קטגוריה: ספרים

השאלון העצמאי עם שרית שמיר

שרי.jpg
ספרי לנו קצת על הספר שלך

עד עתה הוצאתי לאור ארבעה ספרים. שניים מהם בהוצאה לאור, שניים מהם בהוצאה עצמאית.
שני ספרי שירה ושני ספרי פרוזה יש לי עד היום. ואלה הם בני.
לפני שנה הוצאתי את ספר השירה "עת גופי אדע" שהחל להירקם מיד אחרי מותו של אבי כשפרידת הנפש נדמה הייתה שהושלמה. אלא שאז החל הגוף לאותות זעקותיו בצורת “תחלואים” שהחלו להתמלא בתוכו. משם יצאתי אל מסע חקירה והתבוננות בגוף: הגוף ודרכו לאהוב, הגוף ודרכו להיפרד, הגוף ודרכו לצהול, הגוף ודרכו לזעוק, הגוף ודרכו לנוח. ובכלל לדבר מהגוף זה משהו שאני נוגעת בו לא פעם בכתיבה. עמוק לי כל זה.
בימים אלו ממש יצא לאור ספר הפרוזה החדש שלי "אהבתך היא לנצח" המספר סיפור אהבה ללא תנאים של אבא לארבעת בנותיו ורעייתו. בעצם אהבה של משפחה בת חמש נשים לאדם רך ונפלא. הסיפור של אבא שלי. לכאורה ניתן לומר שזהו סיפור כל כך אישי, ספר זיכרון לאבא שלי, אבל בעצם הספר מגיש סיפור מאוד אוניברסלי על הכלה, על קבלת האדם כאדם, על הטוב והפחות שזורים באישיות של כל אחד מאתנו ועל אהבה גדולה. מאוד גדולה.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

כמו שתיארתי קודם את שני ספריי הראשונים הוצאתי בהוצאה לאור. הם הגיעו לחנויות כנראה, לא הייתה לי שליטה על זה כלל. אני זוכרת שהייתה פעם בה קיבלתי דיווח של סוף רבעון מההוצאה ושם נכתב שנמכרו 11 ספרים בלבד. זה כל כך צבט אותי, לא ידעתי מי קנה לא ידעתי אל מי הגיע, לא ידעתי לכמה חנויות הספר שווק. לא ידעתי איך לסייע בשיווק משלי, הכל היה נתון בידיי ההוצאה, שלא לדבר על כספים כה רבים שהיו כרוכים בכך. את הספר השלישי כבר ניסיתי אחרת. הייתה מעורבת בכל התהליך כולו, ולא רק בתהליך הכתיבה, בחרתי את הגרפיקאית שרצתי, בחרתי את העורכת שחפצתי בה, בחרתי את העימוד ואיך יראה הספר, אבל מה שהכי חשוב בתהליך הזה היה, שידעתי את כל איש שרכש את ספרי, הנגישות הזו הישירות הזו של המחבר עם ואל קוראיו, כלכך כלכך נגעה ללבי. זה עוטף זה תמסורת, זו הדדיות, בשלושת החודשים הראשונים להוצאת הספר מכרתי כמעט את כל העתקים, זה הדהים אותי, קיבלתי תגובות ישירות לא עקיפות, המייל שלי נפתח לשיח ודיון כשקוראים כתבו אליי, נוצרו חברויות חדשות ובעיקר השירים שלי נאספו אל ספריות ביתיות רבות ביחס לספרי הקודמים ויותר חשוב מהכל הקוראים הפכו להיות עבורי כלכך קרובים.

כיצד את מקדמת את הספרים שלך ומביאה אותם לתודעה?

