תגית: ספרות עצמאית

השאלון העצמאי עם רן ובר

ובר

 

ספר לנו קצת על הספר שלך "מחשבי הקצין"

מחשבי הקצין הוא ספר מתח אפוקליפטי על סוכן שיוצא לארה״ב למשימה לעצור קבוצת טרור דיגיטלית בשם מחשבי הקצין. הקבוצה מאיימת להעביר קודים שיאפשרו לאיראניים לשגר טיל גרעיני לעבר ישראל. מעבר לכך שהספר הוא ספר מתח שמזכיר אולי סרטי מתח אמריקאיים, מחשבי הקצין הוא ספר על מסע נפשי של אותו סוכן, יואב שרף, מאדם כבוי ומיואש מהחיים המנסה להתחבא ולהתרחק מהחברה לאדם בעל רצון בוער ואכפתיות. המסע הפנימי שלו מלווה במסע חיצוני ומפגשים עם בנימין וולף, אמריקאי יהודי דעתן וחם מזג שמציג לו תפיסת עולם שחודרת דרך השריון שעמל עליו במשך חייו.

למה בחרת בהוצאה עצמית, מה היו השיקולים

ראשית, גילוי נאות – שלחתי את מחשבי הקצין למספר הוצאות ספרים וכולן דחו אותו (שתיים לא דחו לגמרי אלא אמרו שבעתיד..שזה לא הזמן וכיוב׳). עכשיו כשהספר מצליח ומקבל ביקורות נפלאות – לפחות אחת מהן הודתה שאולי זאת היתה טעות ושאכן הספר מצליח הרבה יותר טוב ממה שציפו. גילוי נאות 2 – זה לא הספר הראשון שאני מוציא וספרים קודמים שלי אכן יצאו בהוצאת ספרים ולפחות אחד מהם – סוד הנקודה הטובה, הפך לרב מכר ולספר שנמכר כבר כמה שנים ברשתות בהצלחה. הסיבה שההוצאות חששו להוציא את מחשבי הקצין היא שהוא מעין ז׳אנר חדש בפני עצמו וכל חידוש מהווה סיכון.

בהוצאה עצמית החלטתי לקחת את הסיכון והאחריות על הספר בעצמי וכמובן שמהצד השני לזכות ביתרונות אם וכשיצליח. הצד להוציא בעצמי היה קשור לזכויות ולאפשרות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת אפשרות להגיע לקהלים אחרים ומכירה בצורות נוספות. למשל זכיין של אחת מתוכנות האנטי-וירוס פנה אלי לשיתוף פעולה של הפצת עותקים דיגיטליים עם רשיונות של התוכנה, זה סוג של שיתוף פעולה שאני מאמין שלא הייתי יכול להגיע אליו אם היה יוצא הספר בהוצאה גדולה.

כמרצה ומעביר שיעורים במקומות שונים, אני גם מוכר בעצמי את הספרים שלי. אי אפשר להשוות את המחיר עבור ספר שאפשר לקבל כשאתה מוציא בהוצאת ספרים לבין הוצאה עצמית. כשאני מוציא ספר בעצמי – האפשרות שלי לתמחר אותו במכירה ישירה והגמישות בתימחור – שווה את זה (לדוגמא אם בית ספר רוצה לרכוש עותקים לכל המורים או הבוגרים).

מכיוון שעברתי עם מחשבי הקצין פרוייקט מימון המונים מוצלח – היתה לי את האפשרות והזכות להוציא את הספר בהוצאה עצמית. העלויות של הוצאת ספר הן גבוהות אבל אם אתם עושים פרוייקט של מימון המונים גם תוכלו לממן את ההוצאה בקלות וגם לקבל יחסי ציבור וחשיפה של הספר עוד טרם יצא. למעשה מכרתי במכירה מוקדמת בפרוייקט המימון כמה מאות עותקים עוד לפני שהספר הודפס.

איזה טיפ תתן למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית

הטיפ הראשון הוא להאמין בספר שלכם. להאמין במה שיש לכם להגיד ולא להתייחס לכל הדיבור השיווקי והמסחרי שמסביב. כמובן שכולם רוצים להרוויח ולהצליח אבל העיקר הוא הקול שלכם ומה שאתם באמת רוצים להגיד.

עם זאת – בהכירי את השוק הקשה והמורכב, חשוב לא להשלות את מי שמוציא היום ספר חדש. אם את/ה לא מוכר ואין מפיץ חזק או הוצאת ספרים גדולה שמנסים לקדם את הספר – המצב ברשתות לא פשוט. אולי אפילו הייתי ממליץ להוציא רק בדיגיטלי או דיגיטלי + כמות קטנה של ספרים למכירה עצמית. קשה להגיע למדפים ומי שלא מגיע למבצעים – כמעט ואין סיכוי שימכור. ומי שמגיע למבצעים – אם הספר לא מוכר מספיק, יצא מהמבצעים. אני אומר את זה לא כדי לדכדך מישהו אלא להפך, לדעת שהיום המשחק הוא הרבה פעמים מחוץ לרשתות, בדיגיטלי, ברשתות החברתיות, במכירה ישירה ובכל מיני פתרונות נוספות שתוכלו לחשוב עליהם.

נקודה שלישית ואולי קשורה ומשלימה את שתי הראשונות היא – לא להתפשר על איכות ולהשקיע בספר. מכיוון שכל כך קל היום להוציא ספר דיגיטלי, יש פיתוי גדול ״לסיים את הספר, טיפה לערוך לשונית ולהוציא״. אני חושב שזאת טעות. העובדה שהספר שלכם יוצא בדיגיטל או בכל אופן בהוצאה עצמית לא אומרת שהוא צריך חס ושלום להיות באיכות טובה פחות או מוקפדת פחות מכל הוצאת ספרים אחרת, להפך! העובדה שאתם שולטים על התהליך יכולה לאפשר לכם להגיע לאיכות ספר גבוהה יותר ומוקפדת יותר.

פעם אמר לי אלירן פחימה מהוצאת ספרים דני ספרים – לא משנה כמה שיווק תעשה לספר, בסופו של דבר המוצר עצמו צריך להיות טוב, אם הוא טוב, הוא ימכור. והוא צודק לדעתי. ההמלצה שלי היא להשקיע זמן וכסף כדי שהספר שלכם יהיה כמה שיותר טוב, מהודק ואיכותי.

