ספרי לנו קצת על הספר שלך "עיניים שלי"

הספר "עיניים שלי" מורכב מ-21 סיפורים, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, אבל תוך כדיי קריאה והעמקה בספר, הקורא מגלה שהם קשורים זה לזה.יש דמויות שמבקרות גם בסיפורים אחרים וסוגרות פערים מסיפור קודם, בסיפור אחר. כל הסיפורים מתרחשים בשכונה דמיונית , בשנות השמונים של המאה העשרים, השכונה היא אמנם דמיונית, אבל כולנו מכירים אותה, מהחיים שלנו, מהעבר.

הספר הוא געגוע לפעם, לאנשים שכבר לא קיימים יותר, לעידן נשכח, חף מטכנולוגיה וקידמה. יש בו אוכל, טעמים, ריחות, מילים של פעם, והרבה ישראליות. יש בו אהבה וגם כאב.

למה בחרת בהוצאה עצמית, מה היו השיקולים? 

יש לי קהל אוהדים בבלוג הפייסבוקי שלי של מעל 5500 איש. קיבלתי הרבה תגובות ופניות: "נו, מה עם ספר?", "מתי את מוציאה ספר" וכאלה… אז המעשה הטבעי מבחינתי היה לכתוב לקהל ולהוציא את הספר ישירות אליו, ללא תיווך.

יצאתי בקמפיין הדסטארט שגרף 155% כבר בשבועות הראשונים ומאז הספר הגיע לעוד מאות אחרים, בשתי מהדורות מודפסות.

איזה טיפ תתני למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית? 

לאסוף קהל קוראים, קודם כל.אני התחלתי לכתוב בדף הסיפורים שלי בפייסבוק ואף אחד לא הכיר אותי, האוהדים היו בני המשפחה. ומסיפור לסיפור, עוד לייק ועוד לייק, וכבר יש קהל אוהדים קטן ואז זה מתרחב למעגלים אחרים ואחרי שנה וחצי הכירו אותי אלפיים ומשהו איש. עם זה אפשר להתחיל לעבוד.

חיכיתי בסבלנות שיכירו אותי יותר בפלטפורמות החברתיות, לפני שיצאתי עם קמפיין ההדסטארט. לדעתי, זה הכי חשוב, להגיע מוכנים עם קהל שעוקב ומכיר אותך.

איזה עתיד את חוזה לשוק הספרות בארץ?

 ולסיום- איזה ספר את קוראת בימים אלה? 

וואו. אני בתקופה של ספרות שואה. יש לי הזכות להפגש מדי יום שני עם אישה בת 92, ניצולת שלושה מחנות השמדה, אישה מרתקת באופן יוצא דופן. חשבתי ששמעתי הכל על השואה והאמת היא שלא מלמדים אותנו את קצה הקרחון. התחלתי לקרוא את ספרי ק.צטניק. משום מה הספר הראשון היה ה"עימות" שהוא החמישי בסדרה, אבל התחלתי איתו ועכשיו אני בראשון: "סלמנדרה" ומחכה לי על השולחן הספר השני שלו:"בית הבובות".

לספרה של שלי מרכוס באינדיבוק: https://goo.gl/GZAByL

לדף הפייסבוק של שלי מרכוס: https://goo.gl/e1LMcK