ספר קצת על הספר החדש שלך, ״מילים אותנטיות״…

מדובר בספר שיחות , 29 דיאלוגים קצרים בנפשו של אדם צעיר מלא בשאלות קיומיות שאין מי שיענה עליהן, ובכדי לא להתמסר אל התהום העמוקה, הוא מחליט להמציא לעצמו אדם לשוחח עמו והרי זה הוא עצמו אבל כבר כאדם ישיש מלא בחוכמה. אלה תוהים להם בשני קולות על השאלות העמוקות והעדינות לאדם המתמודד.

הם נוגעים בחרדת הסופיות, דמעותייה של אמא, על גילוי הקמט הראשון, על בדידותם של עזובי הנפש ברחובות, על בחירה חופשית והתמסרות לעדר, על משמעות החיים והיעדרה, על אהבה ועוד..

למה בחרת בהוצאה עצמית, מה היו השיקולים?

תחילה באמת תהיתי בין הוצאות האור והשוויתי מחירים בכדי ללמוד את השוק אך מהר מאוד הבנתי בשיחת עומק כי לאחר שהספר מגיע לחנות דרך ההפצה – כמעט 80% ממנו הולך להרבה מאוד ידיים וזה הכעיס אותי מאוד. הרגשתי שיש כאן אין סוף גזל..

הבנתי שזה לא נכון לי בשלב זה, ועדיף שאעשה הכל בעצמי וכך זה היה. חיפשתי ומצאתי אנשי מקצוע איכותיים לכל אורך ההפקה של הספר ועבדתי איתם באופן קרוב ואחראי.

כמו כן, הכרתי את עצמי ואת יכולות השיווק שלי. ידעתי שעדיף לי למכור פחות ספרים אבל ליצור רווח הוגן. וכמובן, להכיר את האנשים שקראו אותי, כמו ליצור קהילה של אנשים לאט לאט.

למדתי גם שפייסבוק זו חנות חינמית ללא גבולות ואפשר להגיע לאלפי קוראים פוטנציאליים באם יש לך את הסבלנות והגישה הנכונה לאנשים.

איזה טיפ תתן למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית?

בעיני חשוב מאוד להשקיע בכל תהליך הפקת הספר ולמצוא את האנשים הנכונים לעבוד איתם ולא להתפשר על איכות, לעשות השוואת מחירים ולקבל המלצות זהב מאנשים שכבר עבדו איתם. כמו כן אתם מוכרחים להכיר ביכולות ובמגבלות שלכם: האם אתם יודעים לשווק את הספר עצמאית? האם אתם יודעים לנהל את הזמן? האם אתם יודעים לקדם את עצמכם באינטרנט? האם אתם יודעים לדרוש את מה שמגיע לכם? (אפרופו שאלות קיומיות..)

אם אין לכם את היכולת לנהל את האהבה, את היצירה שלכם – ייתכן ואתם זקוקים שמישהו אחר יעשה זאת בעבורכם וזה בסדר. אבל אם אתם מסוגלים, זה יחסוך לכם 10-15 אלף שקלים בקלות.

איזה עתיד אתה חוזה לשוק הספרות בארץ ?

ולסיום, מה אתה קורא בימים אלה

בזכות לימודי הפסיכותרפיה, אני נחשף לספרים פסיכולוגיים ופילוסופיים במידה, אבל אני לא מוכן לוותר על אהבותיי האחרות ולכן אני משלב וקורא בה בעת כמה יחדיו..

יצחק בשביס זינגר – שפינוזה מרחוב השוק

דר׳ ווין דייר – אתה, המושך בחוטים

ארווין יאלום – פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית

לספרו של דניאל צ'ציק באתר אינדיבוק: https://goo.gl/N5tPCd

ספרי קצת על הספר החדש שלך, "אסור לדבר על דפנה".

"אסור לספר על דפנה" הוא סיפור של דרמה משפחתית שבליבו תעלומה, סיפור מותח ואפל המתובל בכמות נדיבה של הומור שחור.

גיבורת הסיפור היא אלונה, אישה שניתקה קשר עם אימה, רחל, לפני שנים רבות. כיום, תחת לחצים מזאב, אחיה הגדול, וטלפונים בלתי פוסקים מהבנק, היא נאלצת לחזור לגור בדירתה של האם. למרות שרחל כבר לא גרה בדירה הזאת – היא חולת אלצהיימר ומתגוררת בבית אבות – אלונה תצטרך לסדר ולפנות את כל החפצים שלה ולהתמודד עם כל זיכרונות הילדות המעיקים שהיא ניסתה לשכוח במשך השנים.

