תגית: ספרות עצמאית

השאלון העצמאי עם דנה מויסון

 

דנה

 

ספרי לנו קצת על הספרים שלך

כתבתי שני ספרי מתח, "תעתוע אפל" ו"ראי כוזב", ששוזרים בתוכם תעלומות מסקרנות, סיפורי אהבה בין הדמויות וטוויסטים מפתיעים. הספרים שלי עוסקים בנשים חזקות, כמו הגיבורה הראשית שמלווה את הקוראים עוד מהספר הראשון, הבלשית שרון דיוויס ממשטרת ניו-יורק. דמות שאני מאוד אוהבת ומעריכה בזכות החוסן הנפשי והנחישות שלה – ולכן בחרתי להמשיך איתה גם לספר השני. כל ספר עומד בפני עצמו, עם התחלה וסיום מפתיע משלו.

בספר הראשון, תעתוע אפל, הבלשית שרון מנסה לתפוס רוצחת סדרתית שמשחיתה את פניהן של היפהפיות ששימשו קורבנותיה לפני מותן, וחושפת במהלך המרדף סיפור קבור של אהבה ונקמה זו לצד זו. הספר הזה תורגם לאנגלית והפך לרב מכר באמזון.

בספר השני, ראי כוזב, שראה אור ממש לאחרונה, שרון חוקרת את מותה המסתורי של נערת ליווי מפורסמת, חביבת האליטה הניו-יורקית – כשלפתע נכנסת לחייה נערה בת שש-עשרה, שאיבדה את משפחתה ואת זהותה. אותה צעירה מגלה שהיא למעשה חלק מהתכנית להקמת עדים ונוסעת לניו-יורק לחפש תשובות. כחובבת ספרי מתח עוד מגיל צעיר חשוב לי שהעלילה תהיה מפותלת ומעוררת עניין, ולא פחות חשוב, שכל הקצוות הפרומים יסגרו בצורה המוצלחת והמתוחכמת ביותר – וזה מה שהנחה אותי בכתיבת הספרים שלי. אני רק יכולה לקוות שהקוראים שלי חושבים אותו הדבר.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

ספרי הראשון יצא בהוצאת רימונים וכסופרת צעירה באותה תקופה – רק בת עשרים ושתיים – אני יכולה להגיד שלמדתי רבות על תהליך הפקת ספר: החשיבות בעריכה איכותית שאינה מתפשרת, הגהות לשוניות, עימוד הספר, עיצוב הכריכה, כתיבת התקציר – למדתי מאנשי מקצוע מצוינים ומדהימים. בעצם, זה היה סוג של "בית-ספר" להוצאת ספרים לאור. לקראת צאת הספר השני, בגיל 26, מאוד התלבטתי מה לעשות: האם להוציא את הספר בעצמי או דרך הוצאה לאור. גילוי נאות, הייתי במשא ומתן עם שתי הוצאות מוכרות שהיו מעוניינות בספר. במקביל התייעצתי עם חברותיי הסופרות שכבר הוציאו ספר בעצמן. לבסוף, לאחר לבטים רבים, הבנתי שאם ברצוני לשמור את הזכויות המלאות לספר, בעברית ובאנגלית (היכן שהפוטנציאל הרווחי הרבה יותר גדול), יהיה עלי להוציא אותו בעצמי. בדיעבד, אין לי ספק שזו היתה הבחירה הנכונה, שגם מאפשרת לי להתפרנס מהמקצוע שלי – מה שלא היה קורה אם הייתי מעבירה את הזכויות על הספר להוצאה.

למזלי, שמרתי על קשרים טובים עם העורכים ואנשי המקצוע עמם עבדתי על הפקת הספר הראשון כך שמבחינת הליך העבודה הרגשתי שאיכותו של הספר נשמרת, ואם כבר להפך – מפני שהאחריות הוטלה על כתפיי, השקעתי בו את הנשמה כדי להוכיח לעצמי (וכן, גם לקהל הקוראים הישראלי) שאפשר להוציא ספרים נהדרים ומוקפדים גם בהוצאה עצמית.

כיצד את מקדמת את הספר ומביאה אותו לתודעה?

אני מודה שבתור סטודנטית לתואר שני שעובדת במספר עבודות במקביל – ביניהן גם עריכה עיתונאית ועבודה במערכת החינוך – לא נותר לי שפע של זמן לקידום. יש לי עמוד פייסבוק בעברית (דנה מויסון – ספרי מתח) ובאנגלית (Dana V. Moison) ואני משתדלת להיות פעילה ככל האפשר, וקשובה לקוראות שכותבות לי, שואלות אותי כל מיני דברים או סתם רוצות להגיד מילה טובה ולפרגן. כמובן שאני גם אוהבת לפנק את הקוראים בהגרלות ובמבצעים – והמדיה החברתית היא כלי מדהים להפצת הבשורה. למזלי הרב, נראה שהקוראים מאוד אהבו את תעתוע אפל והוא הפך לדי מוכר ברשת. השמועות איכשהו עברו מפה לאוזן וקהל המעריצים של הספר גדל, כך שלקראת צאת הספר השני הרגשתי הרבה יותר מבוססת בפן הזה, בידיעה שכבר יש קהל קוראים שמחכה לקרוא את הספר – וזו תחושה מדהימה שאני מקווה שתמשיך ללוות אותי גם לספרים הבאים.

 כיצד את רואה את שוק הספרים בעוד כמה שנים? האם הוא ילך יותר בכיוון של ספרות עצמאית?

