאלה טובה, היות והלך הרוח שלי משתנה דיי מהר ואני נהנית בעיקר מספרי עידן חדש ומקריאת רומנים, אני נוטה לקרוא כמה ספרים במקביל מהז'אנרים השונים, כך שאני מזפזפת ביניהם במקרה שאני משתעממת. כרגע אני קוראת את ההיסטוריה של המחר – יובל נח הררי, הזמן שאבד לי – פאביו וולו, כוחו של הרגע הזה – אקהרט טול, ימי שלישי עם מורי – מיץ' אלבום.
מחכים לי עוד ספרים רבים על המדף, יש לי חולשה קשה לחנויות ספרים ולמילה הכתובה, אבל אני מניחה שאני בחברה טובה.

לספריה של אסנת סבן באתר אינדיבוק>http://goo.gl/4KGT10