מחלת האלצהיימר גרמה לרחל, ציירת מפורסמת בעברה, לאבד קשר עם סביבתה – היא כבר כמעט לא מדברת או מתפקדת בכלל, היא לא מזהה את בני משפחתה והיא משוכנעת שאלונה היא מישהי בשם דפנה. רק את היכולת לצייר היא עדיין לא איבדה. יום אחד אלונה מוצאת בבלוק הציור שלה בבית האבות ציור מטריד, של אישה פצועה ומדממת.

מי האישה הזאת ומה קרה לה? האם רחל מנסה להעביר מסר לבני משפחתה? איך אפשר לשאול את השאלות כשהיחידה שיודעת את התשובות שכחה איך לדבר? ומי זאת דפנה, לעזאזל?

תצטרכו לקרוא את הספר בשביל לגלות.

למה בחרת בהוצאה עצמית, מה היו השיקולים?

המממ… כן, מה שקרה זה שכל ההוצאות הגדולות בארץ רבו ביניהן על כתב היד שלי ופשוט לא ידעתי במי לבחור. אל תשאלו, כמעט פרצה פה מלחמת העולם השלישית. אז אחרי התלבטות רבה, בסוף החלטתי לסרב לכולם וללכת על הוצאה עצמית. מי צריך את כל הכאב ראש הזה?

טוב, לא, זה לא בדיוק מה שקרה. אני פשוט רואה שכל הסופרים האחרים שענו לשאלון הזה מציגים את זה כבחירה שלהם עם כל מיני נימוקים יפים ומעוררי השראה, וזה גורם לי לרגשי נחיתות. אני לא בחרתי בהוצאה עצמית, אם הייתי יכולה לעשות הכל מחדש אני לא בטוחה שהייתי בוחרת בה, אבל בסופו של דבר, היא בחרה בי, ונראה לי שטוב שכך – כי אחרת במקום לענות על השאלון הזה עכשיו, בטח הייתי עדיין שוכבת על הספה בסלון, בוהה בתקרה, מקללת את כל ההוצאות הגדולות האלה ובוכה על מר גורלי.

מה היו השיקולים שלה לבחור בי? אני מניחה שהיא ידעה שבסופו של דבר, הספר שלי חייב לראות אור ויהי מה. היא ידעה שזה ספר טוב ושמגיע לו לקבל הזדמנות בעולם האמיתי. והיא ידעה שאני יכולה לעשות את זה בעצמי, כנגד כל הסיכויים, גם אם לא נראה לי שאני מסוגלת. היא די חכמה לפעמים, ההוצאה העצמית הזאת.

איזה טיפ תתני למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית?

מחקר. תעשו אותו, ותעשו הרבה ממנו. תשקיעו בזה. תלמדו את הנושא טוב-טוב לפני שאתם נכנסים לזה, תכירו את כל האפשרויות, תבינו מה זה ידרוש מכם. אם חשבתם שברגע שכתבתם את המילה האחרונה בספר אז מרבית העבודה הקשה מאחוריכם, תחשבו שנית. תתייעצו עם אנשים שכבר עשו את זה (רצוי כאלה שעשו את זה בזמן האחרון, כי הסצנה הזאת משתנה כל הזמן). תחסכו יותר כסף ממה שנראה לכם שצריך ותפנו יותר זמן ממה שנראה לכם שצריך. תתכננו. תתארגנו. הוצאה עצמית של ספר זה עסק לכל דבר, ואם תרצו ואם לא, תיאלצו להפוך לאנשי עסקים.

אל תהיו אימפולסיביים. אל תצפו לניסים ונפלאות. אל תקפצו למים העמוקים לפני שלמדתם לשחות, בהנחה שהכל יסתדר מעצמו בסוף, כי מה כבר יכול להיות. הקיצר, אל תהיו כמוני.

ואחרי כל זה, תנסו ליהנות עד כמה שניתן מכל התהליך. תחגגו את ההצלחות הקטנות, ותתעלמו מהקולות הקטנים שמנסים לייאש אתכם, גם החיצוניים וגם אלה שבתוך הראש שלכם.

איזה עתיד את חוזה לשוק הספרות בארץ?