אני חושבת שפריחת הספרות העצמאית בישראל היא התפתחות מאוד טבעית. בארה"ב כבר מדובר בפלח שוק שמגלגל מיליונים, בעיקר בזכות אתרים כמו אמזון שהחליטו לתת במה שוויונית גם לסופרים העצמאיים. בארץ אפשר לראות את זה למשל באתר אינדיבוק, שתפס תאוצה מדהימה בשנים האחרונות והפך לשחקן משמעותי בשוק הספרים – דווקא בזכות שיתוף הפעולה עם הסופרים העצמאיים. הספרות העצמאית הפכה לפלח שוק משמעותי שלא ניתן להתעלם ממנו. אפשר לקחת דוגמא מסופרים מוכרים מאוד בארץ – כמו רם אורן – שגם הם לקחו את ההחלטה להוציא את ספריהם בעצמם. זו הדרך היחידה שמאפשרת לסופרים להיות מתוגמלים על עבודתם כראוי ולהתפרנס מהמקצוע בכבוד.

ולסיום, מה את קוראת בימים אלו?

ב-90% מהמקרים התשובה שלי תמיד תהיה קשורה לספר מתח כלשהו, אבל דווקא עכשיו תפסתם אותי עם ספרו של דן אריאלי – "לא רציונלי ולא במקרה" – שעוסק בטעויות והטיות בקבלת החלטות בחיי היומיום שלנו. אריאלי מסביר את הטעויות האלה על סמך הטענה שאנו כבני אדם לא באמת מתנהגים בצורה רציונלית כפי שנהוג לחשוב. הספר כתוב בצורה קולחת ושנונה, עם תובנות מאירות עיניים, שאני חושבת שכל אחד יסתקרן לגלות על עצמו. לדעתי הוא רלוונטי במיוחד גם לעולם היזמות – ובמובן מסוים, הסופרים העצמאיים הם בהחלט היזמים החדשים בעולם הספרות.

 

לספריה של דנה מויסון באתר אינדיבוק: http://goo.gl/lJvg4C

 

 

השאלון העצמאי עם נועם נגרי

הה.JPG

 

ספר קצת על הספרים שלך…

עד עתה הוצאתי שלושה ספרים. הספר הראשון נקרא: "מצופים". זהו ספר סיפורים קצרצרים. כתבתי אותו בתחילת שנות העשרים שלי והוא עוסק בעיקר בפרטים הקטנים, במקרים האבסורדיים במערכות יחסים שבינו לבינה.
הספר השני נקרא"רסיסים של אור שבור", ואף הוא מתמקד במערכת יחסים זוגית בתוך בית. בין השורות של מערכת היחסים הזו משולבות מחשבות פילוסופיות על החיים, על בני אדם וכולי. הספר מחולק לכמה דמויות כאשר כל חלק מנסה להציג את נקודת המבט של אותה דמות. הספר השלישי נקרא "טקנומליה"על  זוג צעירים ישראלים מגיע לביקור קצר בבירת גרמניה. לכאורה סיפור שגרתי, אבל יש בעיה אחת – הבחור-  איבד את קולו, והוא מתקשר עם חברתו ויתר הסובבים אותו באמצעות פתקים. בימי הביקור הספורים, השניים מתנהלים בין בית-המלון למסעדה, לבר כזה או אחר, וכמובן לאתרי החובה של ברלין.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

-נושא העצמאות ביחס לשני ספרי שיצאו לאור עד היום, החל קודם כל מבחינה טכנית: הסתיים החוזה עם ההוצאה לאור וזכויות הספר המלאות עברו לידי, כמו גם שארית העותקים משתי המהדורות של הספרים. הבטתי בספרים השוכבים בבית והבנתי: צריך לעשות משהו. בדיוק בנקודה שבה זה התרחש, התוודעתי גם לכל נושא הספרות הדיגיטלית ואל החבר'ה הנהדרים באינדיבוק. באופן כללי, זה לא משנה אם אתה מוציא בהוצאה גדולה או קטנה, עצמאית או לא- אני מאמין שאף אחד לא יעשה עבורך את עבודת הפרסום. למגע האישי, לכיתות הרגליים אין תחליף. לכן הדרך העצמאית נראתה כשלב הטבעי בהקשר של שני הספרים הללו, כי אחרת הם ייעלמו מן התודעה ואני, הרי, עוד לא אמרתי את המילה האחרונה! לכן בחרתי ראשית לפרסם את "רסיסים של אור שבור" בגרסה דיגיטלית. זו הייתה הפעולה הראשונה שעשיתי כעצמאי בשטח. ההמרה לספר דיגיטלי שנדמה היה שאמורה להיות פעולה פשוטה תחילה, התגלתה כפעולה מסובכת למדי בהקשר הזה. זאת משום השילוב של האלמנטים החזותיים בכתיבה שלי. על אף החששות שאולי ספר כזה אינו יכול להעביר את התחושה הרצויה במדיה דיגיטלית – הלכנו על זה, ואני חייב לומר שאני מאוד מבסוט מהתוצאה. אני חושב שכך גם כל מי שהיה מעורב בעשייה. לאחר מכן הדבר הטבעי הנוסף היה להפיץ את הספרים באינדיבוק גם מבחינה פיזית ומתוקף כך גם לקדם אותם.

כיצד אתה מקדם את הספרים שלך ומביא אותם לתודעה?