בעיקר אני נעזרת במדיה, בשיח והגשה אל הרשת, בנוסף אני מנחה ומלווה בסטודיו משלי שנקרא סטודיו למילים, תהליכי כתיבה וסדנאות. שאותו הקמתי בעיקר על מנת להיות תמיד חלק מהעולם הזה, עולם הזה, מגיעה אל ערביי שירה, ערבי ספר, פעילה בספריות עירוניות. ירידים. אבל בעיקר בעיקר אני קוראת הרבה אחרים ומפנה מקום להיכרות של יצירות ויוצרים. והשיח יוצר תודעה וקידום בתוך העולם הזה. ההתקדמות צריכה להיות בעיניי לא רק עבור הספר שלי אלא עבור כל תחום עולם הספר היום וככה נצעד. יחד. וכך נגביר תודעה גם אישית וגם קולקטיבית. ובכלל אני תמיד אומרת לכל מי שלומד אצלי. עולם היצירה חייב להיות מלא ברוח הנדיבות הזו, של שיתופים של אחרים ומי שרוצה לדעת לכתוב חייב לדעת לקרוא אחרים. ומי שרוצה לקדם את עצמו חייב לדעת שהוא חלק מכל האוקיינוס הזה ולא אחד הצועד לבדו. בעצם ספרות עצמית היא קהילה בעיניי שאליה אני רוצה להשתייך. להיות חלק ממנה. זה חשוב לי נורא. עבור יוצרים עבור ספרים עבור מילים מוגשות.

איזה טיפים תתני למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית?

צריך לדעת היטב, הספרים הם הבנים שלנו, וכהורים החובה והאחריות היא בידיים שלנו, זה לא קל זה באמת לא קל, אבל הרווח הגדול ביותר היא הנגישות התקשורת האישית, הרוח הזו שבכל יום אני מרגישה שמלווה אותי, רוח מחברים יוצרים וספרים. בהוצאה עצמית אנחנו בתוך העולם הזה כל הזמן. בניגוד למה שהרגשתי בהוצאות לאור, שם הספר שלי היה שלהם ופחות שלי. כאן הספר הוא שלי זה דורש ממני המון עבודה אבל לצד זה אני נוגעת בהמון יופי. הטיפ הראשוני הוא – שהעולם הזה הנגיש מאפשר לגעת בכל יום בהמון יופי. היו סבלניים אני אומרת זה משתלם ומספק מאוד.

-איזה עתיד את חוזה לשוק הספרים הישראלי? כיצד הוצאות קטנות ישתלבו בו ?
קשה לדעת עדיין, אני מרגישה שעדיין המונופול בידיים של הוצאות גדולות וחנויות הספרים הגדולות, לצד זה אני רואה איך נפתחות אפשרויות נוספות. וזה כבר מעודד. ועדיין הדרך ארוכה עד לשינוי. קשה לראות לדעת את סופה. וגם שהמילה "סופה" לא באמת מתאימה.

ולסיום : מה את קוראת בימים אלו

טוב בימים אלו אני קוראת ספר שקבלתי במתנה מאחת היוצרות העובדות אתי בסטודיו. שם הספר "בארץ החיים" של חני וינרוט. מאוד שבויה בו. במיוחד כי לכל אורכו מוטיב האמונה והתקווה מהדהד ונוגע בחיים בדרך כלכך רכה ומלאת חמלה בכתיבה עמוקה המגישה מסר כל כך טריוויאלי ובכל זאת לא ברור מאליו. תחיו אנשים תחיו. ותכתבו את חייכם לדעת.


לספריה של שרית שמיר באתר אינדיבוק>http://goo.gl/Apl7tx

 

"כל מה שלא סיפרתי"-ריחוק מכוון

"כל מה שלא סיפרתי", סלסט אינג, הוצאת תמיר-סנדיק. מאנגלית: נעה שביט

"כל מה שלא סיפרתי", ספר שאולי יקטלגו בטעות כרומן למשרתות מתקדמות, כולו מתמסר לעלילה מרתקת אשר במרכזה תעלומת מוות של נערה ממשפחה אוריינטלית.
הנערה אשר נמצאת ללא רוח חיים באגם הקר בעיירה, כמעט מסמלת את הכתיבה הקפואה של אינג אשר לרוב מסתנכרנת עם המשפחה המאופקת, ( טוב, חצי סיניים) , ויש להודות שמדי פעם יכולה להוציא מהדעת.
אינג בונה תפאורה בקפידה. כל תמונה מחודדת ובוהקת מול העיניים. הריחוק שהיא יוצרת כמעט נראה מחושב, כמו אומרת לקורא: כן, אנה ישבה בחדר של אחותה המתה ואיש מבני הבית לא מתייחס אליה, אבל אין זמן שתצטער על כך, בוא תראה מה קורה בהמשך.

