"כל מה שלא סיפרתי", סלסט אינג, הוצאת תמיר-סנדיק. מאנגלית: נעה שביט
"כל מה שלא סיפרתי", ספר שאולי יקטלגו בטעות כרומן למשרתות מתקדמות, כולו מתמסר לעלילה מרתקת אשר במרכזה תעלומת מוות של נערה ממשפחה אוריינטלית.
הנערה אשר נמצאת ללא רוח חיים באגם הקר בעיירה, כמעט מסמלת את הכתיבה הקפואה של אינג אשר לרוב מסתנכרנת עם המשפחה המאופקת, ( טוב, חצי סיניים) , ויש להודות שמדי פעם יכולה להוציא מהדעת.
אינג בונה תפאורה בקפידה. כל תמונה מחודדת ובוהקת מול העיניים. הריחוק שהיא יוצרת כמעט נראה מחושב, כמו אומרת לקורא: כן, אנה ישבה בחדר של אחותה המתה ואיש מבני הבית לא מתייחס אליה, אבל אין זמן שתצטער על כך, בוא תראה מה קורה בהמשך.