-האמת שאני עדיין מרגיש "צעיר" בתחום הזה, וכל יום אני לומד משהו חדש. תמיד יש מה לעשות ומה ללמוד, כי אנחנו חיים בתקופה מאוד דינמית. מה שקורה היום לא יקרה מחר ומה שעוד לא קרה כאן- התרחש בעולם מקביל. אני בעיקר מנסה לקדם דרך הרשתות החברתיות, בעיקר פייסבוק ואינסטגרם. לפני כשנה פתחתי חשבון אינסטגרם נפרד שאני קורא לו "מילהגרם" (milagram123) ושם, לרוב, אני משלב בין קטעים של סיפורים שלי, רפרנסים ליצירות אחרות, משחקי מלים וכולי, לבין תמונות. מטרת השילוב הזה היא להביע מצב יומיומי מסוים או הלך רוח שמאפיין אותו ; הרעיון הוא ליצור פלטפורמה חדשה של משהו שקורה בזמן אמת ושקורה כל יום, או כמעט כל יום. בנוסף לכך, אני שם ספרים שלי בבתי קפה, בפאבים ולמעשה בכל מקום שאני מוצא לנכון שאולי זה יעניין מישהו. מפעם לפעם אני גם כמובן משתתף באירועים ספרותיים שגם זו פלטפורמה לקידום. אגב, אם מישהו קורא את זה עכשיו וחושב על רעיונות נוספים, אז… איך אומרים? "פנה אליי בפרטי".

איזה טיפים תיתן למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית?

להוצאה עצמית יש כמובן יתרונות רבים: הרווח הכספי הוא כולו שלך, אתה חי ונושם כל רגע בתהליך הזה ושולט (או אמור לשלוט) בכל נים ועורק של גוף היצירה. מה שאתה רוצה שיקרה בדרך- קורה. גם אם קשה לבצע אותו או שזה לוקח זמן. אין תחושה מספקת מזו. יחד עם זאת חשוב לומר ולהדגיש שזו עבודה קשה שמצריכה המון השקעה, פתיחות, סבלנות אין- קץ. בתוך כך, אני חושב שדווקא במקום בו השליטה המרבית היא שלך- חשובה הסינרגיה עם אנשים אחרים, בין שהם אנשי מקצוע ובין שהם חברים שאתה סומך על הדעה שלהם. כמו שאמרתי קודם, אני בעצמי עדיין לומד את התהליך הזה ומי יודע מה יוליד יום.

איזה עתיד אתה חוזה לשוק הספרים הישראלי? כיצד הוצאות קטנות ישתלבו בו?

אמרתי זאת בעבר ואומר זאת שוב: כלפי חוץ נראה כאילו שוק הספרים נמצא בשנה האחרונה באיזה מיתון, קריסה או שלל ביטויים אחרים. כל זאת נכון, אבל חשוב לומר שהקריסה הזו, היא כלכלית- מבנית. בואו נודה באמת- מבחינת מכירת ספרים בחנויות הספרים, רוב הסופרים בארץ אף פעם לא הרוויחו יותר מדי. כלומר, יש כמה כאלה, אבל הם בודדים. לכן גם אגב, לא חשוב באיזו הוצאה אתה מוציא העבודה הקשה, היצירתיות, צריכות לבוא ממך, אישית. בכל מקרה, מעבר לכך אי אפשר שלא לשים לב לפוריות הספרותית שרוחשת כאן בשנים האחרונות על אף המעטפת החיצונית הזו, על אף הקשיים. יש כאן המון סופרים שלא מוותרים ומוציאים ספרים בדרכם שלם, עושים דברים, מקיימים את משנתם. כלומר, בתוך המסגרת הקורסת ומתחת לעור שלה, פועם גוף חי מאי פעם. הגוף הזה יוצר ספרות נועזת, חתרנית או פשוט ספרות טובה. זו דעתי כמובן, אבל אני חושב שרבים יסכימו אתי. חיצונית- קשה לי באמת לדעת מה יקרה. מומחים גדולים ממני עוד לא חזו באחרית הימים. לדעתי חוק הספרים, למשל, לא יהווה נדבך משמעותי עבור הסופרים כל עוד לא יוסיפו אליו את סעיף הגבלה על כמות האחוזים שחנות יכולה לדרוש מההוצאה. כרגע ישנם כמה גופים נפלאים כמו אינדיבוק ובוקסילה ואפילו הוצאות לאור דוגמת זיקית ואסיה שעושים עבודת קודש. הם נלחמים על עקרונות; נאבקים ומייצרים תוכן נפלא.
עוד לגבי ההוצאות הקטנות- אני לא בטוח שהן צריכות "לשחק את המשחק המרכזי" בכל מחיר על מנת להיות חלק מעולם הספרים. לעתים דווקא הפן זה, השונה, האחר (שבפועל הוא לאו דווקא אחר, הרי הוא חלק מאתנו, סביבנו כל הזמן הזה) הוא- הוא המייחד את ההוצאות הללו. צריך פשוט שיהיה מקום לכולם. צריך שיהיה איזה איזון. מה גם שמאוד נוח לבוא ולומר "השוק", "המצב", "החיצוני" לנו לא בסדר. אין על כך וויכוח- ישנם המון פגמים בעולם הספרות בארץ ויש עוד מה לשפר, אבל גם לנו כקוראים, יש איזה תפקיד בדבר הזה שנקרא 'שוק הספרים'; גם לנו יש חלק ביצירת העתיד שלו. לכן אני תמיד ממליץ לחקור, לנסות לגלות כמה שיותר, לחפש לאו דווקא את מה שנמצא בשלטי חוצות מואר באורות ניאון, אלא את המנגנון הפועל מאחוריו.

ולסיום: מה אתה קורא בימים אלו?