 

סלסט.jpg

"מנדל של הספרים"-פנינה קטנה

"מנדל של ספרים", סטפן צוויג, הוצאת תשע נשמות. מגרמנית: הראל קין

"מנדל של הספרים" הוא סיפור פשוט ובאותה נשימה הוא פנינה של ממש.
זהו מנדל, בעל התשוקה אשר גובלת באובססיה,בעל התואר הפשוט "רוכל ספרים" אך בעיניי מי שמכיר את פועלו, קוסם של ממש.
ביכולתו להשיג כל ספר. גם הנדיר ביותר. הוא יושב בבית קפה פשוט בווינה, בפינה קבועה, שקוע בספריו. זו הממלכה שלו. הוא מקבל ארוחות חינם וכל מה שהוא זקוק לו. לשם עולים לרגל כל האנשים שצריכים את עזרתו. אלו שנפעמים מהיכולת הנדירה שלו, לאתר כל ספר.
זה סיפור עלייתו של מנדל של הספרים ואחרי כל הנאמר, הנפילה היא בלתי נמנעת.
זה סיפור פשוט כאמור אך ביכולתו לספר את סיפורה של אירופה כולה דרך איש אחד, אירופה "שנטרפה עליה דעתה" כפי שכותב צווייג.
קשה להפריד את גורלו המר של הסופר מדמות זו, אשר מסמלת את תוצאותיו של פשע המלחמה הנורא מכל: אדישות ואוזלת יד.
סטפן צוויג היה עד לשתי מלחמות עולם.
הוא התאבד בשל חורבנה של מולדתו הרוחנית אירופה בשנת 1942, מולדת רוחנית שללא ספק אפשרה פריחה של אנשים כמו מנדל של הספרים באותו מקום שגם עתיד לשרוף אותם.

 

מנדל

השאלון העצמאי עם דוידי רוזנפלד

רוזנפלד

ספר קצת על הספר החדש שלך:


הספר החדש שלי "החלומות שהורגים אותנו" הוא פריקול לספר המתח הקודם שלי, "פרידה מבבל" שיצא ב "כתר" ב 2011 וגיבורו הוא חוקר פרטי תל אביבי קשוח וציני ארז בראון. (אם כי אפשר לקרא אותו גם בנפרד מהספר הקודם).
בספר שתי עלילות מקבילות שמשתקפות זו בזו, הסיפור הראשון הוא סיפורו של ארז בראון שמחפש אחרי רננה ניסנוף, יורשת עשירה שנעלמה מביתה ללא הודעה מוקדמת, בראון יוצא למסע חיפושים בין רהט בדרום לחווה אורגנית של חסידי ברסלב בשטחים ומגלה שהוא לא היחידי שמחפש אחרי רננה ניסנוף. הסיפור השני הוא סיפורו של אורפיאוס הנגן המופלא שלשמע נגינתו השתתקו חיות הפרא והנהרות נטו מנתיבם כדי לשמוע את קולו, אהובתו של אורפיאוס אורידיקה מתה מהכשת נחש. אורפיאוס האבל יורד לארץ המתים כדי להחזירה לחיים, הוא מצליח להרדים את הכלב בעל שלושת הראשים ששומר על השאול, משכנע את האדס רע הלב שליט ממלכת המתים להחזיר לו את אהובתו. האדס מתנה את השבתה של אורידיקה לחיים בכך שאורפיאוס לא יביט לאחור. רגע לפני שהוא מגיע אל האור אורפיאוס מביט לאחור ואורידיקה נעלמת.
המשל של אורפיאוס עוסק בכוחו המוגבל של היוצר, לשחרר את עצמו, להגיע אל הקורא, הסיפור של ארז בראון עוסק ביכולת שלנו לדעת את האמת, להיות בטוחים בעולם ובעצמנו ואם אתה הולך אחרי האמת ואחרי היצירה שלך יש מחיר שצריך לשלם. (28 ש"ח לעותק דיגיטלי באינדיבוק)
זהו ספר מתח קלאסי בסגנון "הבלש האפל" אך גם ספר עוסק בהבדל הדק בין מציאות לחלום, שקר לאמת, מוות וחיים. בחיפוש הבלתי פוסק אחרי משמעות בעולם שנדמה שהכל בו מקרי, מה המשמעות? מה הדרך? לאן הולכים? כמו שהבנתם אני מאוד חזק בקטע של השאלות, על הנושא של התשובות אני עדיין עובד.