נראה לי שקטונתי, אבל עם זאת… אני חושבת שהגעתו הצפויה של הדוד העשיר מאמריקה לארצנו הקטנה – מישהו אמר "אמזון" ולא קיבל? – הולכת לטרוף פה את כל הקלפים ולחולל מהפכה בעולם הספרות המקומית. אני מודה שאני די מצפה לזה. אני חושבת שזה הולך להיות שינוי לטובה, במיוחד בשבילנו, הסופרים העצמאיים, שכרגע אנחנו קצת בעמדת ה"אנדרדוג". זה יוריד את העלויות שלנו ויפתח לנו הרבה אפשרויות מעניינות. מה שבטוח זה שהולך להיות מעניין

ולסיום – איזה ספר את קוראת בימים אלה?

אני באמצע "אלינור אוליפנט ממש בסדר" של גייל האנימן, ומוכרחה לומר שאני מתענגת עליו כמו שכבר מזמן לא התענגתי על ספר. הדמות הראשית היא אישה מתוסבכת ולא-שגרתית, עם עבר אפל ואמא משוגעת, בדיוק כמו שאני אוהבת, ולמרות שהיא מאוד שונה במהותה מאלונה, הגיבורה של "אסור לדבר על דפנה", היא מזכירה לי אותה במובנים מסוימים.

לספרה של שרה הורניק באתר אינדיבוק: https://goo.gl/Tc1fZc

לספרה של שרה הורניק במחיר מיוחד ועל היוזמה "קריאה חברתית": https://www.sarahhornik.com/social 

ספר לנו קצת על הספר שלך, "תחנה אחרונה נתניה"…

כרטיס האשראי של ציון נבלע במכשיר הכספומט וציון מבין שלאור השפל כלכלי שהוא הגיע אליו החיים לא יכולים להימשך כמו שהם.  ציון, צורף מוכשר וסופר מתוסכל, מחליט לשנות את חייו. בניגוד לתכניות שהחלה לרקום חברתו נועה (עבודה קבועה והקמת משפחה), הוא מוכר את מכשירי הצורפות היקרים וקונה רכב מסחרי כדי להגשים חלום ישן – לצאת מנתניה ולנדוד ללא מחויבות במרחבים הפתוחים. אך כדי לנדוד צריך כסף, והשניים הופכים את הרכב למזנון נייד.

כמו כל מסע, אתה יודע איך אתה מתחיל אותו, אבל אין לך מושג איך הוא מסתיים. היציאה למסע מובילה את ציון ונועה למחוזות לא צפויים. זאת לא אמריקה ולא אוסטרליה והמדינה נגמרת מהר וכך האלטרנטיבות והעצבים שלהם. השינוי מתחולל כאשר הם פוגשים בפסטיבל עכו את משיח.

משיח הוא שחקן המעלה הצגת יחיד בנושא אחרית הימים. הם מצליחים לשלב את ההצגה עם המזנון וההצלחה מאירה להם פנים.  Happy end יש בהוליווד, כאן הגורל מזמן להם את ליפשיץ. בעלים של כפר נופש בנגב המזמין אותם לגור ולהופיע בכפר.

לכאורה גיבורינו הגיעו למנוחה ולנחלה אולם המדבר, הבדידות וחוסר המעש מכניסים את הגיבורים למצבים נפשיים ההולכים ומקצינים עד לסוף הלא צפוי.

למה בחרת בהוצאה עצמית, מה היו השיקולים?

ניסיתי להוציא את הספר דרך ההוצאות הגדולות. הוצאות קטנות מעולם לא עניינו אותי מאחר והכל שם עניין של כסף. שים כסף ולא משנה איך אתה כותב ועל מה אתה כותב, הספר יצא.

שתי הוצאות מובילות התעניינו בספר. למרות מחמאות אדירות זה לא הבשיל לכדי חתימה. באחת ההוצאות ראש מדור ספרות שלחה לי מכתב אישי שבו היא היללה את הספר ואותי ככותב אך שורה תחתונה היא אמרה שהשיקול הוא כלכלי והם מאוד התלבטו לגביו אך הגיעו למסקנה שזהו כתב יד מיוחד שלא יהיה לו סיכוי בשוק המסחרי.