אני קורא את "מלך, בלש" של בן פול. כלומר של פול אוסטר. כלומר, פרד אסטר. כלומר אסתר המלכה. מי שזה או זו לא יהיו (בן פול הוא שם בדוי), רק התחלתי אותו אבל הוא תובעני ומסקרן בה בעת. זה ספר שמטלטל אותך כבר מהשורה הראשונה. רגע אחד בא לך לזרוק אותו ולהמשיך הלאה, כי אתה לא מבין מה בעצם קורה שם, ורגע אחר כך- אתה מוצא את עצמך חלק מהנרטיב השבור הזה, מבין משהו שאולי אתה רק חושב שאתה מבין. יש ספרים שאתה יודע שהולכים להשפיע עליך תוך כדי המעבר של העיניים בין השורות; אתה לא יודע מה זה בדיוק, או על איזו מילה להצביע כדי לומר שהנה, התאהבת- אבל אתה פשוט יודע שיש שם משהו בועט. אחרי שתעבור אותו- לא תביט על העולם אותו דבר. יש לי תחושה שכשאסיים את הספר הזה- ארגיש בדיוק כך. אחר כך אני מתכנן לקרוא את החדש של בולניו- "2666" וגם את "לתפוס את הדג הגדול" של דייוויד לינץ'. הנה עוד איש שלא תמיד אתה בטוח שאתה מבין אותו עד הסוף, אבל איכשהו בפיתול המוזר של המוח- מודה בינך לבין עצמך שהוא פשוט גאון.

 

לספריו של נועם נגרי באתר אינדיבוק>http://goo.gl/pUzSSG

השאלון העצמאי עם דרור ניר קסטל

1526219_10152677871154572_1614871224_n

ספר קצת על ספרך "לחיות. יותר או פחות"

הספר מתרחש בעולם שלאחר תחיית המתים, אחרית הימים, הכול טוב ואין רע לכאורה. אבל אם יש תחיית המתים, מה קורה לאלו שבחרו במותם? מתן שהתאבד שב מהמתים ומנסה לחיות מחדש באמצעות משולש אהבה שנקלע אליו. הספר עוסק בסוגיות כמו טוב כללי לעומת טוב ליחיד, איך מתמודדים עם עולם השונה מכל מה שחשבת, מתן משמעות לחיים ועוד.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

אני עובד בחברת הפקת ספרים, שמתמחה בהוצאה עצמית לאור, ספרי ניב. שם נתקלתי בקשת רחבה למדי של סגנונות, שמה שמשותף לכולם הוא שהם לא פועלים במודל שאותו רואות ההוצאות הגדולות כמסחרי. אמרו לי לא לצפות לקהל גדול. למזלנו, בימינו המציאו את הטירגוט ואתה יכול למצוא את הקהל שלך ולא חייב לפנות רק לכמה שיותר אנשים.
בעבר שלחתי להוצאות לאור ספר שירה. שירה זה קרב אבוד מראש, ואחת ההוצאות הגדולות אפילו התלהבה מאוד אבל אמרה שאין לה אינטרס מסחרי להוציא ספרי שירה. הפעם החלטתי שהאינטרס המסחרי יהיה דאגתי בלבד.

כיצד אתה מקדם  את הספר ומביא אותו לתודעה?

כרגע לצערי, אני לא עושה מספיק. משתף בקבוצות בפייסבוק, מקדם קצת בגוגל, אצל בלוגרים ועיתונאים. גם מכרתי ביריד ברמת גן כמה ספרים. ובעתיד יהיו עוד קמפיינים. בהגדרה רחבה זה ספר פנטזיה אך לא מתאים להגדרה הצרה של הז'אנר, לכן קשה יותר למכור את הספר מאשר ספרות ז'אנר, אבל אני מאמין בספר ומקווה שעם הזמן אנשים ישתפו ויספרו לחבריהם אם נהנו ואם לא נהנו יספרו שייהנו.

כיצד אתה רואה את שוק הספרים בעוד כמה שנים? האם הוא ילך יותר בכיוון של ספרות עצמאית? 

עם חוק הסופרים ובלי חוק הסופרים מצב שוק הספרים לא טוב. מובן שזה פותח פתח לסופרים  עצמאים. יותר ויותר קונים ספרים במימון המונים, ויש משוגעים לדבר שאפילו קונים ספרים גם ממי שאינם חברים שלהם.

בפועל, פרויקטים אלו החליפו את החנויות ואת מבצעי השיווק של ההוצאות. עם הזמן יהיו הרבה יותר סגנונות שם ויותר מגוון.

אני גם מקווה שהספרים הדיגטליים יצמחו יותר. כרגע מבחינת עלות, זו המדיה הכי משתלמת לסופר, אבל בארץ אין מספיק קהל קוראים לזה  וקשה מאוד לשווק אותם. מאחל שבעתיד ימצאו את פתרון הקסם.

ולסיום, מה אתה קורא בימים אלה?

אני קורא עכשיו את "דקמרון" של בוקאצ'ו. סיפור הרקע, חבורת צעירים וצעירות הבורחים מהדבר ומעין כלואים בווילה כפרית משעשעים את זה את זה במשחק סיפורים, מעניין היסטורית ובאופן מפתיע מצליח לעניין גם היום. בסיפורים עצמם יש טובים יותר וטובים פחות, אבל בכמה מהם יש יותר תעוזה משל כמה סופרים בני ימינו. כחובב הומור גם הופתעתי לגלות שיש שם סיפורים די מצחיקים.