דבר אחרון – להקשיב אבל לא להשבר. הכוונה היא, להקשיב לחברים, לאנשי מקצוע ואחרים לאורך הדרך, אבל אחזור כאן לנקודה הראשונה – זה הספר שלכם, הקול שלכם. תאמינו בו. תקשיבו וקבלו הרבה עצות אבל חס ושלום אל תשברו בדרך. יש לכם מה להגיד, תגידו את זה. יש הרבה מקום בעולם.

דרך אגב – בסקר שנערך באחת הקבוצות בפייסבוק נשאלו הקוראים עד כמה חשוב להם שהספר יצא בהוצאה גדולה, רובם המכריע כתב שזה לא חשוב להם! חלקם אפילו כתבו שהם מעדיפים שלא יצא בהוצאה מוכרת. רק שתדעו.

איזה עתיד אתה חוזה לשוק הספרים בארץ?

מצב שוק הספרים בישראל מזכיר לי את מה שאבא שלי סיפר לי שעבר עליו כעורך דין לפיצויים מגרמניה לפני עשרות שנים. הוא אמר שכשהתחיל לעבוד אמרו לו – מה אתה מתעסק בזה? עוד מעט תגמר בזה העבודה ומאז עשרות שנים וזה רק הולך ומתרחב והוא מצליח למצוא עבור הלקוחות שלו עוד נישות שעליהן לא חשבו בעבר.

אני מאמין שגם בשוק הספרים, שכל הזמן מנבאים לו שחורות, זה כך.

פעם שמעתי הגדרה יפה לסופר – מי שלא יכול שלא לכתוב. אז מי שלא יכול שלא לכתוב בוודאי יצליח. השוק יכול להיות שישנה את צורתו, יתכן שענף הדיגיטל יגדל ויגבור על הפרינט המוכר ואולי בכלל צורות ההפצה ישתנו לגמרי אבל אני מאמין ששוק הספרים בישראל אומנם עובר ויעבור טלטלות אבל יצלח אותן.

גם את הרדיו הספידו טרם זמנו. כשהטלוויזיה תפסה תאוצה, מי בכלל חשב שהרדיו ישרוד? ועובדה שהיום הרדיו עדיין חזק ויש לו יתרונות רבים על הטלוויזיה שלא כאן המקום לפרט.

 ולסיום- איזה ספר אתה קורא בימים אלה

אני בעיקר לומד, כתבים של רבי נחמן וכתבים אחרים. פחות קורא ספרות. זה די פלא שבביקורות השוו את הספר החדש שלי לספריו של בראד תור, סופר שמעבר לכך שראיתי את הספרים שלו בחנויות – אין לי שמץ של מושג איך הוא כותב ועל מה.. מסתבר שלמרות שסטפן קינג כותב שאי אפשר לכתוב בלי לקרוא המון, תמיד יש יוצאים מן הכלל.

לספריו של רן ובר באתר אינדיבוק: https://goo.gl/yHByvR

 

השאלון העצמאי עם ערן שגיא

ערן

ספר לנו קצת על הספר שלך (היילי)

(היילי) מספר על דניאלה (היילי) אמיתי, שחקנית שחיה בתל אביב המגלה, ספק במקרה, בלוג שנכתב על ידי מישהי בשם לילה, בלוג שהמילים שמופיעות בו מניעות משהו אצלה – אולי בנפש שלה – במין תנועה שמתחילה לערער אותה כשהיא טסה לצילומי סרט בטוקיו, ונחשפת לדברים שלא ידעה על עצמה או לא זכרה. כל זה מלווה בשורה של נתקים בזיכרון ובערות וחלומות לא ברורים, שבחלק השלישי של הספר, שמתרחש בפריז, מקבלים פשר מסוים, לפחות בעבור דניאלה.

הוצאת כבר שני רומנים בכנרת זמורה ביתן והפעם בחרת בהוצאה עצמית (אינדיבוק). מה היו השיקולים לכך? 

כשסיימתי את הגרסה הראשונה של (היילי), לפני יותר משלוש שנים, נדמה היה לי שהספר הזה לא יתאים לכנרת זמורה ביתן. הוא הרגיש לי פרטי מדי, כלומר, לא מתקשר בקלות ושקט. ובכל זאת, שלחתי אותו לעורכת שלי בזמורה, עלמה כהן-ורדי, שאהבה את הספר אבל כשהיא הביאה אותו להוצאה היא קיבלה את התגובה לה ציפיתי. המהלך הבא היה שליחת הטקסט לרון דהן וארז שוייצר מאינדיבוק, מתוך מחשבה שהם יוכלו להציע בית  הולם לרומן הזה (ואחרי שקראתי ספר אחר שהם הוציאו ושארז ערך, 'ספונג'ה וסיפורים קצרים' של נגה אלבלך, ספר שהתרשמתי ממנו מאוד). שבוע מאוחר יותר ארז ורון יצרו איתי קשר ואמרו שהוא ישמחו להוציא את הספר. ואז פשוט התחלנו לעבוד.

איזה טיפ תתן למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית? 

אני חושב שיש אחריות גדולה יותר באופן פעולה כזה. כלומר, בסופו של דבר אתה זה שאמור להכריע בכל שאלה שמתעוררת (גם, למשל, בנוגע לעיצוב העטיפה, לדגשים כאלה ואחרים בשיווק וכו'), ולפעמים יש כאן קושי מסוים. הפתרון שלי לעניין – להיעזר באנשי מקצוע שאני מעריך ולהרשות לעצמי להתמסר להם ולדרך הפעולה שלהם.

איזה עתיד אתה חוזה לשוק הספרים בארץ? 

לא הייתי כותב אם לא הייתי מלא אמונה ביחס לספרות שרואה אור בארץ. קורים הרבה דברים יפים במקום ובזמן הזה, ויש כאן (גם) ספרות מצוינת. אני חושב שבשנה בה יצאו ספרים של כותבות וכותבים מעולים כמו אסתר פלד, מיכל פלג, אילה בן-פורת, אבנר שץ, גדעון הרן, עידו אנג'ל, אורין מוריס (ועוד) יש סיבות עמוקות ומשכנעות להיות אופטימי בנוגע למצבה של הספרות.

