תגית: איציק חדד

השאלון העצמאי עם איציק חדד

חדד

 

ספר לנו קצת על הספר שלך, "תחנה אחרונה נתניה"…

כרטיס האשראי של ציון נבלע במכשיר הכספומט וציון מבין שלאור השפל כלכלי שהוא הגיע אליו החיים לא יכולים להימשך כמו שהם.  ציון, צורף מוכשר וסופר מתוסכל, מחליט לשנות את חייו. בניגוד לתכניות שהחלה לרקום חברתו נועה (עבודה קבועה והקמת משפחה), הוא מוכר את מכשירי הצורפות היקרים וקונה רכב מסחרי כדי להגשים חלום ישן – לצאת מנתניה ולנדוד ללא מחויבות במרחבים הפתוחים. אך כדי לנדוד צריך כסף, והשניים הופכים את הרכב למזנון נייד.

כמו כל מסע, אתה יודע איך אתה מתחיל אותו, אבל אין לך מושג איך הוא מסתיים. היציאה למסע מובילה את ציון ונועה למחוזות לא צפויים. זאת לא אמריקה ולא אוסטרליה והמדינה נגמרת מהר וכך האלטרנטיבות והעצבים שלהם. השינוי מתחולל כאשר הם פוגשים בפסטיבל עכו את משיח.

משיח הוא שחקן המעלה הצגת יחיד בנושא אחרית הימים. הם מצליחים לשלב את ההצגה עם המזנון וההצלחה מאירה להם פנים.  Happy end יש בהוליווד, כאן הגורל מזמן להם את ליפשיץ. בעלים של כפר נופש בנגב המזמין אותם לגור ולהופיע בכפר.

לכאורה גיבורינו הגיעו למנוחה ולנחלה אולם המדבר, הבדידות וחוסר המעש מכניסים את הגיבורים למצבים נפשיים ההולכים ומקצינים עד לסוף הלא צפוי.

למה בחרת בהוצאה עצמית, מה היו השיקולים?

ניסיתי להוציא את הספר דרך ההוצאות הגדולות. הוצאות קטנות מעולם לא עניינו אותי מאחר והכל שם עניין של כסף. שים כסף ולא משנה איך אתה כותב ועל מה אתה כותב, הספר יצא.

שתי הוצאות מובילות התעניינו בספר. למרות מחמאות אדירות זה לא הבשיל לכדי חתימה. באחת ההוצאות ראש מדור ספרות שלחה לי מכתב אישי שבו היא היללה את הספר ואותי ככותב אך שורה תחתונה היא אמרה שהשיקול הוא כלכלי והם מאוד התלבטו לגביו אך הגיעו למסקנה שזהו כתב יד מיוחד שלא יהיה לו סיכוי בשוק המסחרי.

התסכול שלי היה גדול. אמרתי לעצמי שאם היו דוחים את הכתב יד בטענה שאין להם בו עניין אז ניחא. אבל כאן היו אתי בקשר. מייל, טלפונים, ישיבה כזו, ישיבה אחרת והתחושה שהנה אתה כבר חותם והופ, אתה מוכשר ומיוחד ובגלל זה כנראה שאין לך קהל ולכן לא נחתים אותך. מתוך תסכול פרסמתי את המכתב בפייסבוק. אנשים הגיבו בצורה חמה ואוהדת והפצירו בי ללכת להדסטארט, מימון המונים. הייתי נחוש להוכיח שאותן הוצאות טעו בשיקולים שלהן. במשך שלושה חודשים עשיתי הכנה לקראת העלייה להדסטרט וכשעליתי לאוויר זה היה מהיר ומוצלח. במשך שלושה שבועות גייסתי את הסכום שדרשתי למעלה מ40000 שקלים עם 273 תומכים. למעשה מכרתי מעל 350 עותקים עוד לפני שהספר יצא.

התחושה הייתה נפלאה. הוכחתי שיש לי קהל שהשקיע בספר עוד לפני שראה אור. קהל מגוון מכל גווני הקשת של החברה הישראלית וזה שימח אותי מאוד.

לסיכום: ההוצאות הגדולות לא רצו אותי בטענה שהספר לא יהיה מסחרי וניגשתי להדסטארט כדי להוכיח שהן טועות.

איזה טיפ תתן למי ששוקל להוציא ספר בהוצאה עצמית?

חשיפה היא לא חלק מהמשחק אלא המשחק עצמו. הפנטזיה היא שהספר יהיה בפרונט ואתה תהיה זה שמשוטט לך להנאתך בין מוקדי המכירה ורואה מהצד כיצד ספריך נחטפים משל היית סלינג'ר. זה לא יקרה, לא בימנו. אתה צריך להיות בפרונט. זה מבאס להגיד אבל אתה צריך להיות יותר מעניין מהספר. אתה זה שמביא את הקהל ולא הספר. באמצעותך הם יגיעו לספר ומכאן תקווה שקורא יביא קורא.

כמובן שהמוצר צריך להיות מעולה ולכן חשוב לעבוד עם אנשי מקצוע טובים. כתב היד שלך טוב ככל שיהיה עדיין הוא צריך עורך ספרותי נהדר ועורך לשוני מופלא כדי להביא את המוצר לדרגת מצוינות.

בנוסף, הרבה לפני ההוצאה לאור תקים לך קהילת קוראים ברשתות החברתיות. בעתיד הם יהיו הראשונים שירכשו את הספר ויניעו את העגלה קדימה.

איזה עתיד אתה חוזה לשוק הספרים בארץ?

זה לא סוד ששוק הספרים במשבר. הנוער היום קורא פחות והם יהיו הצרכנים בעתיד ככה שאני לא ממש אופטימי. בכל מקרה אני מניח שלאור ההתפתחות הטכנולוגית שלא ניתן לעצור אותה הספרות הדיגיטלית תתפוס מקום הרבה יותר רחב ממה שהיא תופסת כיום. בעקבות התפתחות זו אני מפליג קצת בדמיון ואני חושב שבעתיד הלא רחוק יהיו ספרים דיגיטלים המשולבים עם קטעי וידאו.

בקיצור, אני טכנופוב מקשיש ואין לי מושג.

ולסיום, מה אתה קורא בימים אלה?

בימים אלה אני כותב וכשאני כותב אני לא קורא. כל כולי בסיפור שאני כותב. גם כשאני לא כותב פיזית מול מחשב אני עדיין כותב במחשבה שלי. מה שכן לפני שהתחלתי בכתיבה הנוכחית קראתי את הקבוע היחידי של יואב בלום. את תשמעו סיפור של בשביס זינגר ואת מזל עורב של אמיר גוטפרוינד.

כשאני לא כותב אני מאוד אוהב לקרוא. אני לא מבין את אלה שקוראים ספרים במקביל. אני קורא ספר אחד, עסוק אתו, הולך אתו ועד שאני לא מסיים אותו אני לא נרגע.

הקריאה מבחינתי היא גם לימוד. אני אוהב לקרוא סופרים שאני יכול ללמוד מהם ולשמחתי יש לא מעט כאלה.

 

לספרו של איציק חדד באתר אינדיבוק: https://goo.gl/ELjv4Z