לספרו של  דרור ניר קסטל באתר אינדיבוק>>http://goo.gl/2u1HlU

השאלון העצמאי עם אסנת סבן

12509746_1683863995189840_1684996085374960476_n.jpg

 

ספרי קצת על ספרך "טוסקנה של הבינוניים"

את טוסקנה של הבינוניים כתבתי בהשראה של רגע בתחילת 2014 לאחר שפוטרתי מעבודתי. הספר כולו הופיע לי בראש ברגע אחד ולקח לי כ-3 חודשים לכתוב אותו. ברגע שפוטרתי, למעשה נפתחו שוב כל האפשרויות בפניי והייתי חופשיה לחלום. לשם שינוי העזתי לחלום בגדול ולהגיד את זה בקול רם, או בעצם לכתוב את זה, כך שכל הספר מבוסס על חלום שלי – לשכור וילה בטוסקנה למשך כמה חודשים ובהשראת המקום לכתוב ספר. יצא שאת הספר כתבתי בארץ אבל החלום לנסוע לכמה חודשים ולהתנתק עדיין שריר וקיים.
אני חושבת שהמסר החזק ביותר שלמדתי מכתיבת הספר הוא לתת ליקום למלא את החורים בדרך שלו ולא להתקבע על הדרך שלי או להתאכזב כשהדברים לא קורים בדיוק כמו שאני רוצה או מדמיינת. אני באמת ובתמים מאמינה שאנחנו מושכים אלינו בדיוק את ההשתקפות שלנו בכל רגע נתון וכשאנחנו חושבים חיובי, אנחנו מושכים חיובי. כל הכיף בחיים זה להינות מההפתעות שבדרך. הספר הזה זימן לי הפתעות ונהניתי מאוד לכתוב אותו ואני נהנית לא פחות לקרוא בו מידי פעם.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

לפני שכתבתי את כתבתי טוסקנה של הבינוניים, כתבתי רומן ו-4 ספרי ילדים, ניסיתי להוציא לאור את כולם, כולל טוסקנה, מספר פעמים וקיבלתי שוב ושוב תשובות שליליות מההוצאות הגדולות, לעומת תשובות חיוביות ונלהבות מההוצאות הקטנות שמבקשות השתתפות במימון מלא או חלקי של הפקת הספר (עלות מוגזמת ביותר, אני רוצה לציין, ובתנאים מצחיקים). זה בהחלט מתסכל ומייאש אבל אני מאוד מאמינה בספרים שכתבתי ובפוטנציאל שלהם וכל העת ידעתי שאגשים את החלום כך או אחרת. לקח לי זמן להבשיל עם עצמי ולהבין שכמו שעניתי בשאלה הקודמת – לרוב אנחנו מקבלים את מה שאנחנו מבקשים בצורה שונה מזו שציפינו לה, אז כן, החלום לקבל תשובה חיובית מהוצאה גדולה ולהפוך בין לילה לרב מכר הוא נחמד ויפה אבל הוא בגדר חלום ולכן לא הייתה לי כוונה להמשיך לשבת ולחכות שמישהו אחר יגשים עבורי את החלומות שלי. הוצאה עצמית מתגלה לי בימים אלו כאופציה מצויינת. במיוחד כי השליטה והזכויות נשארות בידיים שלי. עם החסרונות נתמודד. אני יודעת שקשה מאוד להצליח לחדור לתודעת הציבור בהוצאה עצמית אבל אם הספר באמת טוב זה רק עניין של זמן, כך שנותר לי עכשיו לתת לציבור לקרוא ולהחליט וימים יגידו.
הכי חשוב שאני שלמה עם הדרך הזו ושמחה שבחרתי בה.

כיצד את מקדמת את הספר ומביאה אותו לתודעה?

הרבה שיווק עצמי ברשתות חברתיות ובלוגים כגון סלונה, דה מרקר, בלוגר, ישראבלוג וכו', פרסמתי את הספר מספר שבועות בפייסבוק והצעתי אותו כפיילוט חינם בעבור שיתופים ברשת, יש לי בלוג בשם "שלוש נקודות" שם הספר מוצע למכירה, כמו גם ב"אינדיבוק" ו"במנדלי", בנוסף הקמתי דף פייסבוק לספר. הצעד הבא הוא להדפיס את הספר, זה יקרה בחודש הקרוב בשאיפה. כרגע הספר זמין כספר אלקטרוני וניתן לרכוש אותו גם לקינדל דרך אינדיבוק.

כיצד את רואה את שוק הספרים בעוד כמה שנים? האם הוא ילך יותר בכיוון של ספרות עצמאית?

אני מאמינה שכן. על אף שאני חצויה בדעותיי בנושא. הייתי רוצה מצד אחד לאפשר לכל כותב את הדרך הקלה והפשוטה (והזולה) לבטא את עצמו ולהגשים את החלום הזה. מצד שני הייתי שמחה בכל זאת לאיזה מנגנון סינון קל שיפקח לפחות על איכות הספרים היוצאים לאור, מבחינת הכתיבה והשפה לאו דווקא מבחינת התוכן, בכל זאת חופש הביטוי הוא דבר מבורך אבל צריך שיהיו סטנדרטים אחידים להוצאת ספר לאור. הוצאות לאור היווה עד היום את המחסום הזה לטוב ולרע, ברגע שהשוק נפרץ כל אחד יכול להוציא לאור מה שבא לו וזה מוזיל ערכית את הספרים ואת התרבות שלנו.

ולסיום, מה את קוראת בימים אלו?

שאלה טובה, היות והלך הרוח שלי משתנה דיי מהר ואני נהנית בעיקר מספרי עידן חדש ומקריאת רומנים, אני נוטה לקרוא כמה ספרים במקביל מהז'אנרים השונים, כך שאני מזפזפת ביניהם במקרה שאני משתעממת. כרגע אני קוראת את ההיסטוריה של המחר – יובל נח הררי, הזמן שאבד לי – פאביו וולו, כוחו של הרגע הזה – אקהרט טול, ימי שלישי עם מורי – מיץ' אלבום.
מחכים לי עוד ספרים רבים על המדף, יש לי חולשה קשה לחנויות ספרים ולמילה הכתובה, אבל אני מניחה שאני בחברה טובה.

