ספרי לנו קצת על הספר שלך "כל הג'אז הזה"

"כל הג'אז הזה" מביא את סיפורה של ליז, צעירה בת 23 שביתה נפרץ ושהמחשב הנייד שלה נגנב. זמן קצר לאחר מכן היא מקבלת מכתב סחיטה מגבר שקנה את המחשב שלה בחנות יד שנייה. הסחטן, המכנה את עצמו "מישו", מחזיק בחייה הווירטואליים ובזיכרונותיה היקרים של ליז שהיו שמורים על המחשב כבבן ערובה. תמורתם, מישו דורש מליז שתכתוב לו 40 אימיילים, בהם תספר על עצמה ועל קורותיה בכנות מוחלטת. ליז כועסת, מתנגדת, אך לבסוף נאלצת להסכים. חליפת האימיילים בין ליז לבין מישו חושפת את חייהם ודמויות שונות מתוכם, מתניעה עלילה רבת תהפוכות שבמהלכה מתגלים סודות מפתיעים, ומניעה את שניהם. זה סיפור על תקשורת בעידן הדיגיטלי, על קירבה ועל ריחוק, על אבדן ועל התמודדות עמו, על שבריריות הנפש ועל תעצומותיה.

למה בחרת בהוצאה עצמית, מה היו השיקולים? 

יש לי חברת משלי לתוכן ולשיווק במדיה דיגיטלית ולצד הוצאה רגילה של הספר בדפוס ומכירתו בחנויות, רציתי להביא את ספרי לקורא גם בדיגיטל, בצורה די יוצאת דופן במקומותינו. הספר מלווה בעולם דיגיטלי עשיר שבו אפשר גם להירשם לקריאה חינמית של הספר, ולקבל את הספר כולו פרק אחר פרק, כביכול מהדמויות, בקצב התרחשות העלילה באימייל, באופן שנאמן לסיפור. קונים יכולים לקרוא באתר קטעי בונוס וסוף אלטרנטיבי. היה לי חשוב ללוות את הספר במהלך כזה, שיאפשר גם קריאה חינמית ולא שגרתית.

הספר נערך תוך כדי כתיבתו, בעריכה מלווה שנמשכה כשנתיים עם מיכל חרותי, כך שלא נזקקתי להוצאת ספרים לצורך עריכתו. אני רגילה להפיק פרויקטים גדולים ולעבוד עם הרבה ספקים ותכננתי ללוות את ספרי בקמפיין נרחב במדיה חברתית – כפי שאני עושה. לאור כל אלו, הייתה לי תחושה שאוכל להסתדר לא רע בעצמי ללא הוצאת ספרים. שיערתי שאם אעבוד עם הוצאת ספרים, לא אוכל להגשים את כל התכניות שרקמתי עבורו. שלחתי את הספר בכל זאת להוצאות כדי לקבל פידבקים, קיבלתי הצעות, אבל לא הייתה הצעה שגרמה לי לחוש שכדאי לי לוותר בשבילה על התכנית המקורית שלי. אז הוצאתי את הספר מטעם חברת התוכן שלי, "סנונית תוכן" כפי שתכננתי מההתחלה. בהחלט יש כאן גם שיקולים עסקיים. הוצאת ספר מטעמנו כחברת תוכן, מבדלת אותנו. אין לנו תכניות להפוך להוצאת ספרים, אבל זה בהחלט פרויקט שמעניין לנו להתנסות בו.

איזה טיפ תתני למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית? 

יש לי המון טיפים לתת. הראשון שבהם הוא לא להאמין לי שאומרים שזה בלתי אפשרי, שאי אפשר ליצור ספרים ראויים בהוצאה עצמית, שספרים בהוצאה עצמית לא מגיעים לחנויות, למבצעים, לשולחנות הכוח או לתקשורת. נכון, להוצאות ספרים גדולות בהחלט יש יותר כוח בזירות השונות, אבל גם לבד אפשר. מצד שני, יש לקחת בחשבון שמדובר בעבודה רבה. מי שרוצה שזה יצליח במידה כזו או אחרת, צריך להבין שהוא יידרש לתפקד כהוצאת ספרים קטנה בעצמו. כחלק מכך, אני ממליצה לא להתפשר – וליצור את הספר הכי טוב שאתם יכולים, תוך שיתוף פעולה עם בעלי המקצוע הכי טובים שאתם יכולים למצוא ולממן. בחרו את העורך הכי טוב שאתם מוצאים ומתחברים אליו, עבדו על הספר כמה זמן שנדרש, אל תקמצו בהגהות (לי היו שני מגיהים שונים שעבדו על הספר בשלבים שונים של ההוצאה), וכנ"ל לגבי עיצוב, עימוד, הדפסה, הפצה ויח"צ. היתרון שלכם כעצמאיים הוא שאתם יכולים לבחור את הצוות ואת הקונספט שלכם. ועצה אחרונה וחביבה מאד מאד – עבדו במדיה חברתית, ובעיקר בפייסבוק. קבוצות הקוראים בפייסבוק הן תענוג צרוף, מחכים לכם שם אנשים אוהבי ספר ואדם, קוראים מקצועיים שמחבקים ספרים וסופרים. התייעצו איתם, העזרו בהם ועבדו איתם. לפני הכל – זה פשוט כיף, וכך תכירו קוראים נהדרים, אנשים נפלאים וחברים טובים.

איזה עתיד את חוזה לשוק הספרים בארץ?

אני באופן אישי מופתעת ממספר הקוראים שצורכים את ספרי בדיגיטל. לפחות כמחצית מקוראי ספרי, קוראים אותו כך, ולא בפרינט. עם זאת, עדיין יש תחושה שהשוק המקומי לא עשה מעבר חלק ונינוח לקריאה כזו. אני צופה שבשנים הקרובות, שוק הספרים הדיגיטליים ילך וייצמח, שיהיו עוד ועוד פלטפורמות לקרוא ולפרסם דרכן ספרים בדיגיטל, ושהפורמטים יעשו יותר ויותר נוחים למשתמש. ישראלים אוהבים לכתוב ולקרוא אבל אין הרבה קוראי עברית בעולם, לכן אני מאמינה שבעלי מקצוע שמסייעים לסופרים לתרגם את ספריהם ולהביאם לקוראים בחו"ל באמזון ובפלטפורמות דומות – יתרבו וישגשגו. ואני בהחלט צופה שבדומה למה שקרה בשוק המוזיקה, יותר ויותר כותבים איכותיים יוציאו את ספריהם עצמאית. בסך הכל לא מדובר בהפקת סרט, לא נחוץ לצורך כך תקציב עתק.

אני מקווה שגם התקשורת תמשיך ותיפתח לספרות עצמאית. מי שמניחים שספרות עצמאית היא בהכרח נחותה מספרות שאינה כזו ומתעלמים ממנה, אינם רואים את הספרות בהקשרים תרבותיים רחבים יותר, הכוללים תהליכים שעבר עולם המוזיקה מול חברות תקליטים, ואת הכלים שמדיה חדשה מעניקה לפרט. ועצוב מכך– יחס כזה מגלם בתוכו הנחה מובנית שסופר טוב, בהכרח אינו יכול להיות יזם טוב ולהיפך.

 ולסיום- איזה ספר את קוראת בימים אלה? 

אני קוראת כמה ספרים במקביל: את "טקנומליה" של נועם נגרי, את "בוא כמו שאתה" של רון דהן, את "לחיות. יותר או פחות" של דרור ניר קסטל ואת "טוהר" של ג'ונתן פראנזן.

עוד על ספרה של סנונית ליס באתר אינדיבוק: https://goo.gl/YOWBKM