התסכול שלי היה גדול. אמרתי לעצמי שאם היו דוחים את הכתב יד בטענה שאין להם בו עניין אז ניחא. אבל כאן היו אתי בקשר. מייל, טלפונים, ישיבה כזו, ישיבה אחרת והתחושה שהנה אתה כבר חותם והופ, אתה מוכשר ומיוחד ובגלל זה כנראה שאין לך קהל ולכן לא נחתים אותך. מתוך תסכול פרסמתי את המכתב בפייסבוק. אנשים הגיבו בצורה חמה ואוהדת והפצירו בי ללכת להדסטארט, מימון המונים. הייתי נחוש להוכיח שאותן הוצאות טעו בשיקולים שלהן. במשך שלושה חודשים עשיתי הכנה לקראת העלייה להדסטרט וכשעליתי לאוויר זה היה מהיר ומוצלח. במשך שלושה שבועות גייסתי את הסכום שדרשתי למעלה מ40000 שקלים עם 273 תומכים. למעשה מכרתי מעל 350 עותקים עוד לפני שהספר יצא.

התחושה הייתה נפלאה. הוכחתי שיש לי קהל שהשקיע בספר עוד לפני שראה אור. קהל מגוון מכל גווני הקשת של החברה הישראלית וזה שימח אותי מאוד.

לסיכום: ההוצאות הגדולות לא רצו אותי בטענה שהספר לא יהיה מסחרי וניגשתי להדסטארט כדי להוכיח שהן טועות.

איזה טיפ תתן למי ששוקל להוציא ספר בהוצאה עצמית?

חשיפה היא לא חלק מהמשחק אלא המשחק עצמו. הפנטזיה היא שהספר יהיה בפרונט ואתה תהיה זה שמשוטט לך להנאתך בין מוקדי המכירה ורואה מהצד כיצד ספריך נחטפים משל היית סלינג'ר. זה לא יקרה, לא בימנו. אתה צריך להיות בפרונט. זה מבאס להגיד אבל אתה צריך להיות יותר מעניין מהספר. אתה זה שמביא את הקהל ולא הספר. באמצעותך הם יגיעו לספר ומכאן תקווה שקורא יביא קורא.

כמובן שהמוצר צריך להיות מעולה ולכן חשוב לעבוד עם אנשי מקצוע טובים. כתב היד שלך טוב ככל שיהיה עדיין הוא צריך עורך ספרותי נהדר ועורך לשוני מופלא כדי להביא את המוצר לדרגת מצוינות.

בנוסף, הרבה לפני ההוצאה לאור תקים לך קהילת קוראים ברשתות החברתיות. בעתיד הם יהיו הראשונים שירכשו את הספר ויניעו את העגלה קדימה.

איזה עתיד אתה חוזה לשוק הספרים בארץ?

זה לא סוד ששוק הספרים במשבר. הנוער היום קורא פחות והם יהיו הצרכנים בעתיד ככה שאני לא ממש אופטימי. בכל מקרה אני מניח שלאור ההתפתחות הטכנולוגית שלא ניתן לעצור אותה הספרות הדיגיטלית תתפוס מקום הרבה יותר רחב ממה שהיא תופסת כיום. בעקבות התפתחות זו אני מפליג קצת בדמיון ואני חושב שבעתיד הלא רחוק יהיו ספרים דיגיטלים המשולבים עם קטעי וידאו.

בקיצור, אני טכנופוב מקשיש ואין לי מושג.

ולסיום, מה אתה קורא בימים אלה?

בימים אלה אני כותב וכשאני כותב אני לא קורא. כל כולי בסיפור שאני כותב. גם כשאני לא כותב פיזית מול מחשב אני עדיין כותב במחשבה שלי. מה שכן לפני שהתחלתי בכתיבה הנוכחית קראתי את הקבוע היחידי של יואב בלום. את תשמעו סיפור של בשביס זינגר ואת מזל עורב של אמיר גוטפרוינד.

כשאני לא כותב אני מאוד אוהב לקרוא. אני לא מבין את אלה שקוראים ספרים במקביל. אני קורא ספר אחד, עסוק אתו, הולך אתו ועד שאני לא מסיים אותו אני לא נרגע.

הקריאה מבחינתי היא גם לימוד. אני אוהב לקרוא סופרים שאני יכול ללמוד מהם ולשמחתי יש לא מעט כאלה.

לספרו של איציק חדד באתר אינדיבוק: https://goo.gl/ELjv4Z

ספרי קצת על הספרים שלך

הכרך הראשון בסדרת הספרים "לומד לאהוב" ראה אור בנובמבר 2016.הכרך השני בסדרת הספרים "לומד לאהוב" ראה אור ינואר 2017. שוב בלילה נדדה שנתי. נזכרתי בבחור שפגשתי מזמן, קמתי אל המחשב וכתבתי את סיפורו. חלקו של הסיפור שכתבתי מתבסס על מה שסיפר לי דניאל ואת חלקו האחר, השלמתי בעצמי.
כתבתי את המסע הכי משמעותי שלקחתי אל תוך עצמי ממנו יצאתי אישה אחרת אבל שלמה יותר עם עצמי.
בסדרה ארבעה כרכים שמלווים את אותו בחור בתהליך ובדרך שהוא עובר ולצידו, אני והקוראים נעבור תהליכים ודרך משלנו.