 

לספריה של אסנת סבן באתר אינדיבוק>http://goo.gl/4KGT10

השאלון העצמאי עם שרית שמיר

שרי.jpg
ספרי לנו קצת על הספר שלך

עד עתה הוצאתי לאור ארבעה ספרים. שניים מהם בהוצאה לאור, שניים מהם בהוצאה עצמאית.
שני ספרי שירה ושני ספרי פרוזה יש לי עד היום. ואלה הם בני.
לפני שנה הוצאתי את ספר השירה "עת גופי אדע" שהחל להירקם מיד אחרי מותו של אבי כשפרידת הנפש נדמה הייתה שהושלמה. אלא שאז החל הגוף לאותות זעקותיו בצורת “תחלואים” שהחלו להתמלא בתוכו. משם יצאתי אל מסע חקירה והתבוננות בגוף: הגוף ודרכו לאהוב, הגוף ודרכו להיפרד, הגוף ודרכו לצהול, הגוף ודרכו לזעוק, הגוף ודרכו לנוח. ובכלל לדבר מהגוף זה משהו שאני נוגעת בו לא פעם בכתיבה. עמוק לי כל זה.
בימים אלו ממש יצא לאור ספר הפרוזה החדש שלי "אהבתך היא לנצח" המספר סיפור אהבה ללא תנאים של אבא לארבעת בנותיו ורעייתו. בעצם אהבה של משפחה בת חמש נשים לאדם רך ונפלא. הסיפור של אבא שלי. לכאורה ניתן לומר שזהו סיפור כל כך אישי, ספר זיכרון לאבא שלי, אבל בעצם הספר מגיש סיפור מאוד אוניברסלי על הכלה, על קבלת האדם כאדם, על הטוב והפחות שזורים באישיות של כל אחד מאתנו ועל אהבה גדולה. מאוד גדולה.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

כמו שתיארתי קודם את שני ספריי הראשונים הוצאתי בהוצאה לאור. הם הגיעו לחנויות כנראה, לא הייתה לי שליטה על זה כלל. אני זוכרת שהייתה פעם בה קיבלתי דיווח של סוף רבעון מההוצאה ושם נכתב שנמכרו 11 ספרים בלבד. זה כל כך צבט אותי, לא ידעתי מי קנה לא ידעתי אל מי הגיע, לא ידעתי לכמה חנויות הספר שווק. לא ידעתי איך לסייע בשיווק משלי, הכל היה נתון בידיי ההוצאה, שלא לדבר על כספים כה רבים שהיו כרוכים בכך. את הספר השלישי כבר ניסיתי אחרת. הייתה מעורבת בכל התהליך כולו, ולא רק בתהליך הכתיבה, בחרתי את הגרפיקאית שרצתי, בחרתי את העורכת שחפצתי בה, בחרתי את העימוד ואיך יראה הספר, אבל מה שהכי חשוב בתהליך הזה היה, שידעתי את כל איש שרכש את ספרי, הנגישות הזו הישירות הזו של המחבר עם ואל קוראיו, כלכך כלכך נגעה ללבי. זה עוטף זה תמסורת, זו הדדיות, בשלושת החודשים הראשונים להוצאת הספר מכרתי כמעט את כל העתקים, זה הדהים אותי, קיבלתי תגובות ישירות לא עקיפות, המייל שלי נפתח לשיח ודיון כשקוראים כתבו אליי, נוצרו חברויות חדשות ובעיקר השירים שלי נאספו אל ספריות ביתיות רבות ביחס לספרי הקודמים ויותר חשוב מהכל הקוראים הפכו להיות עבורי כלכך קרובים.

כיצד את מקדמת את הספרים שלך ומביאה אותם לתודעה?

בעיקר אני נעזרת במדיה, בשיח והגשה אל הרשת, בנוסף אני מנחה ומלווה בסטודיו משלי שנקרא סטודיו למילים, תהליכי כתיבה וסדנאות. שאותו הקמתי בעיקר על מנת להיות תמיד חלק מהעולם הזה, עולם הזה, מגיעה אל ערביי שירה, ערבי ספר, פעילה בספריות עירוניות. ירידים. אבל בעיקר בעיקר אני קוראת הרבה אחרים ומפנה מקום להיכרות של יצירות ויוצרים. והשיח יוצר תודעה וקידום בתוך העולם הזה. ההתקדמות צריכה להיות בעיניי לא רק עבור הספר שלי אלא עבור כל תחום עולם הספר היום וככה נצעד. יחד. וכך נגביר תודעה גם אישית וגם קולקטיבית. ובכלל אני תמיד אומרת לכל מי שלומד אצלי. עולם היצירה חייב להיות מלא ברוח הנדיבות הזו, של שיתופים של אחרים ומי שרוצה לדעת לכתוב חייב לדעת לקרוא אחרים. ומי שרוצה לקדם את עצמו חייב לדעת שהוא חלק מכל האוקיינוס הזה ולא אחד הצועד לבדו. בעצם ספרות עצמית היא קהילה בעיניי שאליה אני רוצה להשתייך. להיות חלק ממנה. זה חשוב לי נורא. עבור יוצרים עבור ספרים עבור מילים מוגשות.

איזה טיפים תתני למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית?

צריך לדעת היטב, הספרים הם הבנים שלנו, וכהורים החובה והאחריות היא בידיים שלנו, זה לא קל זה באמת לא קל, אבל הרווח הגדול ביותר היא הנגישות התקשורת האישית, הרוח הזו שבכל יום אני מרגישה שמלווה אותי, רוח מחברים יוצרים וספרים. בהוצאה עצמית אנחנו בתוך העולם הזה כל הזמן. בניגוד למה שהרגשתי בהוצאות לאור, שם הספר שלי היה שלהם ופחות שלי. כאן הספר הוא שלי זה דורש ממני המון עבודה אבל לצד זה אני נוגעת בהמון יופי. הטיפ הראשוני הוא – שהעולם הזה הנגיש מאפשר לגעת בכל יום בהמון יופי. היו סבלניים אני אומרת זה משתלם ומספק מאוד.