ולסיום, מה אתה קורא בימים אלה

את החלק השלישי של המאבק שלי (המכונה 'ילדות') של קרל אובה קנאוסגורד. ההתחלה שלו מבטיחה מאוד.

לספריו של ערן שגיא באתר אינדיבוק: https://goo.gl/A1JmFK

השאלון העצמאי עם נבו רוזי

נבו.jpg

 

ספר לנו קצת על הספר שלך "100 דרכים לאבד את עצמך בהודו"…

"100 דרכים לאבד את עצמך בהודו" הוא ספר מסע עלילתי וקומי, שנכתב ומתרחש כולו בהודו הקסומה. זהו ספר מצחיק וקליל על הודו, אהבה, טעויות, מזל, חוסר מזל ועוד טיפה חוסר מזל, שנכתב בנסיעות של שתים-עשרה שעות באוטובוסים מקרטעים ועל המרפסות מול הנוף הירוק של הרי ההימלאיה. למעלה מ-20,000 תרמילאים ישראלים טסים מדי שנה לתת-היבשת ההודית וזהו הספר הראשון שמסופר מנקודת המבט של התרמילאי הישראלי הצעיר והמבולבל בעשור השלישי לחייו. את הספר כתבתי במשך טיול של שנה בניו זילנד ובמזרח הרחוק (תאילנד, סינגפור, וייטנאם, לאוס וחמישה חודשים בהודו) ולמרות שהעלילה בו היא פרי דמיוני בלבד, פה ושם ניתן למצוא סיפורים שאכן קרו במציאות.
לגבי שם הספר, לפני שהגעתי להודו שמעתי על הרבה אנשים ש"מצאו את עצמם" בהודו ותיארתי לעצמי שעל-מנת למצוא את עצמך, עלייך לאבד את עצמך לפניכן.

למה בחרת בהוצאה עצמית, מה היו השיקולים

יותר מכל, האמנתי ביכולת האורגנית של הספר להגיע לאנשים ולגעת בהם דרך הרשתות החברתיות והאינטרנט ללא דחיפה של הוצאה גדולה. הייתה לי האמונה שהרבה אנשים יתחברו לרעיון העומד מאחורי הספר מכיוון שלא נתקלתי באף ספר דומה.
חלמתי על הספר הזה במשך שנים והיה לי חשוב שכל התהליך יתבצע בדרך שלי – העריכה, עיצוב הכריכה, וכמובן השיווק. חוץ מזה, היה לי מאוד חשוב שכל מילה ומילה בספר תהיה שלי ולשמור על הייחודיות בכתיבה. אם הייתי יכול להתחיל את כל התהליך מחדש לא הייתי משנה דבר, אבל חשוב לזכור שהוצאה עצמית של ספרך דורשת ממך להיות איש שיווק, שזו עבודה שלפעמים עשויה להיות מעצבנת ולא נעימה.

איזה טיפ תתן למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית

לא למהר. תהליך של הוצאת ספר הוא תהליך ארוך ולפעמים גם מייגע, והדבר האחרון שאתם רוצים לעשות הוא לזרז את התהליך. קחו את הזמן, תמצאו את אנשי המקצוע הכי מקצועיים ומתאימים לספרכם (עריכה, הגהה, עיצוב כריכה ועימוד).
חזרתי מהודו עם ספר ביד וציפיות בשמיים ומהרגע שנחתי בארץ כולם מנסים להוריד לי את הציפיות כדי שלא אתאכזב. סופרים שדיברתי איתם, מפיצים ומו"לים כאחד, דבר שבהתחלה די אכזב אותי עד שלמדתי פשוט לא להקשיב לאף אחד חוץ מעצמי וללכת עם הלב בכל החלטה והחלטה בתהליך הארוך הזה.

חשוב גם לנסות וליצור לעצמכם קהל קוראים דרך הרשתות החבריות, שיעניקו לספר שלכם את הדחיפה הראשונית והחשובה כל כך. פתחתי דף קומי שנקרא "דברים שקורים רק בהודו" ונכון להיום נמצאים בדף למעלה מ-7,500 עוקבים, שללא ספק נתנו לספר את הדחיפה הראשונית לה היה זקוק.

איזה עתיד אתה חוזה לשוק הספרים בארץ?

שוק הספרים עובר תהליך משונה. בזכות הרשתות החברתיות והאינטרנט הגיעו לחנויות הספרים המוני אנשים שמעולם לא קראו ספר, אך הגיעו בעקבות כותב או כותבת שהם עוקבים אחריהם בפייסבוק, ופתאום ישנה התחושה שכל אחד שרוצה ואוהב לכתוב יכול לייצר לעצמו קהל קוראים ואם אתה טוב במה שאתה עושה – הקהל יגיע לחנויות הספרים ויבקש לרכוש עותק של הספר החדש שלך. אם בעבר מה שעמד בדרכך ככותב היו חנויות הספרים וההוצאות הגדולות – היום היחיד שעומד בדרכך הוא אתה.

 ולסיום- איזה ספר אתה קורא בימים אלה

בימים אלה אני קורא את הספר "פעם אחת, אישה אחת" שכתב יואב שוטן-גושן ויצא בהוצאת כנרת זמורה ביתן.

 

לספרו של נבו רוזי באתר אינדיבוק: https://goo.gl/A4CocN

השאלון העצמאי עם סנונית ליס

Untitled design (14).png

 

ספרי לנו קצת על הספר שלך "כל הג'אז הזה"

"כל הג'אז הזה" מביא את סיפורה של ליז, צעירה בת 23 שביתה נפרץ ושהמחשב הנייד שלה נגנב. זמן קצר לאחר מכן היא מקבלת מכתב סחיטה מגבר שקנה את המחשב שלה בחנות יד שנייה. הסחטן, המכנה את עצמו "מישו", מחזיק בחייה הווירטואליים ובזיכרונותיה היקרים של ליז שהיו שמורים על המחשב כבבן ערובה. תמורתם, מישו דורש מליז שתכתוב לו 40 אימיילים, בהם תספר על עצמה ועל קורותיה בכנות מוחלטת. ליז כועסת, מתנגדת, אך לבסוף נאלצת להסכים. חליפת האימיילים בין ליז לבין מישו חושפת את חייהם ודמויות שונות מתוכם, מתניעה עלילה רבת תהפוכות שבמהלכה מתגלים סודות מפתיעים, ומניעה את שניהם. זה סיפור על תקשורת בעידן הדיגיטלי, על קירבה ועל ריחוק, על אבדן ועל התמודדות עמו, על שבריריות הנפש ועל תעצומותיה.

