השאלון העצמאי עם אורלי גליבטר אדלר

צלמת מיה קונטנתה2

 

ספרי לנו קצת על הספר שלך, "המשרפה של ללי"

הספר " הַמִּשְׂרָפָה שֶׁל לָלִי " מגולל את סיפורה של לַלִי זֵלמַן, בת 45, מנהלת בית-העלמין האזרחי בקיבוץ יונה. ללי מתמודדת עם התדרדרות נשנית של כלייתה, כ-15 שנים לאחר השתלת הכליה הראשונה שעברה. כשללי נכשלת במציאת תורם מקרב משפחתה ומכריה, היא לא בוחלת בדרכים פחות כשרות להשגת מטרתה. במקביל להתדרדרות הבריאותית שלה גם קיבוצה האהוב עומד בפני קריסה כלכלית וכדי להצילו, ללי פותחת ענף לשריפת גופות (קרמטוריום).

לצד הדרמה האישית שללי עוברת, עסקי הקרמציה מספקים מגוון מקרים הזויים: מקררי הגופות מתקלקלים וללי נאלצת לאחסן כמה "קליינטים" בתאי הקירור של חדר האוכל הקיבוצי, גופות מתחלפות בין שני טקסי לוויה החלים במקביל, המשפחות האבלות מבקשות לערוך טקסים ביזאריים להנצחת יקיריהם, גברת "אני מתה" – זקנת הקיבוץ הטוענת שהיא עומדת למות בכל שני וחמישי – כבר מזמן לא מרגשת אף אחד, סרטי פורנו ישנים של שחקנית מזדקנת שהלכה לעולמה, מוקרנים על מסכי ענק ועוד היד נטויה…

עם מערכת נישואים פתוחה (שמומשה עד עתה רק מצד בעלה), רומָן חדש (שאליו ללי מטילה את עצמה מתוך תחושה שחייה מוטלים מנגד ושאין לה מה להפסיד), התנגדות לעסקי הקרמציה (מצד ניצולי שואה הגרים בקיבוץ ומצד הציבור הדתי), אימא דומיננטית ותומכת ובת שמעוניינת להשתלב ב"עסקי המוות" – ידיה של ללי עמוסות לעייפה.

למה בחרת בהוצאה עצמית, מה היו השיקולים?

לצערי הרב התוודעתי לעולם הספרים הדיגיטליים ולאופציית ההוצאה העצמית, כשכבר היה מאוחר מדי. אולי זה המקום לספר קצת על מה שחוויתי (ועדיין חווה), כדי לעודד סופרים אחרים לבחור בהוצאה עצמית.

את כתב היד הראשוני שלי שלחתי להוצאות הספרים הגדולות ונעניתי בשלילה. כשכבר כמעט וויתרתי על כל הרעיון, קיבלתי הזמנה לפגישה בהוצאת "מטר", שם שוחחתי עם אדם מאוד חביב שהביע עניין בהוצאתו של ספרי לאור, לאחר עבודת עריכה, סכום "סמלי" של מעל 50,000 ₪ ותמלוגים של 8 ₪ על כל ספר שיימכר. הודיתי לו אך סירבתי בנימוס.

מודעת פרסומת של סטימצקי-הוצאה-לאור לכדה את עיני. הם הבטיחו תמלוגים בגובה של 33% על מכירת כל ספר, ליווי אישי הכולל שתי הגהות, עריכה לשונית, עריכת ספרות, עימוד ועיצוב כריכה, חלוקה לכל חנויות הרשת וכל זאת במחיר מעט יותר נמוך מההצעה הקודמת שקיבלתי (ובכל זאת היה מדובר בסכום לא מבוטל). עטתי על האפשרות שנפתחה בפניי ויצרתי איתם קשר. לאחר שכתב היד שלי קיבל את אישור הלקטורה של סטימצקי, יצאנו לדרך.

חשוב לי לציין שסטימצקי עמדו בהבטחותיהם, לא הפרו את החוזה שנחתם ביני לבינם ושהדבר הכי טוב שקרה לי בעקבות הוצאת ספרי באמצעותם היה, עבודתי עם עורך הספר הנפלא, הקשוב, התומך והמוכשר, עמיר שינקמן.

מעבר לכך, על האופוריה שחשתי כשיצא הספר לאור העיבו מספר עובדות שלא הייתי מודעת להן / שלא ייחסתי להן חשיבות מספקת –

היות והספר יצא לאור ע"י סטימצקי, הוא נמכר רק בחנויותיהם ולא בחנויות ספרים אחרות.