למרות שכבר הוצאת בכתר את ספרך הקודם, הפעם בחרת ללכת בדרך עצמאית. תוכל לספר לנו על הבחירה הזאת?

"כתר" לא רצו להוציא את הספר מסיבותיהם הם, פניתי להוצאת "ידיעות אחרונות" עורכת המקור נווית בראל אהבה את הספר, אבל שאר חברי המערכת התנגדו, נווית סיפרה לי על כך ובסוף השיחה אמרה לי "אל תוותר על הספר שלך". חשבתי אם לפנות לעוד הוצאות לאור והגעתי למסקנה שאין לי חשק שוב לחכות, לכתת את רגלי, להמתין חודשים לתשובה ואם היא תהיה חיובית להוציא את הספר שלי עוד שנה וחצי, מהבחינה הזאת אני חושב שהמשפט של נווית באופן קצת אירוני הוא שגרם לי ללכת בדרך העצמאית.
איזה טיפים תתן למי שרוצה להוציא בהוצאה עצמית?

נכון שזה מאוד ישראלי להפוך למומחה בתחום אחרי שהתמחית בו חמש דקות רצופות, אבל מאחר והוצאתי רק ספר אחד בהוצאה עצמית אינני מרגיש שאני יכול לתת טיפים בנושא. אני יכול רק להגיד שמי שהוא יזם בנשמתו עלול להנות מהתהליך, אפשר ללמוד, להכיר אנשי מקצוע מעולים ובעיקר ליצור ספר שהוא כולו שלך, כשהוצאתי את הספר בכתר הרגשתי שאני חלק מפס ייצור, שאין לי שליטה על מה שקורה לספר, כשאתה מוציא את הספר בעצמך, זה שלך ורק שלך לטוב ולרע.

ולסיום, מה אתה קורא בימים אלו?

אני חייב לציין שלצערי אני עסוק מאוד בשיווק וייחצו"ן הספר שלי (אני מקווה שתוך חודש חודשיים אוכל להשתבלל שוב ולהמשיך את כתיבת הנובלה החדשה שלי "רצח של סופר מושלם") אז פנאי לקרא באופן רציני כמו שאני אוהב אין לי, כרגע חזרתי מהספריה עם "יצר המוות" של ג'ד רובנפלד שכתב את "פשר הרצח" ואהבתי מאוד ועם ספרו של יינון ניר שאני מודה שאני לא ממש מכיר "החייל האחרון" סיימתי לקרא את "האהבה הכי גדולה בעולם" של שירה כרמי ואת "ספר הקיץ" של טובה ינסון.


אודות ספרו של דוידי רוזנפלד באתר אינדיבוק>http://goo.gl/RWlTn0

 

השאלון העצמאי עם רותי לקס

רותי

 

ספרי לנו קצת על הספרים שלך
 

שני ספרי עוסקים בנשים, במערכות יחסים ובנגיעה שבין העולם הטיפולי לחיים. ספרי הראשון "עד שתגיעי למקומה" עוסק בחמש חברות שמחליטות ליזום ניסוי קטן ולנהל זו עבור זו את החיים מאותו רגע. בדרך לשינוי אצל כל אחת הן לומדות משהו חשוב על אנשים ואמפתיה ועל כך שלא ניתן לעזור למישהו אחר עד שמגיעים למקומו. ספרי השני שיצא לפני כמה חודשים "אנשים שצריך לשכוח" מספר את סיפורן של שתי חברות ילדות שנפגשות מחדש אחרי שנים ארוכות בהן לא התראו. המפגש המחודש מאפשר לשתיים להתמודד עם העבר הקשה שלהן, לחזור אל מקומות ואנשים שניסו לשכוח ולהתחיל מחדש.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

