ראשית, הגודל לא קובע. הספר הפצפון הזה הוא הראשון בסדרת פטיט מבית הוצאת "תשע נשמות" ולמרות הדקיקות, מכיל בתוכו דמויות רבות ורצף התרחשויות שלא היו מביישים רומן שמן.

הסיפור מתחיל בעניין של מה בכך. אסול, ילדת כפר,  מחליטה לבקר את חברתה פלורנסיה  בעיר הגדולה לאחר שנים של נתק.  אסול, אשר התגוררה גם היא בכרך כל ילדותה, רואה את הסביבה אחרת  ממה שזכרה וגם את חברתה.  למרות המוזרות שבאה עם המפגש המחודש בין השתיים, אסול בוחרת להישאר בעיר עוד זמן מה וישנה בחדרה של פלורנסיה , עד שזו מתחילה להרגיש חנוקה מנוכחות חברתה ועוברת לישון בחדר אחר. השתיים מתחילות לנהל חיים כמעט מקבילים עד שנדמה שכל המפגש הזה לא היה אמור להתקיים כלל. בנוסף, אמה של פלורנסיה, מורה לפסנתר במקצועה, חווה סוג של משבר ומוכרת את הפסנתר. פלורנסיה וחברה דייגו, נאלצים למצוא פרנסה ומקימים יחד קיוסק על גלגלים. ההתרחשויות שעתידות לבוא אחרי כן הן כתאונת שרשרת על כביש מהיר. החברות ימצאו את עצמן נאלצות להתמודד עם אירועים הזויים ואף מחרידים והאלימות תהיה מנת חלקן לכל אורך הדרך. מי שיחפש פה חסד קטן , רגע קצר כדי להחזיר נשימה, לא ימצא.

כל דמות בסיפור הזה בלי יוצא מן הכלל עוברת שינוי , חלקן עוברות גלגול נשמות של ממש. המנוול, מתיאס שמלווה את החברות לאורך הסיפור, יעבור מטמורפוזה  מספר פעמים עד שחלק מהדמויות  ימצאו את עצמן תוהות על זהותו ועל המעשים האיומים המשויכים אליו.

יש המון שאלות מעיקות שהספר הקטן הזה רוצה לשאול. האם מי שהיינו לפני עשר שנים זה מי שאנחנו כיום? האם גלגול נשמות יכול להתרחש גם במהלך חיינו? כיצד רואה אותנו מהצד מישהו שהיכרנו ופתאום עד לשינוי? האם הוא צריך להשתנות בעצמו כדי להבחין בכך? מה יוצר שינוי?  בספר הזה נדמה שהכול. לא, לא תמיד בא השינוי מבפנים. די בבחירות קטנות כדי לחולל בנו תמורה. די ברצף האירועים שיכול לבוא בעקבות בחירות אלה.
כמה במפרים ותזוזה , כמה אמת מתגלה בתוך הערפל והסהרוריות.