למה בחרת בהוצאה עצמית, מה היו השיקולים? 

יש לי חברת משלי לתוכן ולשיווק במדיה דיגיטלית ולצד הוצאה רגילה של הספר בדפוס ומכירתו בחנויות, רציתי להביא את ספרי לקורא גם בדיגיטל, בצורה די יוצאת דופן במקומותינו. הספר מלווה בעולם דיגיטלי עשיר שבו אפשר גם להירשם לקריאה חינמית של הספר, ולקבל את הספר כולו פרק אחר פרק, כביכול מהדמויות, בקצב התרחשות העלילה באימייל, באופן שנאמן לסיפור. קונים יכולים לקרוא באתר קטעי בונוס וסוף אלטרנטיבי. היה לי חשוב ללוות את הספר במהלך כזה, שיאפשר גם קריאה חינמית ולא שגרתית.

הספר נערך תוך כדי כתיבתו, בעריכה מלווה שנמשכה כשנתיים עם מיכל חרותי, כך שלא נזקקתי להוצאת ספרים לצורך עריכתו. אני רגילה להפיק פרויקטים גדולים ולעבוד עם הרבה ספקים ותכננתי ללוות את ספרי בקמפיין נרחב במדיה חברתית – כפי שאני עושה. לאור כל אלו, הייתה לי תחושה שאוכל להסתדר לא רע בעצמי ללא הוצאת ספרים. שיערתי שאם אעבוד עם הוצאת ספרים, לא אוכל להגשים את כל התכניות שרקמתי עבורו. שלחתי את הספר בכל זאת להוצאות כדי לקבל פידבקים, קיבלתי הצעות, אבל לא הייתה הצעה שגרמה לי לחוש שכדאי לי לוותר בשבילה על התכנית המקורית שלי. אז הוצאתי את הספר מטעם חברת התוכן שלי, "סנונית תוכן" כפי שתכננתי מההתחלה. בהחלט יש כאן גם שיקולים עסקיים. הוצאת ספר מטעמנו כחברת תוכן, מבדלת אותנו. אין לנו תכניות להפוך להוצאת ספרים, אבל זה בהחלט פרויקט שמעניין לנו להתנסות בו.

איזה טיפ תתני למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית? 

יש לי המון טיפים לתת. הראשון שבהם הוא לא להאמין לי שאומרים שזה בלתי אפשרי, שאי אפשר ליצור ספרים ראויים בהוצאה עצמית, שספרים בהוצאה עצמית לא מגיעים לחנויות, למבצעים, לשולחנות הכוח או לתקשורת. נכון, להוצאות ספרים גדולות בהחלט יש יותר כוח בזירות השונות, אבל גם לבד אפשר. מצד שני, יש לקחת בחשבון שמדובר בעבודה רבה. מי שרוצה שזה יצליח במידה כזו או אחרת, צריך להבין שהוא יידרש לתפקד כהוצאת ספרים קטנה בעצמו. כחלק מכך, אני ממליצה לא להתפשר – וליצור את הספר הכי טוב שאתם יכולים, תוך שיתוף פעולה עם בעלי המקצוע הכי טובים שאתם יכולים למצוא ולממן. בחרו את העורך הכי טוב שאתם מוצאים ומתחברים אליו, עבדו על הספר כמה זמן שנדרש, אל תקמצו בהגהות (לי היו שני מגיהים שונים שעבדו על הספר בשלבים שונים של ההוצאה), וכנ"ל לגבי עיצוב, עימוד, הדפסה, הפצה ויח"צ. היתרון שלכם כעצמאיים הוא שאתם יכולים לבחור את הצוות ואת הקונספט שלכם. ועצה אחרונה וחביבה מאד מאד – עבדו במדיה חברתית, ובעיקר בפייסבוק. קבוצות הקוראים בפייסבוק הן תענוג צרוף, מחכים לכם שם אנשים אוהבי ספר ואדם, קוראים מקצועיים שמחבקים ספרים וסופרים. התייעצו איתם, העזרו בהם ועבדו איתם. לפני הכל – זה פשוט כיף, וכך תכירו קוראים נהדרים, אנשים נפלאים וחברים טובים.

איזה עתיד את חוזה לשוק הספרים בארץ?

אני באופן אישי מופתעת ממספר הקוראים שצורכים את ספרי בדיגיטל. לפחות כמחצית מקוראי ספרי, קוראים אותו כך, ולא בפרינט. עם זאת, עדיין יש תחושה שהשוק המקומי לא עשה מעבר חלק ונינוח לקריאה כזו. אני צופה שבשנים הקרובות, שוק הספרים הדיגיטליים ילך וייצמח, שיהיו עוד ועוד פלטפורמות לקרוא ולפרסם דרכן ספרים בדיגיטל, ושהפורמטים יעשו יותר ויותר נוחים למשתמש. ישראלים אוהבים לכתוב ולקרוא אבל אין הרבה קוראי עברית בעולם, לכן אני מאמינה שבעלי מקצוע שמסייעים לסופרים לתרגם את ספריהם ולהביאם לקוראים בחו"ל באמזון ובפלטפורמות דומות – יתרבו וישגשגו. ואני בהחלט צופה שבדומה למה שקרה בשוק המוזיקה, יותר ויותר כותבים איכותיים יוציאו את ספריהם עצמאית. בסך הכל לא מדובר בהפקת סרט, לא נחוץ לצורך כך תקציב עתק.

