ספר קצת על ספרך "לחיות. יותר או פחות"

הספר מתרחש בעולם שלאחר תחיית המתים, אחרית הימים, הכול טוב ואין רע לכאורה. אבל אם יש תחיית המתים, מה קורה לאלו שבחרו במותם? מתן שהתאבד שב מהמתים ומנסה לחיות מחדש באמצעות משולש אהבה שנקלע אליו. הספר עוסק בסוגיות כמו טוב כללי לעומת טוב ליחיד, איך מתמודדים עם עולם השונה מכל מה שחשבת, מתן משמעות לחיים ועוד.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

כיצד אתה מקדם  את הספר ומביא אותו לתודעה?

כרגע לצערי, אני לא עושה מספיק. משתף בקבוצות בפייסבוק, מקדם קצת בגוגל, אצל בלוגרים ועיתונאים. גם מכרתי ביריד ברמת גן כמה ספרים. ובעתיד יהיו עוד קמפיינים. בהגדרה רחבה זה ספר פנטזיה אך לא מתאים להגדרה הצרה של הז'אנר, לכן קשה יותר למכור את הספר מאשר ספרות ז'אנר, אבל אני מאמין בספר ומקווה שעם הזמן אנשים ישתפו ויספרו לחבריהם אם נהנו ואם לא נהנו יספרו שייהנו.

כיצד אתה רואה את שוק הספרים בעוד כמה שנים? האם הוא ילך יותר בכיוון של ספרות עצמאית? 

עם חוק הסופרים ובלי חוק הסופרים מצב שוק הספרים לא טוב. מובן שזה פותח פתח לסופרים  עצמאים. יותר ויותר קונים ספרים במימון המונים, ויש משוגעים לדבר שאפילו קונים ספרים גם ממי שאינם חברים שלהם.

בפועל, פרויקטים אלו החליפו את החנויות ואת מבצעי השיווק של ההוצאות. עם הזמן יהיו הרבה יותר סגנונות שם ויותר מגוון.

אני גם מקווה שהספרים הדיגטליים יצמחו יותר. כרגע מבחינת עלות, זו המדיה הכי משתלמת לסופר, אבל בארץ אין מספיק קהל קוראים לזה  וקשה מאוד לשווק אותם. מאחל שבעתיד ימצאו את פתרון הקסם.

ולסיום, מה אתה קורא בימים אלה?

אני קורא עכשיו את "דקמרון" של בוקאצ'ו. סיפור הרקע, חבורת צעירים וצעירות הבורחים מהדבר ומעין כלואים בווילה כפרית משעשעים את זה את זה במשחק סיפורים, מעניין היסטורית ובאופן מפתיע מצליח לעניין גם היום. בסיפורים עצמם יש טובים יותר וטובים פחות, אבל בכמה מהם יש יותר תעוזה משל כמה סופרים בני ימינו. כחובב הומור גם הופתעתי לגלות שיש שם סיפורים די מצחיקים.

לספרו של  דרור ניר קסטל באתר אינדיבוק>>http://goo.gl/2u1HlU

ספרי קצת על ספרך "טוסקנה של הבינוניים"

את טוסקנה של הבינוניים כתבתי בהשראה של רגע בתחילת 2014 לאחר שפוטרתי מעבודתי. הספר כולו הופיע לי בראש ברגע אחד ולקח לי כ-3 חודשים לכתוב אותו. ברגע שפוטרתי, למעשה נפתחו שוב כל האפשרויות בפניי והייתי חופשיה לחלום. לשם שינוי העזתי לחלום בגדול ולהגיד את זה בקול רם, או בעצם לכתוב את זה, כך שכל הספר מבוסס על חלום שלי – לשכור וילה בטוסקנה למשך כמה חודשים ובהשראת המקום לכתוב ספר. יצא שאת הספר כתבתי בארץ אבל החלום לנסוע לכמה חודשים ולהתנתק עדיין שריר וקיים.
אני חושבת שהמסר החזק ביותר שלמדתי מכתיבת הספר הוא לתת ליקום למלא את החורים בדרך שלו ולא להתקבע על הדרך שלי או להתאכזב כשהדברים לא קורים בדיוק כמו שאני רוצה או מדמיינת. אני באמת ובתמים מאמינה שאנחנו מושכים אלינו בדיוק את ההשתקפות שלנו בכל רגע נתון וכשאנחנו חושבים חיובי, אנחנו מושכים חיובי. כל הכיף בחיים זה להינות מההפתעות שבדרך. הספר הזה זימן לי הפתעות ונהניתי מאוד לכתוב אותו ואני נהנית לא פחות לקרוא בו מידי פעם.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