-איזה עתיד את חוזה לשוק הספרים הישראלי? כיצד הוצאות קטנות ישתלבו בו ?
קשה לדעת עדיין, אני מרגישה שעדיין המונופול בידיים של הוצאות גדולות וחנויות הספרים הגדולות, לצד זה אני רואה איך נפתחות אפשרויות נוספות. וזה כבר מעודד. ועדיין הדרך ארוכה עד לשינוי. קשה לראות לדעת את סופה. וגם שהמילה "סופה" לא באמת מתאימה.

ולסיום : מה את קוראת בימים אלו

טוב בימים אלו אני קוראת ספר שקבלתי במתנה מאחת היוצרות העובדות אתי בסטודיו. שם הספר "בארץ החיים" של חני וינרוט. מאוד שבויה בו. במיוחד כי לכל אורכו מוטיב האמונה והתקווה מהדהד ונוגע בחיים בדרך כלכך רכה ומלאת חמלה בכתיבה עמוקה המגישה מסר כל כך טריוויאלי ובכל זאת לא ברור מאליו. תחיו אנשים תחיו. ותכתבו את חייכם לדעת.


לספריה של שרית שמיר באתר אינדיבוק>http://goo.gl/Apl7tx

 

השאלון העצמאי עם דוידי רוזנפלד

רוזנפלד

ספר קצת על הספר החדש שלך:


הספר החדש שלי "החלומות שהורגים אותנו" הוא פריקול לספר המתח הקודם שלי, "פרידה מבבל" שיצא ב "כתר" ב 2011 וגיבורו הוא חוקר פרטי תל אביבי קשוח וציני ארז בראון. (אם כי אפשר לקרא אותו גם בנפרד מהספר הקודם).
בספר שתי עלילות מקבילות שמשתקפות זו בזו, הסיפור הראשון הוא סיפורו של ארז בראון שמחפש אחרי רננה ניסנוף, יורשת עשירה שנעלמה מביתה ללא הודעה מוקדמת, בראון יוצא למסע חיפושים בין רהט בדרום לחווה אורגנית של חסידי ברסלב בשטחים ומגלה שהוא לא היחידי שמחפש אחרי רננה ניסנוף. הסיפור השני הוא סיפורו של אורפיאוס הנגן המופלא שלשמע נגינתו השתתקו חיות הפרא והנהרות נטו מנתיבם כדי לשמוע את קולו, אהובתו של אורפיאוס אורידיקה מתה מהכשת נחש. אורפיאוס האבל יורד לארץ המתים כדי להחזירה לחיים, הוא מצליח להרדים את הכלב בעל שלושת הראשים ששומר על השאול, משכנע את האדס רע הלב שליט ממלכת המתים להחזיר לו את אהובתו. האדס מתנה את השבתה של אורידיקה לחיים בכך שאורפיאוס לא יביט לאחור. רגע לפני שהוא מגיע אל האור אורפיאוס מביט לאחור ואורידיקה נעלמת.
המשל של אורפיאוס עוסק בכוחו המוגבל של היוצר, לשחרר את עצמו, להגיע אל הקורא, הסיפור של ארז בראון עוסק ביכולת שלנו לדעת את האמת, להיות בטוחים בעולם ובעצמנו ואם אתה הולך אחרי האמת ואחרי היצירה שלך יש מחיר שצריך לשלם. (28 ש"ח לעותק דיגיטלי באינדיבוק)
זהו ספר מתח קלאסי בסגנון "הבלש האפל" אך גם ספר עוסק בהבדל הדק בין מציאות לחלום, שקר לאמת, מוות וחיים. בחיפוש הבלתי פוסק אחרי משמעות בעולם שנדמה שהכל בו מקרי, מה המשמעות? מה הדרך? לאן הולכים? כמו שהבנתם אני מאוד חזק בקטע של השאלות, על הנושא של התשובות אני עדיין עובד.

למרות שכבר הוצאת בכתר את ספרך הקודם, הפעם בחרת ללכת בדרך עצמאית. תוכל לספר לנו על הבחירה הזאת?

"כתר" לא רצו להוציא את הספר מסיבותיהם הם, פניתי להוצאת "ידיעות אחרונות" עורכת המקור נווית בראל אהבה את הספר, אבל שאר חברי המערכת התנגדו, נווית סיפרה לי על כך ובסוף השיחה אמרה לי "אל תוותר על הספר שלך". חשבתי אם לפנות לעוד הוצאות לאור והגעתי למסקנה שאין לי חשק שוב לחכות, לכתת את רגלי, להמתין חודשים לתשובה ואם היא תהיה חיובית להוציא את הספר שלי עוד שנה וחצי, מהבחינה הזאת אני חושב שהמשפט של נווית באופן קצת אירוני הוא שגרם לי ללכת בדרך העצמאית.
איזה טיפים תתן למי שרוצה להוציא בהוצאה עצמית?

נכון שזה מאוד ישראלי להפוך למומחה בתחום אחרי שהתמחית בו חמש דקות רצופות, אבל מאחר והוצאתי רק ספר אחד בהוצאה עצמית אינני מרגיש שאני יכול לתת טיפים בנושא. אני יכול רק להגיד שמי שהוא יזם בנשמתו עלול להנות מהתהליך, אפשר ללמוד, להכיר אנשי מקצוע מעולים ובעיקר ליצור ספר שהוא כולו שלך, כשהוצאתי את הספר בכתר הרגשתי שאני חלק מפס ייצור, שאין לי שליטה על מה שקורה לספר, כשאתה מוציא את הספר בעצמך, זה שלך ורק שלך לטוב ולרע.

