השאלון העצמאי עם תמר לזר

תמר לזר

 

ספרי קצת על ספרך, "מצילות"

מצילות הוא סיפורה של הדס, אישה בת 31 שנרדפת על ידי עברה, על ידי טראומה מינית שעברה בגיל צעיר. הדי הפגיעה משתקים אותה, כובלים אותה לקיום פאסיבי ולכאורה חסר מוצא.

הדרכים המקובלות להימלט מהשדים שרודפים אותה – טיפול פסיכולוגי וזוגיות מגושמת שהיא מנהלת עם סטודנט בשם עמית – לא מסייעות לה כלל, וכתחליף היא נכנסת לעולם המדיטציה הבודהיסטית, שם היא שוקעת עמוק אל תוך רעיונות פילוסופים שמושכים אותה אך גם מסכנים את המשך קיומה על פני האדמה.

מצילות הוא גם סיפורה של תהילה, תלמידת תיכון פרועה ומלודרמטית שמהדהדת את הטראומה של הדס באופן אחר, ומתמודדת עם שדים דומים בדרכים שונות לגמרי, והרסניות לא פחות.

מה שמצליח בכל זאת לטעת בשתיהן תקווה ולהציע להן סיכוי לריפוי ולאיחוי, הוא החיבור ביניהן, ובינן לבין אישה שלישית.

למה בחרת בהוצאה עצמית, מה היו השיקולים?

הבחירה הראשונה שלי הייתה דווקא בהוצאה ממוסדת, וכך הוצאתי את ספר הביכורים שלי, "זיכרונות של עץ", אבל כעבור שנתיים או שלוש התקשרתי לברר כמה עותקים נותרו במחסני ההוצאה, והתשובה הדהימה אותי. מתוך מהדורה של 3,000 עותקים, נמכרו כ 2,300, ומרביתם של 700 העותקים הנותרים – נגרסו.

כששאלתי המומה איך יתכן שגרסו את הספר שלי בלי לשאול או אפילו ליידע אותי, בלי להציע לי לקנות את העותקים, נעניתי: "כתוב לך בחוזה שצריך לשאול אותך לפני שגורסים לך את הספרים?"

אני חושבת שגם בלי שאפרט קל לדמיין את הזעזוע, את תחושת ההפקעה והרמיסה הגסה הזו שלי ושל היצירה שלי, ושל כל מה שקשור לתרבות ולאמנות. בעקבות המאורע הזה החלטתי להוציא את ספרי הבא – מצילות – באופן עצמאי, ולהשאיר בידיי את כל הזכויות ואת כל ההחלטות הגורליות.

איזה טיפ תתני למי ששוקל להוציא בהוצאה עצמית?

פרפקציוניזם. כמו"ל עצמאי אתם תיחשדו מראש בחפפנות ובאיכות נמוכה, וחובת ההוכחה שלא כך – היא רק עליכם. דאגו להוציא תחת ידיכם טקסט מושלם. מהוקצע, ערוך למופת. טקסט שהשקעתם בו את כל העבודה שיכולתם, שהקדשתם לו זמן רב ותשומת לב רבה. שש שנים לקח לי לכתוב את מצילות, ואם הייתי מוציאה אותו מוקדם יותר – הוא לא היה ראוי.

אל תחסכו על עריכה ועל עריכה לשונית. מצאו אנשי או נשות מקצוע מהשורה הראשונה ושלמו להן בהתאם. גם בשאר התהליך: העימוד, הגרפיקה וכו' – דאגו למצוא אנשי מקצוע מעולים שיעשו את הכל כמו שצריך. אל תחפפו! ספר טוב יכול להישאר בעולם לשנים רבות ולהשאיר חותם. שאפו לשם ועבדו כמו שצריך בשביל שזה יקרה.

איך את רואה את מצב שוק הספרים בישראל עוד מספר שנים?

לא צריך להתאמץ הרבה כדי לזהות שהכיוון שהתחום הולך אליו עכשיו הוא כלכלת שוק דורסנית, דואופול למעשה שמרבית השליטה בתחום המו"לות, ההפצה והשיווק בידיו. עם ביטול הסעיפים האחרונים של חוק הספרים הוסרו החסמים האחרונים שנותרו, ושתי הרשתות בשיתוף שלוש ההוצאות הגדולות יוכלו לנהוג כאוות נפשן, ולרמוס את ההוצאות הקטנות והעצמאיות, כמו גם הוותיקות והמוערכות שאינן שותפות שלהן, את הסופרות והסופרים, וכמובן את קהל הקוראות/ים שיקבלו מבחר מוגבל מאוד של ספרות מקומית.

אני יכולה רק לקוות שיקרה משהו שיסיט את הזרם המדכדך הזה לכיוון אחר. רגולציה, חקיקה חדשה וחכמה, הזרמת כספים לקרנות ספרותיות כמו אלה שקיימות בתחום הקולנוע, שיתמכו בסופרות/ים ובהוצאות הקטנות והכה חשובות.

יש בישראל קהל קוראים נפלא שנותן אמון ביצירה המקומית ורוצה לתמוך בה, ואין שום סיבה שהתחום הזה לא ישגשג ויפרח, זה רק עניין של החלטה ושל סדרי עדיפויות.

ולסיום, מה את קוראת בימים אלה

בדיוק סיימתי את האחרון ברומנים הנפוליטניים, ונותרתי שקועה במחשבות על הבחירה האמנותית של פרנטה בסגנון לקוני ומרוחק, על הקושי שזה יוצר בהזדהות עם הדמויות ומנגד על האופן שבו זה מייצג את הניכור בעולמן. במקביל אני קוראת הרבה ספרונים שקיבלתי ברחוב מנוצרים מיסיונרים על ישו וגם ספרים על אלים כנעניים – כתחקיר לספר הבא שלי, ומחר אני טסה לחופשה באיטליה ולוקחת איתי את "גם קופים נופלים מעצים" שגם הוא ספר עצמאי, של מעין רוגל, שאהבתי מאוד את ספריה הקודמים.

 

 

לספרה של תמר לזר באתר אינדיבוק: https://goo.gl/ZzKqyt

לאתר של תמר לזר: www.tamarlazare.com

הספר "מצילות" , זוכה פרס רמת-גן  לספרות. צילום: אלכס ליבק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s