לפני שכתבתי את כתבתי טוסקנה של הבינוניים, כתבתי רומן ו-4 ספרי ילדים, ניסיתי להוציא לאור את כולם, כולל טוסקנה, מספר פעמים וקיבלתי שוב ושוב תשובות שליליות מההוצאות הגדולות, לעומת תשובות חיוביות ונלהבות מההוצאות הקטנות שמבקשות השתתפות במימון מלא או חלקי של הפקת הספר (עלות מוגזמת ביותר, אני רוצה לציין, ובתנאים מצחיקים). זה בהחלט מתסכל ומייאש אבל אני מאוד מאמינה בספרים שכתבתי ובפוטנציאל שלהם וכל העת ידעתי שאגשים את החלום כך או אחרת. לקח לי זמן להבשיל עם עצמי ולהבין שכמו שעניתי בשאלה הקודמת – לרוב אנחנו מקבלים את מה שאנחנו מבקשים בצורה שונה מזו שציפינו לה, אז כן, החלום לקבל תשובה חיובית מהוצאה גדולה ולהפוך בין לילה לרב מכר הוא נחמד ויפה אבל הוא בגדר חלום ולכן לא הייתה לי כוונה להמשיך לשבת ולחכות שמישהו אחר יגשים עבורי את החלומות שלי. הוצאה עצמית מתגלה לי בימים אלו כאופציה מצויינת. במיוחד כי השליטה והזכויות נשארות בידיים שלי. עם החסרונות נתמודד. אני יודעת שקשה מאוד להצליח לחדור לתודעת הציבור בהוצאה עצמית אבל אם הספר באמת טוב זה רק עניין של זמן, כך שנותר לי עכשיו לתת לציבור לקרוא ולהחליט וימים יגידו.
הכי חשוב שאני שלמה עם הדרך הזו ושמחה שבחרתי בה.

כיצד את מקדמת את הספר ומביאה אותו לתודעה?

הרבה שיווק עצמי ברשתות חברתיות ובלוגים כגון סלונה, דה מרקר, בלוגר, ישראבלוג וכו', פרסמתי את הספר מספר שבועות בפייסבוק והצעתי אותו כפיילוט חינם בעבור שיתופים ברשת, יש לי בלוג בשם "שלוש נקודות" שם הספר מוצע למכירה, כמו גם ב"אינדיבוק" ו"במנדלי", בנוסף הקמתי דף פייסבוק לספר. הצעד הבא הוא להדפיס את הספר, זה יקרה בחודש הקרוב בשאיפה. כרגע הספר זמין כספר אלקטרוני וניתן לרכוש אותו גם לקינדל דרך אינדיבוק.

כיצד את רואה את שוק הספרים בעוד כמה שנים? האם הוא ילך יותר בכיוון של ספרות עצמאית?

אני מאמינה שכן. על אף שאני חצויה בדעותיי בנושא. הייתי רוצה מצד אחד לאפשר לכל כותב את הדרך הקלה והפשוטה (והזולה) לבטא את עצמו ולהגשים את החלום הזה. מצד שני הייתי שמחה בכל זאת לאיזה מנגנון סינון קל שיפקח לפחות על איכות הספרים היוצאים לאור, מבחינת הכתיבה והשפה לאו דווקא מבחינת התוכן, בכל זאת חופש הביטוי הוא דבר מבורך אבל צריך שיהיו סטנדרטים אחידים להוצאת ספר לאור. הוצאות לאור היווה עד היום את המחסום הזה לטוב ולרע, ברגע שהשוק נפרץ כל אחד יכול להוציא לאור מה שבא לו וזה מוזיל ערכית את הספרים ואת התרבות שלנו.

ולסיום, מה את קוראת בימים אלו?

שאלה טובה, היות והלך הרוח שלי משתנה דיי מהר ואני נהנית בעיקר מספרי עידן חדש ומקריאת רומנים, אני נוטה לקרוא כמה ספרים במקביל מהז'אנרים השונים, כך שאני מזפזפת ביניהם במקרה שאני משתעממת. כרגע אני קוראת את ההיסטוריה של המחר – יובל נח הררי, הזמן שאבד לי – פאביו וולו, כוחו של הרגע הזה – אקהרט טול, ימי שלישי עם מורי – מיץ' אלבום.
מחכים לי עוד ספרים רבים על המדף, יש לי חולשה קשה לחנויות ספרים ולמילה הכתובה, אבל אני מניחה שאני בחברה טובה.