ולסיום, מה אתה קורא בימים אלו?

אני חייב לציין שלצערי אני עסוק מאוד בשיווק וייחצו"ן הספר שלי (אני מקווה שתוך חודש חודשיים אוכל להשתבלל שוב ולהמשיך את כתיבת הנובלה החדשה שלי "רצח של סופר מושלם") אז פנאי לקרא באופן רציני כמו שאני אוהב אין לי, כרגע חזרתי מהספריה עם "יצר המוות" של ג'ד רובנפלד שכתב את "פשר הרצח" ואהבתי מאוד ועם ספרו של יינון ניר שאני מודה שאני לא ממש מכיר "החייל האחרון" סיימתי לקרא את "האהבה הכי גדולה בעולם" של שירה כרמי ואת "ספר הקיץ" של טובה ינסון.


אודות ספרו של דוידי רוזנפלד באתר אינדיבוק>http://goo.gl/RWlTn0

 

השאלון העצמאי עם רותי לקס

רותי

 

ספרי לנו קצת על הספרים שלך
 

שני ספרי עוסקים בנשים, במערכות יחסים ובנגיעה שבין העולם הטיפולי לחיים. ספרי הראשון "עד שתגיעי למקומה" עוסק בחמש חברות שמחליטות ליזום ניסוי קטן ולנהל זו עבור זו את החיים מאותו רגע. בדרך לשינוי אצל כל אחת הן לומדות משהו חשוב על אנשים ואמפתיה ועל כך שלא ניתן לעזור למישהו אחר עד שמגיעים למקומו. ספרי השני שיצא לפני כמה חודשים "אנשים שצריך לשכוח" מספר את סיפורן של שתי חברות ילדות שנפגשות מחדש אחרי שנים ארוכות בהן לא התראו. המפגש המחודש מאפשר לשתיים להתמודד עם העבר הקשה שלהן, לחזור אל מקומות ואנשים שניסו לשכוח ולהתחיל מחדש.

למה בחרת בהוצאה עצמית? מה היו השיקולים?

בחרתי להוציא את הספרים בהוצאה עצמית בתחילה (עם הספר הראשון) מתוך הבנה שבדרך אחרת הסיכויים להוציא אותו לאור קלושים מאד. אולם לאחר שעשיתי את התהליך עצמאית פעם אחת ומתוך הכרות עמוקה יותר עם עולם ההוצאה לאור מאז, הבנתי כי האפשרויות הנהדרות הגלומות בהוצאה עצמית הן רבות ובחרתי בפעם השנייה בדרך זו בלב שלם. כיום אני יודעת שהוצאה עצמית של ספר למעשה מאפשרת ליוצר לבחור איך לנהל את כל תהליך ההוצאה, מול אלו אנשי מקצוע, באילו עלויות ומתוך חופש יצירה אמיתי ורחב הרבה יותר. אני מודעת כמובן לחסרונות של הדרך הזו שעיקרן תדמיתיות ונוגעות גם לכך שהסופר פועל באופן עצמאי לחלוטין ללא גיבוי של מערכת גדולה, אבל עבורי זו הייתה הדרך הנכונה ואני שלמה איתה, מאמינה בה וממליצה עליה לאחרים שמחפשים את הדרך להוציא את ספרם לאור.

מה למדת מהתהליך הזה?

למדתי קודם כל שניתן לעשות הרבה דברים אם מחליטים ורוצים מאד ושאם הספר טוב ומעניין ונוגע באמת הוא יגיע לקהל גם בדרך העצמאית.

כיצד את מקדמת את הספרים?

באמצעות הרשתות החברתיות, אתר אינטרנט,, פנייה לתקשורת וסיקורים מדי פעם ובחודשים האחרונים בעיקר באמצעות סדנאות ומפגשי נשים שאני עורכת ברחבי הארץ. הסדנאות לא נוגעות רק לספרים אלא לתכנים הקשורים אליהם כמו אמפתיה במערכות יחסים וההבדלים בין גברים ונשים, אבל הן כמובן מאפשרות לי להגיע לקהלים וקוראים נוספים בכל פעם.

איזה טיפ היית נותנת למי שרוצה להוציא בהוצאה עצמית?

לפני הכל הייתי אומרת שאני מאד בעד להוציא ספר בדרך הזו! בעיני זו דרך מומלצת מאד, בייחוד לכותבים חדשים. אחר כך הייתי אומרת שאחרי שסיימתם לכתוב ואתם עוברים לשלב הוצאת הספר לאור, כדאי להניח מעט את הסנטימנטים הברורים שיש לכם לספר שלכם בצד, ולהתייחס לכל זה קצת כמו לכל פרוייקט אחר בחיים או בעבודה: לבחון אלנטרנטיבות, לבחור את אנשי המקצוע המתאימים לכם שנעים לכם לעבוד איתם, להכיר את הפלטפורמות ואפשרויות המכירה, לבחון גם ליווי עצמאי של אנשי פרסום ויחסי ציבור. ואחרי כל הבחירות וההחלטות לחזור להנות מהתהליך המרגש כמובן!

ולסיום: מה את קוראת בימים אלה?

אני קוראת בדרך כלל כמה ספרים בו זמנית. לרוב ספרים שעוסקים בנושאים שעליהם אני גם כותבת ומדברים אלי מאד וכן ספרים מקצועיים על עולם הכתיבה או העולם הטיפולי. כרגע קוראת את 'הזדמנות למשהו טוב' של מיכל שלו, 'סיפור' של רוברט מקי, ו'לא כזאת' של לנה דנהאם'.


אודות הספרים של רותי לקס באתר אינדיבוק>http://goo.gl/UweVOE