אני מקווה שגם התקשורת תמשיך ותיפתח לספרות עצמאית. מי שמניחים שספרות עצמאית היא בהכרח נחותה מספרות שאינה כזו ומתעלמים ממנה, אינם רואים את הספרות בהקשרים תרבותיים רחבים יותר, הכוללים תהליכים שעבר עולם המוזיקה מול חברות תקליטים, ואת הכלים שמדיה חדשה מעניקה לפרט. ועצוב מכך– יחס כזה מגלם בתוכו הנחה מובנית שסופר טוב, בהכרח אינו יכול להיות יזם טוב ולהיפך.

 ולסיום- איזה ספר את קוראת בימים אלה? 

אני קוראת כמה ספרים במקביל: את "טקנומליה" של נועם נגרי, את "בוא כמו שאתה" של רון דהן, את "לחיות. יותר או פחות" של דרור ניר קסטל ואת "טוהר" של ג'ונתן פראנזן.

עוד על ספרה של סנונית ליס באתר אינדיבוק: https://goo.gl/YOWBKM

השאלון העצמאי-גלעד דיאמנט

 

%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99

 

ספר קצת על הספרים שכתבת

עד כה פרסמתי שני ספרים. הראשון –  "חשיבה חדה" – הוא ספר עיון שמסכם שנים של תחקירים ופעילות בתחום של חשיבה ספקנית-מדעית. הספר כולל את מיטב החומרים שהתפרסמו בבלוג שלי וחומרים נוספים. בספר החדש – ה"שד יודע" החלטתי לאתגר את עצמי עוד שלב, ולכתוב פרוזה.

במבט ראשון לא נראה שיש קשר בין הספרים, אבל למעשה שניהם סובבים סביב אותו ציר מרכזי: הגבול המטושטש שבין מציאות לאשליה, בין עובדות לבין פרשנויות. ב-"חשיבה חדה" הנושא נידון מהזווית המחקרית/מדעית/פסיכולוגית/סוציולוגית ואילו ב-"השד יודע" – מתוך סיפור דרמטי: בחור רציונלי, הייטקיסט, פוגש ב"מכשפה" שמטלטלת את עולמו. ההתנגשות בין העולם הרציונלי והמיסטי היא בלתי נמנעת.

נשמע כמו שני סוגים שונים לגמרי של כתיבה

זה נכון. חוויית הכתיבה הייתה שונה לגמרי ובמובנים מסוימים דרשה ממני כישורים מנוגדים. "חשיבה חדה" נאמן לעובדות עד כמה שרק אפשר. משובצות בו מאות הפניות למחקרים שתומכים בכל אמירה וטענה שמועלית בו. הניסוחים מאוד מדויקים (מבחינת נאמנות למציאות) והמסרים מובעים בצורה הצלולה והתמציתית ביותר שאפשר.
בכתיבת רומן הדברים שונים לגמרי. ראשית, אפשר לתת לדמיון להשתולל, וזה כיף. אין צורך לגבות אף משפט בשום צורה – איזו הקלה! את המידע שרוצים להעביר לקורא, ובוודאי את המסרים, רצוי "לטשטש" בכוונה – להבליע אותם בתוך העלילה באופן שינבעו מההתרחשויות, ויגרמו לקורא לחשוב ולנסות לפענח בעצמו את המורכבות. בדיאלוגים, במקום לדייק את הניסוחים צריך "ללכלך" אותם בכוונה – כדי שיהיו אמיתיים יותר. (המבחן הקובע הוא להקריא את הטקסט בקול רם ולהקשיב – האם כך נשמעת שיחה אמיתית בין אנשים?)

למה בחרת בהוצאה עצמית?

את כל הבירורים והמחשבות בעניין הזה עשיתי כבר בהקשר של הספר הראשון. בחרתי אז בהוצאה עצמית בעזרת מימון- המון, ולא התחרטתי על הבחירה לרגע. נכון, האחריות כולה, כולל הכל, נופלת עלי, אבל אחריות מלאה פירושה גם שליטה מלאה: אני בוחר את העורך, את צוות הפקה, אני מעצב את העטיפה, אני קובע מחירים ומבצעים – הכל ככל העולה על רוחי. הליווי הצמוד של התהליך לכל אורכו ועל כל היבטיו – כתיבה, עריכה, עיצוב, שיווק ומכירות – הוא חוויה בפני עצמה. זה לא "שגר ושכח". מבחינת הפצה לחנויות – אין בעיה לעשות גם את זה בעזרת מפיץ פרטי, אם מעוניינים בכך.

כשכתב היד של "השד יודע" הגיע לשלב העריכה המקצועית, לא הססתי לרגע. בחרתי באותו המסלול, בהבדל אחד – הפעם הספר זמין מהרגע הראשון לא רק בצורה מודפסת, אלא גם בגרסה דיגיטלית.

איך אתה רואה את שוק הספרים בעתיד?

"קשה לערוך תחזיות, במיוחד לגבי העתיד", אבל אם אני מסתכל על מגמות קיימות וממשיך אותן קצת קדימה, אני רואה עולם שבו מצד אחד (ברמה הטכנית) קל יותר לסופרים להגיע באופן עצמאי וישיר אל הקוראים שלהם. בעולם דיגיטלי אין צורך בהדפסה, בהפצה פיזית, בחנויות ספרים ובאחסון. פחות גורמים גוזרים קופון בדרך ותמורה גבוהה יותר (ממשהו שקרוב לאפס) עוברת למחבר. מצד שני, הקלות הטכנית מגדילה את האתגר השיווקי. בעולם שמוצף בכל כך הרבה ספרים – איך מגיעים עם הספר לקוראים הפוטנציאלים שלו? בכל שבוע יוצאים לאור בישראל בלבד כ-100 ספרים חדשים! מישהו שמע אפילו על 99 מתוכם אי פעם?

איך באמת אתה מקדם את הספרים ומביא אותם לתודעה?