לספריה של אסנת סבן באתר אינדיבוק>http://goo.gl/4KGT10

"עד שתתחילי לדבר" מאת גליה תנאי , הוצאת פרדס

"עזבי את זה ליאורה, בבקשה אני באמת לא רוצה שתנסי לטפל בי עכשיו, אני רואה אותך, את מבינה?"  את המילים האלו אומרת שירה לרופאה המטפלת שלה ליאורה, בבית חולים פסיכיאטרי לאחר שאושפזה בכפייה. שירה היא לא מטופלת רגילה.  היא נזירה בודהיסטית ברמה רוחנית גבוהה ביותר אשר הגיעה לארץ בעקבות גסיסתו של אביה ובמקום לפזר אהבה וחמלה, מצאה את עצמה במחלקה הסגורה. לאחר שנים של שהות בהודו ואורך חיים נזירי, המפגש עם התרבות שהשאירה מאחור מכה בה. היא מוצאת את עצמה בשיבוש חושים המאיים לקחת אותה מדרכה הרוחנית.

ליאורה, הרופאה המטפלת של שירה נמצאת גם היא בצומת בחייה. לאחר שמטופל שלה התאבד, מתחילה הקריסה בחייה המקצועיים והאישיים, אותה קריסה ששירה רואה באופן כה ברור תודות לרמה הרוחנית בה היא נמצאת.

הממד הרוחני בספר בא לידי ביטוי בעיקר כשאמונתה של שירה עומדת במבחן. גליה תנאי משרטטת את המצבים ההזויים ביותר באופן חד וריאליסטי. כך למשל כששירה הולכת ברחובות הרצליה עם חולצה אדומה (כדי שלא תתרחק לגמרי מגלימת הנזירה), ומחפשת את המקום בו מאושפז אביה, ניתן לראות תמונה ברורה וכמעט גרוטסקית של ניכור ומאבק עצמי : "היא משתדלת לשמור על תשומת לבה אסופה ומרוסנת לא לתת לתודעה להתרוצץ בין אינספור הגירויים, חסרת מטרה."

הבחירה המודעת או הלא מודעת לכתוב באופן ריאליסטי, מאפשרת לשאלות המתבקשות להתחבא בטקסט באופן חכם ומעודן : מה זה בכלל נורמלי, האם המושג  נורמלי הוא תלוי תרבות, האם לדיכאון יש  משמעות רוחנית שאנחנו ממהרים לטשטש עם תרופות.

למרות שזה מאוד מתבקש, הסוגיה של האתיקה הטיפולית פחות עוברת פה. דמותה של ליאורה  המטפלת, היתה צריכה לעמוד בניגוד ברור וחזק יותר מול דמותה של שירה. עושה רושם כי המחיצות החיוניות בין השתיים נפלו מהר מדי, ועברו למצב של קרבה המשויכת יותר לשתי חברות וותיקות מאשר לשתי נשים הרחוקות זו מזו מרחק מזרח ממערב.

קשה שלא לתהות מדוע ממהרת הרופאה הרציונלית והממורמרת להיפתח מול האישה הרוחנית והשברירית שמולה, אשר אומרת לה בהחלטיות "את חולה מאוד" או "אני רואה אותך". צפוי שמילים כאלו יצרו מגננה וריחוק מצד ליאורה, וודאי שלא יחברו אותה מיד עם המטופלת שלה.

גליה תנאי היא מתרגלת ומורה לדהרמה בודהיסטית ובעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה. רומן הביכורים שלה מצטרף לסדרה המוצלחת של הוצאת פרדס "מלח מים", אשר מביאה קולות חדשים ומעניינים בספרות העברית.

_______________________

אולי תחבבו גם…

ביקורת על "דייגו היקר": https://goo.gl/hBI3EQ

"כל מה שלא סיפרתי", סלסט אינג, הוצאת תמיר-סנדיק. מאנגלית: נעה שביט

"כל מה שלא סיפרתי", ספר שאולי יקטלגו בטעות כרומן למשרתות מתקדמות, כולו מתמסר לעלילה מרתקת אשר במרכזה תעלומת מוות של נערה ממשפחה אוריינטלית.
הנערה אשר נמצאת ללא רוח חיים באגם הקר בעיירה, כמעט מסמלת את הכתיבה הקפואה של אינג אשר לרוב מסתנכרנת עם המשפחה המאופקת, ( טוב, חצי סיניים) , ויש להודות שמדי פעם יכולה להוציא מהדעת.
אינג בונה תפאורה בקפידה. כל תמונה מחודדת ובוהקת מול העיניים. הריחוק שהיא יוצרת כמעט נראה מחושב, כמו אומרת לקורא: כן, אנה ישבה בחדר של אחותה המתה ואיש מבני הבית לא מתייחס אליה, אבל אין זמן שתצטער על כך, בוא תראה מה קורה בהמשך.

     המלצות קטנות לחסרי הסבלנות שאוהבים שורה תחתונה. 

הקליקו על כל תמונה ותגיעו להמלצה!

ספרים 

סרטים 

שונות ומשונות