ספרי קצת על הספר שלך, "מעטפות ריקות"
הספר ניכתב בי במשך שנים רבות, אך בגלל שיש בו גם אלמנטים אוטוביוגרפיים, היתה לי תמיד הרגשה שכל עוד אמי חיה, לא אוכל לכתוב אותו. במשך שנים רשמתי לי על פתקים ובמחברות, רעיונות, ראשי פרקים, ואפילו שם הספר היה בי שנים לפני שהתחלתי להקליד אותו.
להפתעתי גם כשנפטרה, לא חשתי דחף לשבת ולהתחיל לכתוב. אמי ציוותה את גופתה למדע, וכשעברה שנה מיום מותה הודיעו לי כי היא הובאה לקבורה. באותו לילה, התעוררתי באמצע הלילה והספר פשוט פרץ ממני.
זהו סיפור על מערכת יחסים מסובכת וכואבת בין אם ובתה, על רגשי אשמה וכעס, אבל מעל לכל סיפור של סליחה, אשר למרות הכאב שבו הוא מלא אופטימיות והומור.
למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?
כשסיימתי את כתיבת הספר, שלחתי אותו למספר מו"לים. חלקם אהבו אך רצו שאעשה בו שינויים. למשל, לוותר על הכתיבה בגוף ראשון כדי, לטענתם, "להשיג זווית ראייה רחבה יותר של הסיפור." אני הרגשתי כי כוחו של הספר הוא דווקא בהיותו אישי כל כך. עמדתי על שלי – והוצאתי את הספר באמצעות החממה הספרותית לבית סטימצקי. הספר נמכר בכל חנויות הרשת בארץ – ואזל!
שקועה בפרויקטים אחרים, לקח לי קצת זמן להיענות לשאלות ולבקשות לפרסם מהדורה נוספת, והפעם החלטתי שיהיה זה קל ונוח יותר לפרסם אותו כספר דיגיטלי.
כיצד את מקדמת את הספר ומביאה אותו לתודעה?
בעזרת המדיה החברתית, הבלוגרים ובניצול קטעי עיתונות וביקורות שנכתבו על הספר המודפס בזמנו.
איזה טיפ תתני למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית?
כדאי לנסות לפנות למו"לים הגדולים, של הספרות המודפסת, כי עדיין יש אנשים רבים שאוהבים להחזיק את הספר ביד, ואולי יש בידיכם פנינה שתיחטף על ידם בחדווה. במקביל, אני רואה שקהל הקוראים בדיגיטלי הולכים וגדל, וכיון שהפרסום בדיגיטלי אינו יקר ואינו מסובך – כדאי ללכת גם עליו. (בכל מקרה – אם אינכם כותבים מיומנים, אני ממליצה להעזר בשירותי עריכה)
איזה עתיד את חוזה לשוק הספרים הישראלי?
רוב חברינו קוראים ספרים. רובם מעדיפים ספרות מודפסת, כמו שניתן לצפות מאנשים בגילנו. בין ילדינו ובנות זוגם יש תולעי ספרים ויש כאלה שאינם פותחים ספר. רוב נכדינו קוראים בשקיקה. אלה שקוראים – חונכו לכך מגיל צעיר. לצערי איני בטוחה שזה מה שקורה בכל בית. ולנבא את העתיד? אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה…
ולסיום: מה את קוראת בימים אלה
אני קוראת כעת את סיפרו של הסופר האמריקאי המעולה קורט וונגוט, 'עריסת החתול'. משעשע, ציני, נוקב וטורד מנוחה. כמו כל ספריו.
לדף הספר של אלונה גולן סדן באתר אינדיבוק: https://goo.gl/3vB9cB
הבלוג של נועה לקס 