במקרה של "חשיבה חדה" הדבר נעשה כמעט מעצמו. למעשה קהל הקוראים נבנה עוד לפני שאני בעצמי ידעתי שאני עומד לכתוב ספר: אחרי כשנתיים של פעילות אינטנסיבית בתחום החשיבה הספקנית, ניהול קבוצת פייסבוק גדולה בנושא ופרסום עשרות רבות של פוסטים ותחקירים בבלוג שלי, היה ברור שהגיע הזמן לספר. בקמפיין מימון מוצלח בהדסטארט למעלה מ-500 איש הזמינו עותקים של הספר ותמכו אף מעבר – מה שכיסה את עלויות ההוצאה לאור. אותם מאות אנשים היוו ועדיין מהווים גרעין הפצה חזק, בהמלצות וברכישות חוזרות של הספר כמתנה לאחרים. בנוסף, שכרתי שירותי יחצנות, הספר זכה לכמה סיקורים טובים בתקשורת והכדור התחיל להתגלגל.

לגבי הספר החדש – השד יודע מה יקרה J. התהליך רק התחיל. כמובן שהקמתי אתר לספר ודף פייסבוק, אבל נראה שהפעם מדובר באתגר גדול יותר. ראשית, הקהילה "שלי" מתעניינת פחות בספרי קריאה, ושנית, נראה שהתקשורת מתעניינת גם היא פחות באייטם על ספר פרוזה, בהשוואה לאייטם על ספר עיון "חתרני" שמייצג קהילה מתעוררת בארץ.
בשלב ראשון אני מקדם את הספר ברשת בעזרתה הנמרצת של נועה לקס, ונראה איך דברים יתגלגלו הלאה.

איזה טיפים תוכל לתת למי ששוקל להוציא את ספרו בהוצאה עצמית?

שלושה טיפים חשובים, לדעתי:

  • היו ריאליים. רוב הסיכויים שהספר שלכם לא יהיה רב מכר מטורף, לא יתורגם ל-30 שפות ולא יזכה לעיבוד לסרט הוליוודי. לא תהיו ממש מפורסמים. אולי אפילו בכלל לא. אולי הספר ימכור כמה מאות עותקים, אולי גם זה בקושי. וגם אם כן, הרבה כסף לא תראו מזה. סיכוי קטן שתחזירו בכלל את ההשקעה הראשונית שהייתה כרוכה בהוצאתו לאור, וזה כמובן בלי לחשב את הזמן שהשקעתם בכתיבה עצמה. אם למרות כל זה אתם עדיין רוצים להוציא את הספר לאור, אפשר לעבור לטיפ הבא.
  • בחרו צוות טוב. תיתקלו בהרבה פיתויים. יש פערים גדולים ברמות המקצועיות וברמות ההשקעה של אנשי מקצוע בתחום (כמו בכל תחום אחר). חפשו המלצות על הגורמים שאתם שוקלים לעבוד איתם, בקשו דוגמאות עריכה, בקשו לדבר עם סופרים אחרים שעבדו איתם בעבר. ויש גם עניין של כימיה אישית – תמיד כדאי לעבוד עם אנשים שבאמת מתעניינים ומתלהבים ממה שאתם עושים וכאלה שנעים לכם לעבוד איתם – מדובר על חודשים של עבודה משותפת.
  • היכונו לנהל פרויקט יזמות, על כל המשתמע מכך. אתם צריכים להיות הכוח המוביל, הדוחף, המושך, המפקח, היצירתי, אבל גם המחושב. בעלי המקצוע ישמחו לעשות את חלקם תמורת השכר שתשלמו להם, אבל אתם עומדים להיות מנהלי הפרויקט הבלעדיים. אם אין לכם כוח להתעסק עם "כל השטויות שמסביב לכתיבה עצמה" – הוצאה עצמית זה כנראה לא בשבילכם.

מה אתה קורא בימים אלה?

בשנים האחרונות השקעתי כל כך הרבה זמן ומאמץ בקריאת מאמרים וספרי עיון ובעבודת הכתיבה עצמה, שלא נותרה בי אנרגיה לקריאת "ספרות יפה". מקווה לחזור לזה בקרוב. מה שכן, אני צופה בלא מעט סדרות וסרטים ומשתדל לשים לב לכל דקויות התסריט, העריכה והבימוי, ולכל הטריקים שמופעלים מאחורי הקלעים כדי ליצור חוויה אפקטיבית יותר. ובאתגר הזה בעצם מסתכם הכל – איך הופכים את הרעיונות והמחשבות שלי לחוויה אפקטיבית עבור הקורא.

 

לרכישת הספר "השד יודע": https://ha-shed.com/start-reading/

 

השאלון העצמאי עם עמית נגלר

עמית נגלר

 


ספר לנו קצת על הספרים שלך…

עד היום כתבתי שלושה ספרי ילדים, קובץ סיפורים קצרים והרומן "שנית אלייך נאסף" שיצא לאחרונה הוא ספרי החמישי.
ספרי הראשון לילדים "לאן נעלמו החלומות של החיות?" הספר נלמד במספר מכללות לחינוך ועוסק בקבלת השני והשונה ועוסק בקבלת חיה חדשה לארץ החיות.
ספרי "פעם אבא, פעמיים ילד" מציג את החוויות שעוברים אבא ולביא ביחד בחיי בדרכם לאסוף זיכרונות טובים ולהרגיש בטוחים ואהובים.
וספרי "סבא אושר" הוא סיפור על סבא שמקרין מהטוב שבו אל הילדים והסביבה ומאפשר לקסם הילדות למצוא את המפגש שבין ההורים לילדים. "סבא אושר" נבחר להציג את חודש הקריאה לפני שנתיים בעיר רחובות.
הספר "אל תשאיר בלגן" הוא קובץ של 53 סיפורים קצרים ומעט מטורפים שבין מציאות לדמיון ובין אמת לחלום. ספרי האחרון "שנית אלייך נאסף" הוא רומן שמשלב סיפור אהבה ומתח.
ערב חזרתם לארץ של יפתח ואֵלה בן־ארי משליחות בבולגריה מתה אֵלה בנסיבות מסתוריות. יפתח חוזר לארץ בלב שבור עם בנם בן השנתיים, ומחליט להתחיל חיים חדשים במושב של פעם. כשאמילי, בחורה צעירה שעובדת בגן של בנו, נכנסת לחייו הוא מופתע לגלות שיש בלבו מקום לאהבה חדשה. אלא שעד מהרה מתברר שאמילי אינה מי שחשב שהיא, ודרכה הוא נאלץ להתמודד עם גילויים חדשים על אשתו ועל חייו הקודמים. הגילויים המטלטלים מאלצים את יפתח לקחת סיכון גדול שלא היה מוכן לו.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

את הספר החדש הוצאתי בעזרת קמפיין מימון המונים כך שמבחינתי זו הייתה המחויבות שלי למי שתמך בהוצאת הספר. לפני מספר שנים הקמתי את הוצאת מוסקט ובה אני מוציא את ספריי.
היום, כשלמדתי מקרוב את רזי המקצוע, אני יכול להוציא לאור ספרים גם עבור סופרים אחרים מבלי שישלמו סכומים בלתי מתקבלים על הדעת.
כשאני מכיר את אנשי המקצוע הטובים ביותר זה בהחלט אפשרי.