הספר "המדריך לגידול ילדים עם תסמונת אספרגר" ראה אור באפריל 2016.  בלילה אחד בו נדדה שנתי, כתבתי "מדריך למשתמש" שנותן את הכלים שלמדתי מניסיון והיו חסרים לי כששמעתי לראשונה שהתאומים שלי מאובחנים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. כתבתי לאורך כל הלילה ובסיומו היו כבר 179 עמודים מלאים. בתוך חדשיים של עבודה קשה המון עזרה מחברים, עיצבתי כריכה, עשיתי הגהה ועריכה לשונית והספר נשלח לבית הדפוס וזכה להצלחה אדירה בקרב הקוראים.
מאז, אלונה ושני בניה המאובחנים על הרצף האוטיסטי מוזמנים לכנסים והרצאות ברחבי הארץ בהם ניתנת הצצה לעולמם המיוחד והמון כלים ודרכי עבודה לשיפור התקשורת והתפקודים.

למה בחרת בהוצאה עצמאית, מה היו השיקולים?

הוצאה עצמית הייתה מובנת מאליה מכמה סיבות.
הראשונה בהן הייתה הצורך (לא הרצון) להעביר את הידע שצברתי בהורות לילדים על הרצף האוטיסטי מבלי הצורך להמתין ולחפש הוצאה שתראה בו את הפוטנציאל והשליחות. חשוב היה לי לתמחר את הספר בצורה שתאפשר לכל הורה שזקוק לו, לרכוש אותו.
כשהוצאתי את "לומד לאהוב" השאלה של מפיץ ושילוב ברשתות הגדולות עלתה.
אחרי שהבנתי שהמחיר של הפצה רחבה הוא היכולת להתפרנס מהכתיבה, החלטתי שהוא מחיר יקר מידי. החלטתי לעבוד בשיווק ברשתות החברתיות, לבנות לעצמי קהל של קוראים וקוראות ולמכור בהיקף קטן יותר אבל שיאפשר לי לכתוב למחייתי ולא כתחביב צידי.

איך את מקדמת את ספרייך ומביאה אותם לתודעת הקוראים?

אני כותבת מזה 3 שנים.
יש לי קהל גדול מאוד של עוקבים לבלוג שלי "החיים במודיעין" כמו גם לטור הקבוע שלי באתר מאקו "אלונה ירדן – רק בנים".

כשכתבתי את ספרי הראשון, אותו קהל הגיב ותמך וכך גם עם הספרים שעקבו אחריו. אני מקדמת את הספרים בעמוד עסקי בפייסבוק  "הספרים של אלונה ירדן" ובקבוצות מיועדות לקריאת ספרים והמלצות.
אני משתדלת לא להפיץ בצורה אגרסיבית את הפרסומים ומאמינה שאם הקוראים ידברו על הספר, ההמלצה תהיה אמיתית יותר מאשר אם אני אדחוף מבצעים והטבות.

איזה טיפ תתני למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית?

אם יש לי טיפ אחד הוא "פשוט לעשות".
כמו בחזרה לכושר, הצעד הכי קשה הוא נעילת נעלי הספורט והיציאה מהבית. כך גם עם הוצאה עצמאית לאור. הצעד הכי קשה הוא ההחלטה לשלוח לבית הדפוס. מאותו רגע והלאה, שיווק, שיווק, שיווק.

איזה עתיד את חוזה לשוק הספרים בישראל, כיצד ספרות עצמאית תשתלב בו?

אני מאמינה שספרות דפוס בכלל תלך ותדעך. העתיד הוא ספרות דיגיטלית וזה יאפשר ליותר ויותר יוצרים עצמאים להשתלב עקב העלויות הנמוכות של הפקת הספרים.

ולסיום: איזה ספר את קוראת בימים אלה?

"תחרה וצבע" מאת  איילת סווטיצקי.

לספריה של אלונה ירדן באתר אינדיבוק: https://goo.gl/eZXlPn

לדף הסופרת של אלונה ירדן בפייסבוק: https://www.facebook.com/alona.books/?fref=ts