הספר אמור היה להיות מוצג על מדף הספרים החדשים בחנויות השונות בחודש הראשון להיוולדו, אך למעשה ישנן הרבה חנויות שאין להן מקום מיוחד להצגת ספרים חדשים או שמדף הספרים החדשים שלהן אינו גדול מספיק כדי להכיל את עשרות (אם לא יותר) הספרים החדשים היוצאים לאור מידי יום.

לחוזה שלי עם סטימצקי יש תאריך תפוגה – בתום שנה, אקבל חזרה את כל הספרים שלא נמכרו ו… שיהיה לי בהצלחה בסיפור הזה.

בהעדר מסע יחסי ציבור, הספר שוקע לאט אבל בטוח אל תהום הנשייה. עד כדי כך לא הייתי מודעת לחשיבותם של יחסי ציבור שלא השארתי ברשותי כמה עותקים מהספר כדי לחלק לעיתונאים.

למען ההגינות אציין כי לסטימצקי ישנה אשת יחסי ציבור – שירותיה עולים 6000 ₪ למשך חודשיים ובמהלכם היא מתחייבת לעשות ככל יכולתה לעניין עיתונאים / גורמים רלוונטיים בספר, אך הצלחתה אינה מובטחת (דבר שהרתיע אותי מלהיעזר בה).

כחודש לאחר שספרי יצא לאור, פניתי לאינדיבוק במטרה להציע את ספרי למכירה באתרם. הליך ההמרה של ספרי לספר דיגיטלי והעלתו לאתר היה מהיר ונטול כאבים, המחיר היה נמוך בהרבה מהמחיר הכרוך בהוצאה לאור של ספר מודפס והתמלוגים היו הוגנים.

איזה טיפ תתני למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית?

תנו צ'אנס לספרים הדיגיטליים ו/או אל תדפיסו כמות גדולה של ספרים. אני הדפסתי 500 עותקים וחשבתי שזו לא כמות גדולה כל כך. אך לסופרת לא ידועה שעדיין לא הוכיחה את עצמה, בלי יחסי ציבור בערוצים המקובלים ועם ספר ראשון, זו כמות לא מבוטלת.

היתרונות שספרים דיגיטליים מקנים לסופר: ניתן לערוך מבצעים והגרלות ביתר קלות, היות ויש מספר בלתי מוגבל של עותקים. העותקים לעולם לא יוחבאו ויעלו אבק במחסן שכוח אל. הקריאה, למרבה הפתעתי, נוחה ביותר (הספר הדיגיטלי הראשון שקראתי היה הספר שלי… קראתי אותו באמצעות שימוש באפליקציית אינדיבוק בטאבלט שלי ואפילו אני "הומרתי" ממעריצה של הספר המודפס לסוגדת לספר הדיגיטלי). ועוד יתרון בולט, ספר דיגיטלי ידידותי לסביבה.

היעזרו בשירותיהן/ם של סוקרות/ים בקבוצות קריאה בפייסבוק. כל חוות דעת על הספר יכולה להוביל להתעניינות בו.

סטימצקי סיפקה לי כאמור שירותי הגהה, עריכה, עימוד ועיצוב. גם אם אתם טסים סולו, היעזרו באנשי מקצוע טובים שישפרו את איכותו של המוצר המוגמר.

איזה עתיד את חוזה לשוק הספרים בארץ?

אני מאוד מקווה שיותר ויותר סופרים יוציאו את ספריהם במהדורה דיגיטלית ושקהל הקוראים, האוהב ומחפש ספרים דיגיטליים מכל הז'אנרים, יגדל אף הוא.

מקווה שייווצרו יותר מפגשים בין סופרים לקהל הקוראים, שבהם הסופר יוכל לספר על ספרו ואולי אף להציעו למכירה ושיותר קוראים ירצו לשמוע מה יש לסופרים חדשים להציע.

ולסיום- איזה ספר את קוראת בימים אלה?

חזרתי לסופר האהוב עלי, מאיר שלו, ושלפתי שני ספרים שלו שנחו על מדף הספרים שלי לקריאה מחודשת: "כימים אחדים" ו-"פונטנלה". הקריאה האחרונה שלי הייתה כל כך שונה מזו הראשונה (שהתרחשה לפני שנים. את "כימים אחדים" קראתי עוד לפני שהייתי אימא והיום ביתי הבכורה בת 17 והקטנה בת 13), ששמחתי לשוב אליהם עמוסה בניסיון חיים ובתובנות חדשות.

רכשתי אך טרם קראתי את "קריאת הקוקייה" של ג'יי. קיי. רולינג. ספר שכתבה תחת שם העט רוברט גלבריית'.

 

לספרה של אורלי גליבטר אדלר באתר אינדיבוק: https://indiebook.co.il/shop/המשרפה-של-ללי

צילום: מיה קונטנתה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s