מה למדת מהתהליך הזה?

שאין תחליף למחויבות שלך. יש סופרים שהתהליך הזה לא מתאים לאופי שלהם וזה בסדר גמור.
אני מטבעי סקרן ואוהב ללמוד ולהיות מעורב גם בהפקת הספר ועד היום לא התאכזבתי.

כיצד אתה מקדם את הספרים שלך ומביא אותם לתודעת הקוראים?

קידום הספרים שלי הוא דבר שנעשה על ידי בכל מה שאני עושה. אנחנו חיים בתקופה שיש הרבה יותר אפשרויות לפרסום בהרבה פחות כסף  מאשר לפני 5 שנים. מאידך, יש הרבה מאד אפשרויות פרסום ועל מנת לבלוט חייבים למצוא ערכים מוספים ואת הקידום שהכי מתאים לך ולספרים שלך. הניסיון המקצועי שלי כקופירייטר במשרדי פרסום וקידום מכירות עוזר לי מאד לשווק ולקדם את הספרים שלי. עם ספרי הילדים אני משתדל להגיע ליזמים ולאנשי עסקים שיכולים לשלב אותם כמתנה או כמוצר נלווה לקהלי היעד.

איזה טיפ היית נותן למי שרוצה להוציא ספר בהוצאה עצמית?

הטיפ הכי חשוב: אם אתה לא מכוון מטרה, חרוץ, ויודע לגייס לצידך אנשי מקצוע איכותיים  – חבל על הזמן ועל הכסף שלך. קהל רוכשי הספרים יודע לזהות מיד ספר שהופק בצורה מקצועית וספר שהופק באופן חובבני.

ולסיום: מה אתה קורא בימים אלה?

אני אוהב לקרוא במקביל. בימים אלה אני קורא את  "תשמעו סיפור!" של יצחק בשביס זינגר, שתרגמה מיידיש בלהה רובינשטיין ואת "אתה שוטר בירושלים" של בן פול, שאני בספק אם זהו
שמו האמיתי של הסופר.

 

לרכישת הספרים של עמית נגלר: http://goo.gl/siu0Hv

השאלון העצמאי עם נגה פסו

13620248_10154231031627211_2563051116442387032_n.jpg

 

ספרי לנו קצת על הספרים שלך

עד כה הוצאתי 11 ספרים:  "קדחת הנדודים"(שתורגם גם לאנגלית), "דם ופואטיקה", "שירים לאמא",  "לדבר עם המתים",  "א-סופה", "קיצורי דרך",  "על החיים ועל המוות"(שתורגם גם לאנגלית), "כשהרוחות של אוגוסט מנשבות גם בספטמבר", "שירים שיצאו מהאובך", חופש"(שתורגם גם לאנגלית), "travel seek", הוצאתי בנוסף את "היומן לעידוד הכתיבה והיצירה", ואני משתתפת בעוד שני מקבצי סיפורים ושירים ביחד עם עוד סופרים ומשוררים. לא הייתי מודעת לגודל "התופעה", או "ההתמכרות" אפשר להגיד, עד שלאחרונה כשראיינו אותי בתוכנית רדיו שאלו אותי, אמרתי בתמימות שאני לא יודעת כמה ספרים כתבתי והתחלנו לספור.. הספרים הם בנושאים מגוונים, ובז'אנרים שונים; הייקו (שירה יפנית קצרה), שירה, סיפורים קצרים ויש גם רומן אחד. שלושה מתוכם עוסקים בקשר בין חיים ומוות, וארבעה מתוכם עוסקים בנדודים וחופש, כל אלה נכתבו בז'אנרים שונים, דרכם הם מגיעים למסקנות שונות, שהפתיעו גם אותי. זה בעצם הרעיון של לכתוב ספר עבורי, להבין אותי יותר טוב, וזו גם הסיבה שהתחלתי לכתוב ספרים.

שאלו אותי לא פעם אם כשאני כותבת ספר אני חושבת מה ירצו הקוראים לקרוא, והמחשבה הזו זעזעה אותי, זה נשמע לי כמו לשקר, לזייף. אין לי שום כוונה להתאים את עצמי, גם לא לקוראים. אני רוצה להאמין שהמחשבות שלי, המובאות בספרים, הן לא ייחודיות לי, שכולנו מתמודדים עם דברים דומים שמזמנים לנו החיים, ולכן הספרים שלי נוגעים לכולם.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

את שני הספרים הראשונים שלי הוצאתי בהוצאות לאור; "קדחת הנדודים", ספרי הראשון, הוא רומן מסעות, שאיגד חוויות משנים רבות של טיול ארוך בחו"ל לבד. הוא נבע מהצורך שלי לתעד ולסכם את אותה תקופה, על מנת להמשיך ולהתקדם לעבר תקופה חדשה, (כך אני מרגישה לגבי כל הספרים שלי). ברגע שסיימתי לכתוב אותו, מיד הדפסתי אותו והתחלתי למכור אותו באופן עצמאי, בדוכנים בפסטיבלים בעיקר. אבל אמי שהייתה חולה במחלה סופנית באותה תקופה, ביקשה שהוציא את הספר לאור באופן מסודר, ובהוצאה מוכרת, וכך היה. התהליך היה ארוך ומייגע, לאחר שנה וחצי של חילוקי דעות והבטחות שלא קוימו (כמו יחסי ציבור לספר), יצא הספר לאור באופן פורמלי- דרך הוצאה לאור. במהלך השנה וחצי האלה אמי נפטרה ולא זכתה להיות חלק מהשמחה, זה מאוד העציב אותי, אבל למדתי מזה שאם אני רוצה שדברים יעשו, כמו שאני רוצה שיעשו, אני צריכה לעשות אותם בעצמי.