בחרתי להוציא את הספרים בהוצאה עצמית בתחילה (עם הספר הראשון) מתוך הבנה שבדרך אחרת הסיכויים להוציא אותו לאור קלושים מאד. אולם לאחר שעשיתי את התהליך עצמאית פעם אחת ומתוך הכרות עמוקה יותר עם עולם ההוצאה לאור מאז, הבנתי כי האפשרויות הנהדרות הגלומות בהוצאה עצמית הן רבות ובחרתי בפעם השנייה בדרך זו בלב שלם. כיום אני יודעת שהוצאה עצמית של ספר למעשה מאפשרת ליוצר לבחור איך לנהל את כל תהליך ההוצאה, מול אלו אנשי מקצוע, באילו עלויות ומתוך חופש יצירה אמיתי ורחב הרבה יותר. אני מודעת כמובן לחסרונות של הדרך הזו שעיקרן תדמיתיות ונוגעות גם לכך שהסופר פועל באופן עצמאי לחלוטין ללא גיבוי של מערכת גדולה, אבל עבורי זו הייתה הדרך הנכונה ואני שלמה איתה, מאמינה בה וממליצה עליה לאחרים שמחפשים את הדרך להוציא את ספרם לאור.

מה למדת מהתהליך הזה?

למדתי קודם כל שניתן לעשות הרבה דברים אם מחליטים ורוצים מאד ושאם הספר טוב ומעניין ונוגע באמת הוא יגיע לקהל גם בדרך העצמאית.

כיצד את מקדמת את הספרים?

באמצעות הרשתות החברתיות, אתר אינטרנט,, פנייה לתקשורת וסיקורים מדי פעם ובחודשים האחרונים בעיקר באמצעות סדנאות ומפגשי נשים שאני עורכת ברחבי הארץ. הסדנאות לא נוגעות רק לספרים אלא לתכנים הקשורים אליהם כמו אמפתיה במערכות יחסים וההבדלים בין גברים ונשים, אבל הן כמובן מאפשרות לי להגיע לקהלים וקוראים נוספים בכל פעם.

איזה טיפ היית נותנת למי שרוצה להוציא בהוצאה עצמית?

לפני הכל הייתי אומרת שאני מאד בעד להוציא ספר בדרך הזו! בעיני זו דרך מומלצת מאד, בייחוד לכותבים חדשים. אחר כך הייתי אומרת שאחרי שסיימתם לכתוב ואתם עוברים לשלב הוצאת הספר לאור, כדאי להניח מעט את הסנטימנטים הברורים שיש לכם לספר שלכם בצד, ולהתייחס לכל זה קצת כמו לכל פרוייקט אחר בחיים או בעבודה: לבחון אלנטרנטיבות, לבחור את אנשי המקצוע המתאימים לכם שנעים לכם לעבוד איתם, להכיר את הפלטפורמות ואפשרויות המכירה, לבחון גם ליווי עצמאי של אנשי פרסום ויחסי ציבור. ואחרי כל הבחירות וההחלטות לחזור להנות מהתהליך המרגש כמובן!

ולסיום: מה את קוראת בימים אלה?

אני קוראת בדרך כלל כמה ספרים בו זמנית. לרוב ספרים שעוסקים בנושאים שעליהם אני גם כותבת ומדברים אלי מאד וכן ספרים מקצועיים על עולם הכתיבה או העולם הטיפולי. כרגע קוראת את 'הזדמנות למשהו טוב' של מיכל שלו, 'סיפור' של רוברט מקי, ו'לא כזאת' של לנה דנהאם'.


אודות הספרים של רותי לקס באתר אינדיבוק>http://goo.gl/UweVOE