בעקבות מותה של אמי הוצאתי את ספרי "שירים לאמא", בו כתבתי לאמי כל מה שלא אמרתי לה בחייה, וגם כתבתי על ההתמודדות עם מחלה ותהליך האובדן. הרעיון להוציא את הספר הזה התחיל מרצון שלי לחגוג לאמי יום הולדת, ולסגור מעגל עם מותה ביום הולדתי באותה השנה. מכיוון שהספר הוקדש לאמי, וכבר ידעתי שהיא מעדיפה שהוציא ספרים בהוצאה לאור, פניתי להוצאה לאור. סיכמתי איתם שהספר ייצא ויושק ביום הולדתה, 3 חודשים לאחר מכן. אבל, הם איחרו את התאריך, למרות שהסברתי כמה שזה חשוב לי. כשלא הסכמתי להשתתף במבצעים כי לא רצתי שהספר שלי יהיה חלק מהביזיון הזה שמאפשר לחנויות ולהוצאות להרוויח יותר כי יותר ספרים נמכרים, על גב הסופר שמרוויח פחות, (סכום שגם ככה זעום יחסית לעבודה ולנשמה שהסופר משקיע, (סופר מקבל בין 8-12% מעלות הספר שהוא בעצמו כתב). בהמשך הם שלחו אלי הביתה בחזרה את הספרים שהיו בחנויותיהם, בטענה שיצאו ספרים נוספים ושאין להם מקום עבור הספרים שלי. הרגשתי תחושה איומה של זלזול, אבל למדתי את הלקח ולא אעבוד איתם שוב.

כיום אני מוציאה ספרים בהוצאה עצמית, יש בזה הרבה יותר שליטה ורוגע. אני מאוד שמחה להיות חלק מהפתרון (שאני, כמו גם סופרים עצמאיים רבים מצאנו), ולא חלק מהבעיה של התיווך. אני לא משלמת על תיווך: הוצאות לאור, חנויות ספרים, מפיצים, משווקים וכו', אני עושה את העבודה לבד ומוכרת את הספרים שלי בעצמי.

כיצד את מקדמת  את הספרים ומביאה אותם לתודעה?

בכל פעם עולה הזדמנות אחרת.

בעבר עבדתי כמרצה בחנות המטיילים "למטייל", אז באותה הזדמנות הייתי מציגה בפני הבאים להרצאה את ספריי בנושא ההתמכרות לחופש ולנדודים.
לאחר מכן בית קפה "חברותא" בקריית שמונה אירח את שיריי, בתערוכת שירים שמסגרנו ותלינו במקום, באותה ההזדמנות הם אירחו גם את ספריי, והציעו שהעביר סדנת כתיבה, וכך בעצם התחלתי להנחות סדנאות כתיבה.

כיום אני מנחה סדנאות כתיבה לילדים, נוער ומבוגרים, ובאותה הזדמנות אני מציגה בפניהם את ספריי.
ככלל, כל מקום שמאפשר לי, אני שמה בו את ספריי למכירה. מכרים שונים הציעו לי למכור את ספריי בחנויות ובבתי קפה אליהם הם מקושרים, ביניהם קפה ניל"י, שהם חלוצים בתחום מכירת ספרים של סופרים עצמאיים בבית הקפה שלהם בזיכרון יעקב.
אני מתכננת למכור את ספרי בדך הישנה והטובה, מיד ליד, ביריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט באוקטובר, ולצורך כך דאגתי לתרגם את הספרים לאנגלית. אני מפרסמת את הספרים בפייסבוק, ומשתפת מחשבותיי בנוגע לכתיבה, ומשדרת תוכנית הקראת שירה ברדיו קול הכנרת בשם "מילה טובה", ומאמינה שהעזרה שאני נותנת לסופרים ומשוררים אחרים בהפצת קולם וספריהם בתוכנית שלי, עוזרת גם לי בעקיפין מבחינה קארמתית, להגיע לשיווק והמכירה שלי.
באופן כללי אני רוצה להאמין שמי שהספרים שלי נוגעים בו, הם יגיעו אליו, או שהוא ימצא את דרכו אליהם.. כך היה עד כה, וממשיך לקרות גם בהווה.

כיצד את רואה את שוק הספרים בעוד כמה שנים? האם הוא ילך יותר בכיוון של ספרות עצמאית?

אני יכולה להבין סופרים שמתוך פחד, חוסר ניסיון ודעתה הרווחת של החברה, ממשיכים לפנות להוצאות לאור. עם זאת, אני חושבת שיותר ויותר סופרים, משוררים ואנשים יוצרים באשר הם, לומדים לעשות דברים בעצמם, ומגלים שהם יכולים ולא חייבים להיות חלק מהבעיה ומפסטיבל התיווך המיותר הזה. מה עוד שעיקר המכירה הופכת להיות אינטרנטית, וממשקי האינטרנט והפלטפורמות לקידום עסקים הופכים פשוטים ונגישים, כך שלדעתי עולם הספרות יהפוך עצמאי יותר ויותר, ללא פערי תיווך וכרישי נדל"ן תאגידיים.

ולסיום, מה את קוראת בימים אלה?

האמת היא שמאז שאני כותבת כמעט ואני לא קוראת, כל רגע פנוי שיש לי מוקדש לכתיבה. החשק לקרוא והמוזה לכתוב מאוד דומות בעיניי, ולמדתי להמיר אחת בשנייה. מה עוד שאני משתדלת לא להיות מושפעת מסופרים אחרים, על מנת להישאר נאמנה לעצמי ולכתיבה שלי.

לאחרונה קיבלתי מהמשורר אילן ברקוביץ' את ספר השירה שלו: "חרובים", מידי פעם אני פותחת בעמוד רנדומאלי וקוראת, בכל פעם אני נהנית מהכתיבה שלו מחדש.

 

את ספריה של נגה פסו ניתן לרכוש ישירות ממנה דרך הפייסבוק שלה:  https://www.facebook.com/noga.pesso